איך בינה מלאכותית מנקה את רשת החשמל של הדור הבא

    12 בנוב׳ 2025, 10:39חדשות2 מקורות

    התקן ה-GPC החדש של Sparq מציע שליטה חכמה ואלחוטית בזרימת אנרגיה סולארית בין הגג, הצרכן והרשת. במקביל, מחקר Cornell מציג שלוש אסטרטגיות שיכולות להפחית עד 73% מפליטות הפחמן של תשתיות AI: מיקום דאטה סנטרים לפי אנרגיה מתחדשת, חומרה וקירור יעילים, ותזמון עומסים חכם. יחד הן מציירות עתיד שבו AI מייעלת את האנרגיה במקום לבזבז אותה.

    איך בינה מלאכותית מנקה את רשת החשמל של הדור הבא

    בעוד AI מואשמת לא פעם כזוללת אנרגיה ובעלת השפעה סביבתית בעייתית, שתי התפתחויות עדכניות מציעות נרטיב אחר: בינה מלאכותית יכולה גם להיות מנוע להתייעלות אנרגטית עמוקה – מהגג הביתי ועד הדאטה סנטר.

    Sparq: שליטה חכמה ברשת מהגגות

    חברת Sparq הקנדית מציגה התקן חדש לניהול חכם של הספק חשמלי (Grid Power Control – GPC), המבוסס על אלגוריתמים של AI ונועד לאפליקציות סולאריות ביתיות, מסחריות ותעשייתיות.

    ההתקן יודע לנהל בזמן אמת את זרימת האנרגיה בין שלושה מקורות/יעדים מרכזיים:

    • ייצור סולארי
    • צריכת המבנה (Load)
    • רשת החשמל

    ה-GPC פועל בשלושה מצבי מפתח, הניתנים להגדרה על ידי המשתמש:

    1. Zero Power Export – מניעת הזרמת עודפים לרשת כאשר הרגולציה או ספק החשמל מגבילים זאת.
    2. Static Power Export – הזרמה קבועה ומבוקרת לרשת לפי סף שנקבע מראש.
    3. Dynamic Energy Trading – מסחר דינמי באנרגיה בהתאם לתנאי הרשת, לביקוש ולמחירים משתנים.

    מעבר לגמישות התפעולית, Sparq מדגישה שני יתרונות טכנולוגיים משמעותיים:

    • התאמה לחד-פאזי, תלת-פאזי, מערכות מאוזנות ולא מאוזנות – פתרון "אוניברסלי" למגוון רחב של התקנות.
    • תקשורת אלחוטית בין רכיבי המערכת, מה שמפשטת את ההתקנה ומקטין עלויות.

    ליבת החדשנות היא מעבר מפונקציונליות חומרתית לקוד ואלגוריתמים. לפי החברה, הגישה הזאת מאפשרת פתרונות גמישים ועמידים יותר, עם פחות רכיבים ייעודיים – כלומר פחות תקלות, פחות מורכבות ופוטנציאל להוזלת מערכות סולאריות חכמות גם בשוק התחרותי של היום.

    Cornell: איך להפוך את AI עצמה לירוקה יותר

    במקביל, מחקר חדש מאוניברסיטת Cornell בוחן את הצד השני של המשוואה: איך מפחיתים את טביעת הרגל הפחמנית של תשתיות AI עצמן.

    החוקרים מצביעים על שלושה מנופים מרכזיים, שמסוגלים יחד לקצץ עד 73% מפליטות הפחמן:

    1. מיקום חכם של דאטה סנטרים

      • הצבת מרכזי נתונים באזורים עם נגישות גבוהה לאנרגיה מתחדשת.
      • הפניית עומסי חישוב לאתרים שבהם תמהיל החשמל נקי יותר בזמן אמת.
    2. ייעול חומרה וקירור

      • שימוש בשרתים ו-CPU/GPU יעילים אנרגטית.
      • פתרונות קירור מתקדמים שמקטינים משמעותית את צריכת החשמל התפעולית.
    3. תזמון עומסים חכם

      • אלגוריתמים שמקצים משימות AI לזמנים שבהם פליטת הפחמן של הרשת נמוכה יותר.
      • התאמת עומסי אימון והסקה (Inference) לדינמיקת הביקוש ברשת.

    המסר המשולב משתי הידיעות ברור לקהילת הטכנולוגיה בישראל: AI איננה רק צרכן אנרגיה כבד, אלא גם שכבת בקרה ואופטימיזציה שיכולה להפוך את ייצור וצריכת החשמל – וגם את תעשיית ה-AI עצמה – ליעילים, גמישים וזולים יותר. מי שיחבר נכון בין סולאר, תוכנה חכמה ותכנון תשתיות יחזיק ביתרון תחרותי ועקבי בשוק האנרגיה והענן של השנים הקרובות.

    מקורות

    ידיעות קשורות