ידיעות בינה מלאכותית בנושא NOMA
Teradata מוסיפה לפלטפורמה שלה poly-anonymization, הצפנה שומרת פורמט עם PII Vault, הגנת post-quantum וגיבויים חסיני-שינוי — ומשיקה Teradata Sovereign Cloud על Google Distributed Cloud בסביבה מנותקת מרשת. המטרה: להריץ סוכני AI על מידע רגיש בלי לחשוף זהויות. האנליסטים אומרים שזה בדיוק סדר העדיפויות של הארגונים, אבל שהמתחרים כבר שם.
כולם עסוקים במתקפות AI, אבל הכסף הישראלי מצביע על כיוון אחר: אבטחת זהויות הופכת למרכז. 4.3 מיליארד דולר גויסו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2026, רכישות הענק של Wiz ו־CyberArk הראו את הכיוון, ומאות מיליונים כבר זורמים לסטארטאפים שמנהלים הרשאות לסוכני AI. הסיבה לכך: המתקפות התייעלו, וחלון התגובה התקצר לדקות.
חוקרי סייבר ישראלים מ-30 חברות מדווחים ש-AI קיצר את משך גילוי חולשות האפס-יום משבועות לשעות — אבל המהפכה יצרה בעיה חדשה: קשה לסמוך על מה שה-AI מוצא. הסקר חושף חשש מפני דור חדש של חוקרים, שלא יהיו להם כישורי reverse engineering קריטיים.
חוקרים מ-Noma Security גילו פרצת אבטחה בשם GitLost ב-GitHub Agentic Workflows. הפרצה מאפשרת לתוקף להערים על AI agent לחשוף תוכן ממאגרים פרטיים על ידי פרסום issue במאגר ציבורי. זה קורה בגלל prompt injection עקיף, וההגנה הקיימת עוקפה בקלות עם מילה אחת. המקרה מדגיש את הסיכונים המובנים במערכות AI אוטונומיות בפיתוח.
חוקרים פיתחו את מודל ה-AI popEVE המדרג מוטציות גנטיות מחומרה קיצונית למתונה באמצעות שילוב נתונים אבולוציוניים ואוכלוסייתיים. המודל זיהה בהצלחה גנים מחוללי מחלות שנחשפו בעבר והפריד בין מוטציות הגורמות למוות בילדות לאלו הפוגעות בבגרות. ביצועיו העלו את שיעור האבחון במחלות נדירות וחשפו 123 גנים חדשים העשויים להיות מעורבים בהפרעות התפתחותיות.
מחקר חדש מגלה שבינה מלאכותית מסוגלת לאבחן את רמת התוקפנות של סרטן עור מסוג SCC (תאי קשחשת) ברמת דיוק השווה לזו של דרמטולוגים מנוסים. האלגוריתם, שפותח באוניברסיטת גטבורג, אומן על אלפי תמונות קליניות ומזהה סימנים כמו כיבים ומשטחים שטוחים כמדדי תוקפנות. גישה זו עשויה לייעל את תהליכי הטיפול בעתיד.
