ה-AI הפך את עולם הגיימינג לצפוף — ועכשיו קשה יותר מתמיד למשוך שחקנים

ועידת הגיימינג של כלכליסט, Google ו-Playtika עסקה השנה בנושא אחד מרכזי: הבינה המלאכותית עשתה מהפכה בפיתוח — אבל יצרה בעיה חדשה לגמרי.

הכלי שינה את המשחק — וכולם קיבלו אותו

ליאור קינן, סמנכ"ל בכיר לאסטרטגיות צמיחה ב-Playtika, סיפק את המספר שכולם מדברים עליו: 90% מהמפתחים כבר עובדים עם AI. "פעם דברים שדרשו 50 יום דורשים חמש שעות", אמר בפאנל. "זו השנה השלישית ברציפות שבה אנחנו רואים התקדמות חזקה מאוד בפיתוח מנועי AI, ובה התייעלות חזקה".

אבל הנה הנקודה המעניינת: הכלי הזה זמין לכולם. עידו יבלונקה, מייסד ומנכ"ל Kooply, הזהיר ש-AI אינו מבטיח יתרון תחרותי. חברת הסטארט-אפ שבה השקיעה Playtika עברה בשנה האחרונה תהליך של בנייה מחדש סביב AI — וקיצצה את תוכנית כוח האדם שלה מאלף עובדים לפחות מחמישים. "קצב קבלת ההחלטות מהיר", אומר יבלונקה, אבל מדגיש: "אין דבר כזה להיט בלחיצת כפתור".

כלומר: כל אחד בונה מהר יותר — ולכן היתרון כבר לא נמצא במהירות הבנייה.

מה קרה כשהמחסום נפתח?

ענת הורביץ, דירקטורית בגוגל ישראל, הציגה את המשמעות המלאה: "פעם צוואר הבקבוק היה פיתוח. כיום המאבק הוא על תשומת לב". הנתונים שהיא שיתפה ממחישים את העומס:

• בשנת 2026 צפויים לצאת 136 אלף משחקים חדשים — עלייה עצומה לעומת 2025.
• ההורדות של משחקים ירדו ב-11% בשנה האחרונה.
• רק 6% מזמן המשחק של שחקנים מוקדש למשחקים שיצאו באותה שנה — היתר הולך למשחקים ותיקים.

"יש אינפלציה מטורפת של משחקים, אבל קשה יותר מתמיד להשיג את תשומת הלב של השחקנים", אומרת הורביץ. "המאבק היום הוא על נתח שוק ולקוחות קיימים, לא על הצרכן הבא".

לא מהירות — אלא הישארות

ירון ליבנד, סגן נשיא בכיר ומנהל אולפני המובייל ב-Zynga, מנסח את זה בצורה הכי ברורה: "לייצר משחק במהירות זו לא המטרה. המטרה היא הישארות". הוא מסביר ש-AI כן מפשט את שלב הפיתוח הראשוני — במיוחד במשחקים חדשים שמתחילים מאפס — אבל הערך האמיתי של חברות המשחקים הוותיקות הוא ביכולת לשמר שחקנים לאורך שנים.

"יש יותר מלייצר שורות קוד מהר", מבהיר ליבנד. "מי שלא יעבור את ההסתגלות לא ישרוד".

אז מה הסוד?

קל לחשוב ש-AI הפך את עולם הגיימינג לשוק צפוף — כל אחד יכול להרים משחק בשבוע. אבל הפאנליסטים מסכימים שהזירה האמיתית זזה: מטכנולוגיה לקריאייטיב, מפיתוח לשימור, ומהשקת המשחק לעיצוב החוויה.

קינן מ-Playtika טוען שהיתרון של חברות ותיקות הוא בנתונים: "אפשר להעתיק משחק, אבל לא את הקשר לשחקן". רייסל מ-vgames מוסיף שחברות המונות חמישה אנשים עדיין בונות משחקים שמכניסים מאות מיליוני דולרים בשנה — ככה שההזדמנויות קיימות, אבל המשחק השתנה.

קחו את זה ככה: ה-AI לא הרג את תעשיית הגיימינג — הוא הפך אותה מתעשיית הפצה לתעשיית שימור. ואם לשפוט לפי הקולות מוועידת הגיימינג, מי שיצליח בתעשייה הזו בשנים הקרובות הוא לא מי שיבנה מהר יותר, אלא מי שיישאר בזיכרון של השחקן.