בינה מלאכותית מחייה תחנות כוח גרעיניות נטושות: עתיד האנרגיה של ארה"ב
ארה"ב משקיעה מיליארדי דולרים בהחזרת תחנות כוח גרעיניות מושבתות לפעילות, בהן פאליסדס במישיגן ושלושת המילין בפנסילבניה, בגיבוי מודלי AI ומימון פדרלי. המטרה: הכפלת תפוקת האנרגיה הגרעינית עד 2050, תוך עמידה בביקוש הגובר ממרכזי נתונים וצמצום פליטות. ההפעלה מחדש מתוכננת ל-2026-2027, למרות התנגדויות סביבתיות.
התחייה הגרעינית: כיצד טכנולוגיית AI מחזירה תחנות כוח ישנות לפעילות
מדיניות האקלים השאפתנית של ארה"ב והביקוש האדיר לחשמל ממרכזי נתונים מבוססי AI מובילים לתופעה מרתקת: החזרה לפעילות של תחנות כוח גרעיניות שהושבתו. הערכות הממשל האמריקאי מדברות על הכפלת תפוקת האנרגיה הגרעינית עד 2050, ומימון פדרלי של מיליארדי דולרים מוזרם כעת לפרויקטים בשתי תחנות בולטות:
בלב האגמים הגדולים: תחנת פאליסדס במישיגן
- תאריך השבתה: 2022 (סיבות כלכליות)
- תאריך חזרה מתוכנן: תחילת 2026
- השקעות: 300 מיליון דולר ממשלת מישיגן + הלוואה פדרלית של 1.5 מיליארד דולר
"זו תהיה התחנה הגרעינית הראשונה בארה"ב שתחזור לפעולה לאחר פירוק מלא", אומר ניק קולפ מ-Holtec, החברה בעלת המתקן. לדבריו, הביקוש האדיר לחשמל ממרכזי נתונים של AI, יחד עם סגירת תחנות פחמיות, מחייבים פתרונות מיידיים.
התהליך כלל רכישת ציוד חדש, הכשרת עובדים (כולל בכירים ששבו לפאליסדס מתחנות אחרות), ושדרוג המערכות עם טכנולוגיות AI שיפחיתו סיכונים וישפרו יעילות.
צל האסון: מתקן Crane (לשעבר Three Mile Island) בפנסילבניה
- היסטוריה: כור 2 הושבת בעקבות התכת חלקית ב-1979 (ללא נפגעים רשמיים)
- השבתה כלכלית: 2019
- חזרה מתוכננת: 2027
המתקן המחודש, שנקרא כיום Crane Clean Energy Center, קיבל הלוואה פדרלית של מיליארד דולר. כל החשמל שייווצר כאן יימכר ל-Microsoft ל-20 השנים הבאות – בעיקר לתמיכה במרכזי הנתונים הענקיים של החברה.
"הדינמיקה השתנתה בגלל הבינה המלאכותית", מסביר קרייג סמית', האחראי על השבת המתקן. "ביום הכי חם או הכי קר – הכור ממשיך לעבוד. זו אנרגיה אמינה שלא ניתן להחליף".
האתגרים המרכזיים בדרך להשבת התחנות
היבטים טכנולוגיים:
- מודל AI לפיקוח מתקדם: מערכות לניטור בזמן אמת וכריית נתונים לזיהוי תקלות פוטנציאליות
- שיקום תשתיות: החלפת ציוד מיושן תוך שמירה על המבנה הבסיסי משנות ה-60
חסמים רגולטוריים:
- הסכמה מהנציבות לפיקוח גרעיני (NRC)
- התאמת התחנות לתקנות בטיחות מעודכנות
התנגדויות ציבוריות:
ארגונים סביבתיים תבעו נגד הפעלת פאליסדס, ומומחים כמו אריק אפשטיין מ-"Three Mile Island Alert" טוענים כי:
"אין פתרון בר-קיימא לנושא פסולת גרעינית. כל היתרונות הכלכליים לא מצדיקים סיכון סביבתי מתמשך."
לעומתם, מנהלי המתקנים מציינים כי:
- פסולת גרעינית מאוחסנת במיכלים עמידים בפני אסונות טבע
- כל הפסולת מ-40 שנות פעילות תופסת שטח השווה לשני מגרשי טניס
המטרה הלאומית: הכפלת התפוקה הגרעינית בתוך 25 שנים
פרופ' ג'קופו בונג'ורנו מ-MIT מסביר כי השבת תחנות קיימות מהווה רק חלק מהפתרון:
"אפשר להפיק תוספת של כ-10 ג'יגה-וואט משילוב של השבת תחנות ושדרוגים טכניים. זה מכסה רק 20% מהצפי של ביקוש ה-AI עד 2030. השגת יעד 2050 ידרוש בניית עשרות כורים חדשים."
סיכום הצעדים הבאים
- השלמת שדרוגים טכניים ותפעוליים בכל המתקנים עד 2026
- פיתוח כורים מודולריים קטנים (SMR) לייצור תפוקה גרעינית יעילה וזולה יותר
- הקמת מערך הדרכה לאומי למהנדסי אנרגיה גרעינית
- שילוב מודלים מתקדמים של AI לניהול סיכונים בזמן אמת
השאלה הגדולה שנותרה פתוחה: האם הציבור האמריקאי מוכן לקבל מחדש את הסכם השותפות עם האנרגיה הגרעינית – טכנולוגיה שנזנחה במשך עשורים?