מאות הפגנות בארה״ב: ״די לחוות השרתים של ה-AI״

באחד מימי השבת האחרונים הפגינו אנשים ב-125 ערים ברחבי ארצות הברית. לא מדובר היה במחאה פוליטית מסורתית, אלא במערכה חדשה נגד התופעה שמעצבת מחדש את הנוף הפיזי והדיגיטלי שלנו: חוות השרתים של עידן הבינה המלאכותית. ההפגנה המתואמת הראשונה מסוגה, שנערכה ב-42 מדינות, סימנה נקודת מפנה בהתנגדות הציבורית לפרויקט תשתיות ה-AI העצום. אז מה בעצם קרה כאן, ולמה זה אמור לעניין מפתחים בתל אביב?

מ״התלהבות״ ל״סלידה״ — מה קרה?

קשה לפספס את התזוזה. אחרי שנים שבהן ג׳וניורים במשרד — מהנדסות, מפתחים ומעצבים — נדרשו לשמוע שהם יוחלפו ב-AI, עכשיו מגיע תור ההתנגדות. ״מהפכת ה-AI קרתה, וכולם שונאים אותה״, אומרת מרדית׳ ברוסרד, פרופסורית לעיתונות נתונים מאוניברסיטת ניו יורק, בסקר גאלופ עדכני. הנתון המדאיג במיוחד: כמעט מחצית מהצעירים האמריקאים (18–29) חושבים שה-AI עושה יותר נזק מתועלת. זו לא סתם תלונה — זו תפיסה שמשפיעה על צרכנים, עובדים ועכשיו גם על פוליטיקאים.

ההתנגדות הזו היא רב-ממדית. היא לא עוסקת רק בפחד מה-AI עצמו, אלא בתחושות עמוקות יותר של אובדן שליטה. ״קצת מרחיק לכת לומר שההתנגדות לא קשורה ל-AI — עבור חלקם, חוות השרתים הן הביטוי החזותי המוחשי ביותר לדבר שהם לא אוהבים״, מסביר ניית׳ן וויטמור, מנחה הפודקאסט AI Daily Brief. ״אבל זה מרכיב קטן. מה שבאמת עומד כאן על הפרק הוא אובדן תחושת הסוכנות: התחושה שעולם שאנשים לא בחרו נכפה עליהם, על ידי אנשים שהם לא מאמינים שדואגים להם, באמצעות טכנולוגיה שהם כבר לא מאמינים שנבנתה לשרת אותם״.

אז למה חוות שרתים? מה הבעיה?

חוות השרתים הן הלב הפיזי של עידן ה-AI. הן מפעילות את כל המודלים שאנחנו משתמשים בהם, מ-ChatGPT ועד לניתוחי תמונות רפואיות. אבל התפיסה הציבורית מתרחקת מה״קסם״ הדיגיטלי ומתמקדת ב״מחיר״ הקונקרטי:

• מים: מחקר מ-Gizmodo חושף פרטים מטרידים. בפייטסוויל שבג׳ורג׳יה, קמפוס חוות שרתים של חברת Quality Technology Services שתה בשקט 30 מיליון גלון (113 מיליון ליטר) מים מהאספקה המקומית לפני שקיבל אפילו חשבון חשמל. בעיר דאלס שבאורגון, חוות השרתים של גוגל היו אחראיות לכמעט 40% מצריכת המים הכוללת של העיר בשנת 2025, וצרכו כ-550 מיליון גלון. אלה לא מספרים מופשטים — אלה ההשפעות המקומיות, על חשבון אזרחים שגרים ליד.

• חשמל: חוות השרתים צורכות כיום 414 טרה-ואט שעה בשנה, שהם כ-1.5% מהחשמל הגלובלי. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מעריכה שעד 2030 הביקוש הזה יוכפל. מי מממן את העלייה הזו? הציבור, דרך חשבונות חשמל שעולים ותשתיות שצריך להקים.

• כסף ורישיון חברתי: חברות ה-AI הגדולות מקבלות לעיתים קרובות הטבות מס משמעותיות כדי להקים חוות שרתים, כסף שמגיע מתקציבי ציבור מקומיים. התחושה הרווחת היא שרווחי העתק הולכים לחברות, בזמן שהאזרחים נושאים בעלויות הסביבתיות והכלכליות.

המספרים לא משקרים: רוב האמריקאים נגד

סקר של גאלופ שפורסם ב-Forbes מצייר תמונה ברורה: שבעה מתוך עשרה אמריקאים מתנגדים להקמת חוות שרתים של AI באזור המקומי שלהם. כמעט מחצית (48%) מתנגדים בתוקף. רק רבע תומכים, ורק 7% תומכים מאוד. אלה מספרים שפוליטיקאים — מקומיים וארציים — לא יכולים להתעלם מהם.

״פוליטיקאים ורגולטורים נדרשים כעת לעצור את הטכנולוגיה״, דווח ב-Ynet. ואכן, ההתנגדות הציבורית הולכת ומתרחבת. יש התארגנויות ציבוריות והפגנות, כמו אלה שמובילות קבוצות כמו Stop AI בסן פרנסיסקו, אינספור התנגדויות שמוגשות לפרויקטים וגם מכתבים חריפים. 200 כלכלנים חתמו על מכתב שהזהיר מפני ״הסכנות לחברה״.

מה חברות הטכנולוגיה עושות?

חלקן מתחילות להגיב, אם כי לעיתים בדרכים מגושמות. וויטמור טוען שחברות הפרויקטים עצמן עושות עבודה גרועה ביחסי ציבור. ״חוות השרתים מייצגות את ההזדמנות האחרונה לכלכלה של המדינה שלך״, הוא טוען שהן אומרות, ״אבל הן לא מצליחות לדבר על היתרונות בצורה משכנעת״.

בינתיים, הוויכוח על ה״מחיר״ הסביבתי לא חד-משמעי. ב-Gizmodo, מומחים טוענים שהמספרים ה״מפחידים״ דורשים הקשר. הם מצביעים על מערכות קירור במעגל סגור יעילות יותר, ותוהים למה לא מתמקדים באותה עוצמה בתעשיות אחרות שצורכות מים, כמו חקלאות. פרופ׳ Shaolei Ren מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד מסביר שהמים משחקים תפקיד קריטי בשיפור היעילות האנרגטית של חוות השרתים. זה עדיין כרוך בצריכת מים, אבל עשוי לאפשר צריכת אנרגיה נמוכה יותר של המערכת כולה.

הקשר ישראלי? לא ישיר, אבל כן רלוונטי.

נכון, ההפגנות הללו מתרחשות בארה״ב, וחברות ה-AI המרכזיות שמקימות חוות הן אמריקניות. אבל עבור אנשי ההיי-טק הישראלים, הסיפור הזה נמצא מעבר לים רק במובן הפיזי. אנחנו עובדים עם הכלים הללו, מפתחים עליהם וחיים את השינוי שה-AI מביא לתעשיית ההיי-טק העולמית.

ההתנגדות הציבורית עלולה לזרז רגולציה קשוחה יותר בארה״ב, מה שישפיע על כל חברות הטכנולוגיה הגלובליות, ובהן גם הישראליות. זה עשוי לשנות את תנאי המשחק — עלויות תשתית, מיסוי ודרישות דיווח. יותר מזה, הרטוריקה של ״מכת הנגד״ מחלחלת. אם ציבור גדול בארה״ב מתחיל לראות ב-AI איום ולא הזדמנות, זה ישפיע על צרכנים, עובדים ומשקיעים. אנחנו, כקהילה טכנולוגית שמחוברת לשוק האמריקאי, צריכים להיות ערים לזה.

ומה הלאה?

המחאה הזו עדיין בהתהוות, אבל המומנטום ברור. היא משלבת דאגות סביבתיות מוחשיות עם תחושות עמוקות של חוסר אמון בממסד ובחברות ענק. השאלה היא אם הפוליטיקאים יגיבו בהגבלות משמעותיות, או שחברות הטכנולוגיה יצליחו לתקן את ה״שיווק״ שלהן.

בינתיים, אם אתם מפתחים שמשתמשים במודלים גדולים לניסויים — כדאי אולי לזכור שבצד השני של ה-API יש חוות שרתים ששותות המון מים. והציבור האמריקני מתחיל להרים גבה. בסוף, גם הקפה שאנחנו שותים כאן בתל אביב תוך כדי עבודה על הקוד צורך מים. אבל המספרים בחוות השרתים הם בסולם אחר לגמרי.