ה-AI זוכר, העובדים שותקים: ״הידע שלי לא של החברה״

אז מה בעצם קרה כאן? חברות מטמיעות סוכני AI כדי לתעד פגישות, תקלות וטיפים של עובדים, במטרה לשמר ידע ארגוני גם כשהעובדים עוזבים. זה אמור להקל על מעברים ולשמור על רציפות, אבל יש צד שני. חלק מהעובדים מפחדים שאם יספרו למכונה הכול, יהיה קל יותר להחליף אותם, ולכן הם אוגרים ידע במכוון. לדוגמה, ספיר רובינשטיין, עיתונאית שעזבה עבודה, שיתפה בידע לפני המעבר, אבל התופעה הרחבה יותר היא של הסתרה מכוונת. ״החברה לא יכולה להתייחס לכל הידע של העובד כאל רכוש שלה״, נאמר בכתבה. בתעשיית ההיי-טק הישראלית, זה מעלה שאלות על ביטחון תעסוקתי ועל ניהול ידע בתקופת ה-AI. העובדים חוששים שהאוטומציה תהפוך אותם למיותרים, אז הם שומרים את הקלפים קרוב לחזה. סוכני AI לומדים מההתנהגות היומיומית, אבל בלי שיתוף פעולה מלא, הפוטנציאל שלהם מוגבל. זה משחק חתול ועכבר בין חברות לעובדים, שבו הידע הופך למטבע עובר לסוחר.