מייסד Robus: "בעשור הקרוב ייעלמו אלפי עורכי דין"

השאלה שזרק לחלל האוויר

בכנסים השנתיים של לשכת עורכי הדין, כולם בדרך כלל מטפחים על השכם ומדברים על "ערך מוסף". הפעם משהו הרגיש אחרת. עו"ד זהר פישר, מייסד חברת Robus (העוסקת בפיתוח עסקי וטכנולוגיות לעולם המשפט), סיפר לאחרונה בכנס הלשכה כי שאל עורכי דין ותיקים שאלה פשוטה: לאור המצב הנוכחי של השוק וכניסת ה-AI, האם בדיעבד הייתם לומדים משפטים? והאם הייתם מתחילים ללמוד עכשיו?

התשובה הייתה חד-משמעית: הרוב המכריע אמר לא.

השאלה הזו לא עלתה בחלל ריק. כולם כבר יודעים שה-AI נכנסה בדלת הראשית והיא פה כדי להישאר. "הם השיבו בשלילה", מסביר עו"ד פישר, המכונה בברנז'ה המשפטית "הלוחש לעו"ד", "משום שהם רואים עד כמה המערכות הטכנולוגיות הולכות ותופסות אט-אט חלקים הולכים וגדלים בעבודה המשפטית, וכיצד במקום להיות עורכי דין אנחנו הופכים להיות 'טכנאים משפטיים'."

אבל הסיבה השנייה, לדבריו, מטרידה הרבה יותר: "תחום עריכת הדין צועד לקראת משבר אבטלה משמעותי. כבר עכשיו מרגישים אותו — אולי בשוליים, לעת עתה — אבל השורה התחתונה היא שאין צורך בכל כך הרבה עורכי דין. בעתיד, ה-AI תגרום לפיטורי ענק בענף. זה אמנם לא יקרה מחר, אבל כבר מתבצעים צמצומים, וזוהי רק תחילת המהפכה."

"ה-AI תהרוג את המודל הישן"

פישר מעריך שבעשור הקרוב ייעלמו אלפי עורכי דין. אבל, הוא מדגיש, ה-AI לא תהרוג את המקצוע עצמו — היא תהרוג את המודל הישן של עבודת עורכי הדין. "מי שלא יבצע אדפטציה, יישאר מאחור או חלילה — ללא פרנסה", הוא אומר.

אגב, מי שכבר ביולי שעבר ידעה לזהות את הדרמה הייתה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, השופטת ורדה וירט ליבנה, שאמרה אז בראיון בלעדי ל"ממון": "הטכנולוגיה עלולה לגרום לפיטורים מסיביים ואבטלה של מגזרים שלמים. זה מצב מסוכן שמצריך מחשבה. זה באמת אחד הנושאים שאני שואלת את עצמי, האם המדינה נערכת לסיטואציה כזו?"

מה הסקרים אומרים?

סקר של CofaceBDi ממאי האחרון, שנערך בקרב 110 משרדי עורכי דין, מצביע על טלטלה משמעותית. המספרים מדברים:

• 49% צפו ירידה במספר המתמחים עד 2030
• כ-60% סבורים שעורכי הדין הזוטרים ייפגעו מהשימוש בטכנולוגיה
• 83% ממשרדי עורכי הדין אמרו שיאמצו את ה-AI בהיקף רחב
• אך רק 9% סומכים עליה במידה רבה מאוד

דניאלה רז ויינרב, סמנכ"לית דאטה ומוצר ב-CofaceBDi, מציינת ש"AI היא לא סוף מקצוע עריכת הדין. במשרדים יש אימוץ, אבל רמת האמון עדיין נמוכה. עורכי הדין מבינים שהמשחק השתנה, שאין להם ברירה. 36% מהם סבורים שבתוך כמה שנים העבודה המשפטית תהיה מבוססת AI, אבל לא בכל התחומים."

הניתוח מעלה שהחשש קיים גם ברמה המקצועית: 28% חוששים מפגיעה ממשית בפרנסתם, אבל 76% חוששים מטעויות משפטיות ו-34% מפגיעה בסודיות ובחיסיון הלקוח.

מי הולך להיפגע ראשון?

המתמחים, לפי כל הסימנים.

ד"ר אבישי קליין, שותף וראש מחלקת פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד ברנע, ג'פה לנדה ומרצה לסטודנטים למשפטים בתחום ה-AI, מספר שבהזדמנות האחרונה, ביום פתוח לסטודנטים שנה שלישית, הוא הסביר להם את המצב: "אמרתי להם, זה מאוד פשוט. תוך שנתיים אף אחד לא צריך מתמחים. משרדי עורכי דין צריכים עורכי דין צעירים. כשתגיעו למשרד, התפקיד שלכם מהרגע הראשון צריך להיות תפקיד של עו"ד. בעבר היינו מצפים ממתמחים לעשות בדיקות, סריקות משפטיות, כוח עזר. כל הדברים האלה משתנים. ברגע שיש AI שיכולה לסכם ולתקצר דברים בשניות, מתמחה כבר לא יכול לומר 'סיכמתי לך את כל הדברים העיקריים ולקח לי שלושה ימים' — אין לזה מקום."

קליין מעריך שתהיה ירידה דרסטית בגיוס מתמחים. "כשאנחנו מסתכלים על מה שקורה פה בישראל, המון חברות הייטק עצומות מקצצות 20%, 30% ו-40% מכוח האדם שלהן. עורכי דין ירגישו שהם יכולים לעבור למודל יותר יעיל, ובסופו של דבר הם יהיו חייבים לעשות מהלך כזה. העולם יהיה אחר ב-2030; אני מתקשה לראות מחלקות מנופחות של עשרות או מאות עורכי דין בנושא מסוים."

עו"ד פישר מוסיף שלוש אסכולות במשרדים לגבי המתמחים: הראשונה רואה בהם "סתם כסף" שאין צורך בהם. השנייה — דעת הרוב — מבינה שאין צורך אמיתי, אבל שומרת על המצב הקיים עד שיראו לאן השוק הולך. השלישית, בצעד מפתיע, הולכת לגייס עכשיו פי שניים מתמחים: "הם הרי נולדו עם הטאבלט ביד ויידעו להפעיל את כל המערכות."

יש גם מי שמציג תמונה אחרת

חברת קודקס, חברת השמה מהגדולות בענף המשפט בישראל, ערכה בדיקה ומציינת שהיקף המשרות הפתוחות נותר יציב ואף הציג עלייה מתונה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. "הנתונים הראשוניים מעונת גיוס המתמחים האחרונה אף מצביעים על עלייה קלה במספרם, אם כי איסוף הנתונים עדיין נמשך ולכן מוקדם להסיק מסקנות רחבות", נמסר.

אז מה AI כבר עושה במשרד עורכי דין?

לפי הכתבה, השימוש כבר לא מסתכם בסיכום פסיקה או תרגום מסמכים:

• מעבר על הסכמים מסחריים, סימון סעיפים רגישים
• הצעת תיקוני עריכה וניתוח מסמכים רבים
• בדיקות נאותות ומציאת נקודות בעייתיות
• סיכום חקיקה זרה וחומר משפטי מורכב
• תמיכה בניסוח כתבי טענות

עורך דין בכיר שנותר בעילום שם סיפר שה-AI אצלם במשרד "ייעלה את העבודה בצורה דרמטית. המערכת למדה את סגנון הכתיבה שלנו, וכיום היא מייצרת עבורנו טיוטות מדויקות של בקשות משפטיות שמשקפות את סגנון הכתיבה של כל אחד מאיתנו."

עו"ד קרן רייכבך סגל, שותפה במשרד גורניצקי ומומחית לחדלות פירעון, מציינת דוגמה קטנה אבל מעניינת: עורכי דין מוגבלים במספר עמודים כשהם מגישים כתבי טענות. "לעיתים אני מסיימת מסמך ונדרשת לצמצם חצי עמוד. ה-AI מצמצמת בהחלט יפה — וזה חשוב. זה רק טבעי שאדם שכותב מתקשר למה שכתב, ולוקח לו זמן רב לצמצם. ה-AI עושה את זה בזמן קצר וגם מסמנת לך מה צמצמה, כדי שתוכל לוודא שהיא לא צמצמה בנכסי צאן הברזל שלך."

סערת ה"לא פראייר"

והנה דוגמה למאבק שכבר יצא החוצה. בחודש שעבר לשכת עורכי הדין יצאה נגד אפליקציה בשם LoFrayer של היזם דוד פופוביץ. האפליקציה עוזרת לאזרח הקטן לנסח ערעור על דוחות חניה, תנועה וקורקינטים לא מוצדקים. לטענתו, "אף אזרח שפוי לא ישכור עורך דין באלפי שקלים כדי להילחם בדוח חניה של 250 שקל."

ועדת הגנת המקצוע בלשכת עורכי הדין שלחה מכתב לחברת LoFrayer, בו נטען שהדבר "לכאורה עומד בסתירה לחוק לשכת עורכי הדין האוסר ביצוע פעולות משפטיות על ידי מי שאינו עורך דין." עו"ד יוסף ויצמן, יו"ר הוועדה, הסביר שהוא "לא נלחם בטכנולוגיה" אלא "נגד אתר מסחרי שמוכר לציבור שירות משפטי בתשלום, בלי רישיון עריכת דין, בלי פיקוח, בלי אחריות מקצועית."

עורך דינם של LoFrayer, עו"ד יניב לנקרי, הגיב בתוקף: "נדמה שתחום הליגל-טק חדש לחברי הוועדה. אין בפעילות החברה שום בדל של הסגת גבול המקצוע. אם הלשכה רוצה עדיין לפתוח בהליכים, המלצתי לה לתבוע קודם את הצ'אטבוטים הגדולים בעולם."

גם הלקוחות עושים שיעורי בית

עו"ד אריאל דובינסקי, העוסק בקניין רוחני ובינה מלאכותית, מציין תופעה מרתקת: "אחת התופעות המעניינות ביותר אינה שעורכי הדין משתמשים ב-AI — אלא שהלקוחות. אם בעבר הלקוח היה מגיע עם שאלות כלליות או חיפוש בגוגל, כיום לא מעט לקוחות מגיעים לאחר שכתבו בעצמם כתבי טענות, מכתבי התראה, חוות דעת משפטיות ואפילו טיוטות חקירה נגדית באמצעות ChatGPT."

לדבריו, "הלקוח של 2026 מגיע לפגישה כשהוא כבר 'עשה שיעורי בית'."

אבל יש לזה גם צד מסוכן. עו"ד לנקרי מציין שנתקל במקרה שבו "עו"ד הגיש כתב תביעה בשם לקוח שהכיל הוראות חוק שלא קיימות בספר החוקים בישראל. אני ייצגתי שם את הנתבע." מקרים כאלה הגיעו עד לבית המשפט העליון — שופטת דחתה עתירה לאחר שגילתה שעורכת הדין הפנתה לפסקי דין "שלא היו ולא נבראו".

המערכת המשפטית עצמה מתגייסת

מערכת המשפט משלבת כבר כיום כלי AI בפריסה ארצית. למשל, צ'אט המשפט — מערכת שפותחה על ידי הנהלת בתי המשפט ומבוססת על מנוע Gemini של Google.

עו"ד שירי לנג, סמנכ"לית חדשנות ויישום מדיניות בהנהלת בתי המשפט, מסבירה: "מדובר בצ'אט שמקור המידע שלו הוא מסמכי התיק בלבד. שופט יכול לבקש ממנו שיסכם טענות של תובע מול טענות של הנתבע. הכלי הזה נועד לסייע במטלות הטכניות כדי לפנות לשופטים זמן לליבת העשייה השיפוטית."

החיסכון בזמן משמעותי: בתיקי נזיקין גדולים עם חמש חוות דעת שונות, טבלה של השוואת חוות דעת — שבעבר לקחה כמה ימים — מתקבלת עכשיו תוך דקות.

בנוסף, פרויקט "האולם הדיגיטלי" פרוס כבר ב-56 אולמות: במקום הקלדה על ידי קלדנית, הדיון מוקלט ומתומלל על ידי AI. עו"ד לנג מציינת ש"ייתכן שבעוד 10 שנים נראה בעולם כלי AI שייתן פסק דין בהליכים פשוטים, ואם תרצה לערער תגיש ערעור לשופט אנושי."

הפקולטות למשפטים מתאימות את עצמן

פרופ' רננה קידר, סגנית הדקן באוניברסיטה העברית, אומרת: "הסטודנטים שלנו לא נכנסים לאותו שוק עבודה שאליו נכנסנו אנחנו. אנחנו באמת בעולם אחר. אנחנו עושים עכשיו שינוי וחשיבה מחדש על תוכנית הלימודים. בסוף, הבוגרים שלנו לא יכולים לאבד את האונה הביקורתית שלהם."

עו"ד הדר טל, שותף מנהל וראש משותף מחלקת נדל"ן במשרד ש. פרידמן, אברמזון, מציין ש"היום באוניברסיטאות סטודנטים מקבלים ציון על הפרומפטים שבהם הם מזינים את ה-AI. מי שלא ילמד לאמץ את הכלים הטכנולוגיים החדשים פשוט יפסיד בתחרות. זה כמו עו"ד שלא יהיה מוכן לעבוד עם סמארטפון."

"מינוי כמו לנטפליקס"

ומה לגבי העתיד? פישר מתאר מודל חדש שכבר קיים בארה"ב: AI-native law firm — משרד עורכי דין שמבוסס בעיקר על טכנולוגיה עם צוות מצומצם של עורכי דין. "היקף העבודה במשרד כזה הוא בלתי מוגבל, וזה מטורף. יש מעט משרדים כאלה בארה"ב, ואנחנו פועלים להביא לארץ משרדים כאלה."

הוא גם מנבא שבעתיד, לקוחות יעשו "מינוי למשרד עורכי דין" — בדיוק כמו מינוי לנטפליקס. "הם ישלמו מחיר קבוע מדי חודש ויקבלו גישה למערכת שאמונה על מאות אלפי מסמכים, שבה הם יוכלו להציג את שאלותיהם."

ומה עם שכר הטרחה? פישר מעריך ש"תוך שלוש שנים משרדים רבים יפסיקו 'למכור שעות' ויתחילו 'למכור ערך'. מודלים של תמחור קבוע מראש או תמחור לפי תוצאה יתפסו מקום מרכזי."

עו"ד רייכבך סגל, גם גורניצקי, מסכמת את הכיוון: "אני בסוף לא צריכה צוות ענקי של אנשים, אבל אני גם לא יכולה לעשות הכל לבד. עורכי דין שמשתמשים ב-AI יחליפו כאלה שלא משתמשים ב-AI כבר בעתיד הקרוב."

בשורה התחתונה, ה-AI לא הולכת להרוג את המקצוע. היא הולכת להרוג את הדרך שבה עורכי דין עבדו עד עכשיו. מי שיתאים את עצמו, ירוויח. מי שיתעקש לעבוד כמו אתמול — יישאר מאחור. או במקרה של פישר, פשוט יישאר בלי עבודה.