יבבוטים למתים: איך תעשיית הפרסום מתעתעת בנו בעזרת בינה מלאכותית

רוחות רפאים דיגיטליות: עידן חדש של שכנוע וניצול מסחרי

חוקרים מזהירים משימוש מסחרי בdeadbots – אווטארים מבוססי בינה מלאכותית של אנשים שנפטרו – שעשויים לשנות את פני הפרסום והשכנוע הדיגיטלי. לאחרונה ראינו דוגמאות בולטות:

• חואקין אוליבר, קורבן הפיגוע בפארקלנד, ה"הוקם" כבוט כדי לקרוא לשינוי בחוקי הנשק בראיון עם העיתונאי ג'ים אקוסטה.
• כריס פלקי, שנרצח באריזונה, מסר הצהרת השפעה וירטואלית במשפט רוצחו – מה שסייע להטלת עונש מקסימלי.

תעשייה שצומחת בקצב מדאיג

שוק הdigital afterlife צפוי להגיע ל-80 מיליארד דולר בעשור הקרוב. ככל שהיבבוטים הופכים למציאותיים יותר, חברות טק חוקרות את הפוטנציאל המסחרי שלהם. איימי קורצווייל, קומיקאית וחוקרת טכנולוגיה, מסבירה:

"מדובר בכלי רטורי עוצמתי כי הוא מנצל את הכמיהה הרגשית והפגיעות האנושית"

הסכנות: מניפולציה מסחרית

חוקרים כמו ג'יימס האטסון מאוניברסיטת לינדנווד טוענים כי ניצול מסחרי של יבבוטים הוא בלתי נמנע:

• החברה האמריקאית כבר "מוּחָנֶת" לקבל פרסומות דרך רוחות רפאים דיגיטליות (זוכרים את פרד אסטר בפרסומת ל-Dirt Devil ב-1997?)
• דור ה-Netflix וההולו כבר רגיל לפרסומות בשירותים בתשלום

אך עומדות בפני התפתחות זו בעיות אתיות ומשפטיות חמורות:

1. הגנת הפרטיות לנפטרים בארה"ב קיימת במדינות מסוימות בלבד (בניגוד לאיחוד האירופי עם רגולציית AI חדשה)
2. אין בהירות לגבי אחריות במקרים של שימוש לרעה
3. סכנת ניצול רגשי של המשתמשים

תעשייה במאבק עם המצפון

חברות AI כמו NEX ו-StoryFile טוענות כי הן דוחות שימוש פרסומי ביבבוטים:

• קמיל צ'אנג מ-NEX: "ניצול המתים אינו אתי"
• אלקס קווין מ-StoryFile: "למה שארצה שסבתא תאמר משהו לא אותנטי?"

אך קווין מודה כי קיימות דרכים עקיפות למונטיזציה:

• הוספת פרסומות בין קטעי שיחה (כמו הפסקות פרסום)
• איסוף נתוני העדפות מהמשתמשים דרך היבבוטים

מה צופן העתיד?

"חברות כבר בודקות יישומים כאלה פנימית. פשוט עוד לא ראינו אותם בשטח" (אלקס קווין, StoryFile)

המהפכה נמצאת מעבר לפינה – ויידרש שילוב של רגולציה ואתיקה כדי למנוע ניצול ציני של זיכרון יקירינו.