OpenAI בדרך להנפקה — ואף מילה על פליטות פחמן

דמיינו שאתם קונים דירה, אבל המוכר מסרב למסור לכם את הדו"ח על ליקויי בנייה. זה פחות או יותר מה שקורה עכשיו בעולם ה-AI: שתיים מהחברות הגדולות והמפורסמות ביותר בתחום — OpenAI ו-Anthropic — מתכוננות להנפקות ענק עם שוויים שמתקרבים לטריליון דולר, אבל מסרבות לפרסם נתוני פליטות גזי חממה. לא דוחות קיימות, לא יעדי אפס פליטות נטו, כלום. Anthropic אמנם הצטרפה לקואליציה לרכישת קיזוזי פחמן שנקראת Frontier, אבל מעבר לזה — שתיקה.

מה ששאר התעשייה דווקא כן עושה

וזה קורה בזמן ששאר חברות הטכנולוגיה הגדולות דווקא כן מדווחות. גוגל, Meta, אמזון ומיקרוסופט — כולן מפעילות תשתיות AI מסיביות עם מרכזי נתונים ענקיים — מציבות יעדי אפס פליטות נטו ומדווחות על הפליטות שלהן, שעולות בחדות בשנים האחרונות בגלל הבום בבנייה של חוות שרתים. אפילו חברות דלקים מאובנים כמו ExxonMobil מפרסמות דוחות קיימות מרצון כבר שנים. כשאפילו חברת נפט עוקפת אותך בשקיפות סביבתית, משהו התהפך.

אז מה בעצם הולך להשתנות?

בקליפורניה. חוק SB253 נכנס לתוקף בנובמבר 2026, ויחייב חברות עם הכנסות של יותר ממיליארד דולר שפועלות במדינה לדווח על פליטות Scope 1 ו-Scope 2. למי מכם שלא חי את העולם הזה ביום-יום: Scope 1 מכסה פליטות ישירות מפעילות החברה — נגיד, גנרטורים באתר; ו-Scope 2 מכסה פליטות מייצור החשמל שהחברה צורכת. ונקודה חשובה: התקנות של קליפורניה חלות על כלל הפעילות, כולל מחוץ למדינה. אם אתם חברה שמוכרת שירותי AI ללקוחות בקליפורניה — אתם בפנים.

מה החברות אומרות בינתיים

Anthropic, מצידה, כבר עובדת עם פלטפורמת מדידת פחמן בשם Watershed כדי למדוד את טביעת הרגל הפחמנית שלה ולעמוד בדרישות הדיווח של החוק, לדברי דובר החברה. זו התחלה, אבל עדיין אין נתונים בפועל.

OpenAI מדווחת שהיא מתאמת עם שותפי מרכזי הנתונים שלה לקראת הדד-ליין של קליפורניה. לחברה יש ועדת קיימות פנימית, והיא מפנה ל-Stargate Community — יוזמה שמבטיחה לפתח תשתיות AI בדרך שמטיבה עם הקהילות המקומיות, כולל צמצום שימוש במים והגנה על מערכות אקולוגיות. מילים יפות, אבל בלי מספרים קשה לדעת מה הן שוות.

קנה המידה שצריך להלחיץ אתכם

בואו נדבר על היקף הבעיה. אמנם אין עדיין מספרים מדויקים (זה בדיוק העניין — אין שקיפות), אבל ברור שפליטות מגזר ה-AI הן עצומות. מחקר של ארגון Environmental Integrity Project מצא שתחנות גז חדשות למרכזי נתונים בארה"ב לבדן עשויות בקרוב לפלוט כמות גזי חממה השקולה לפליטות של מדינה שלמה — אוסטרליה. זו לא הגזמה ספרותית; זו השוואה מספרית קונקרטית.

יואניס יואנו, פרופסור חבר בבית הספר לעסקים בלונדון שמחקריו מתמקדים באסטרטגיה תאגידית וקיימות, אמר את זה בצורה ברורה: "הם חייבים לחשוף את הנתונים. אנחנו מדברים על השפעה סביבתית פוטנציאלית בקנה מידה שלא ראינו קודם."

עליית ה-AI, שקיעת ה-ESG

העלייה של ה-AI חופפת, כמעט אחד-לאחד, לירידה של השקעות ESG. ה-ESG פרח אחרי שמדינות אימצו את הסכם האקלים בפריז ב-2015, ושיאו היה בתחילת שנות ה-2020. אז לארי פינק, מנכ"ל BlackRock, קרא לשינוי האקלים סיכון פיננסי מרכזי, וה-SEC האמריקאי עבד על תקנות שיחייבו חברות לדווח על פליטות הפחמן שלהן ופגיעות אקלימיות.

חברות שעמדו להנפיק את עצמן באותן שנים עשו מאמצים גדולים להוכיח אחריות סביבתית. Lyft רכשה קיזוזי פחמן והתחייבה לניטרליות פחמנית ו-100% אנרגיה מתחדשת לפני ההנפקה שלה ב-2019. Rivian, בהגשת ה-S-1 שלה ב-2021, כתבה שההשפעה האנושית על האקלים הייתה ההשראה להקמת החברה — והיא עמדה "מאחורי כל החלטה" שקיבלו. חברות רצו שהמשקיעים ידעו שהן ירוקות, ושילמו על זה כסף אמיתי.

מה קרה מאז? טראמפ, מאסק, ותעשיית הגז

קחו את טסלה כדוגמה. כשהחברה הונפקה ב-2010, היא ציינה לחיוב את הסביבה הרגולטורית שדחפה חברות לפעילות דלת פחמן, ומאסק ניצל תמריצי אנרגיה נקייה מהממשלה האמריקאית כדי לגדול. קפיצה קדימה להנפקה של SpaceX השנה — מאסק שוב על הבמה — וחששות סביבתיים בקושי מוזכרים. למעשה, xAI הביאה טורבינות גז למרכזי הנתונים שלה ממש כשההנפקה התקרבה. הגז, אגב, לא משמש להנעת רקטות — אלא להזנת מודלי AI שצריכים כמויות אדירות של חשמל.

מאמצי האקלים התאגידיים דעכו בצורה דרמטית תחת כהונתו השנייה של טראמפ. ה-SEC מנסה לבטל תקנות דיווח אקלימיות, בניגוד לעמדת ארגונים כמו Union of Concerned Scientists שמדברים על "סיכון פיננסי רציני הנגרם משינוי האקלים." מחוקקים רפובליקנים בכל רחבי המדינה תקפו את ה-ESG באופן שיטתי. בנקים גדולים, כולל BlackRock — אותה חברה שמנכ"לה הכריז על האקלים כאיום פיננסי — עזבו את ברית הבנקים לאפס נטו, מה שהוביל בסופו של דבר לפירוק הברית.

הכסף הלך למקום אחר

קשה להגזים בגודל המהפך בכסף. קרנות ESG וקרנות בנושאי סביבה גייסו כ-485 מיליארד דולר ב-2021, לפי נתוני Bloomberg Intelligence. אותן קרנות הפסידו 82 מיליארד דולר ב-2025. זה לא ירידה קלה — זו בריחה.

אמנדה אורקיזה, שותפה ב-Wilson Sonsini Goodrich & Rosati שמייעצת לחברות טרום-הנפקה, תיארה את התמונה: "משקיעים מוסדיים גדולים פשוט הסירו את הלחץ שהפעילו על חברות בנושא קיימות." כשוול סטריט לא דורשת דיווח, והרגולטור האמריקאי הולך אחורה, מי נשאר? קליפורניה.

מה זה אומר עלינו

OpenAI ו-Anthropic הן לא חברות סטארטאפ קטנות עם חמישה עובדים וחלום. הן מתקרבות לשווי של טריליון דולר, עם תשתיות מחשוב שצורכות אנרגיה בסדר גודל של מדינות קטנות. היקף הפליטות שלהן, לפי כל ההערכות החיצוניות, הוא חסר תקדים. החוק בקליפורניה יכריח אותן לחשוף את הנתונים, ויהיה מעניין — אולי מטריד — לראות מה המספרים יגלו.

למי מכם שבונה על משרות בתחום תשתיות ה-AI, שווה לזכור שהסיפור הזה לא נגמר ברגולציה. מרכזי נתונים צורכים לא רק חשמל, אלא גם מים — הרבה מים — ובסופו של דבר מי שמשלם את החשבון הם הקהילות שגרות בסמוך. Stargate Community של OpenAI מדברת על צמצום שימוש במים, אבל עד שמספרים אמיתיים יפורסמו, קשה לדעת אם מדובר בהבטחה או בגרינוושינג.

בשורה התחתונה: כשמחיר ה-API יורד, המחיר הסביבתי לא בהכרח יורד איתו. בינתיים, אף אחת מהחברות האלה לא מוכנה לדבר על זה — והן בקושי חייבות. עד נובמבר.