מנכ״ל Poseidon Zeus: ה-AI יקרוס בלי סיבים אופטיים
ארי ברוקס, מנכ״ל Poseidon Zeus, טוען שתשתית סיבים אופטיים חיונית למהפכת ה-AI. השבתה של שעה יכולה לגרום נזק של עשרות מיליונים, כפי שקרה במתחמים מסחריים וביטחוניים בישראל. הכתבה מדגישה את החשיבות של תחזוקה מהירה ומקצועית כדי למנוע קריסות שפוגעות בכלכלה ובביטחון.

תארו לכם שה-AI שאתם מפתחים מפסיק לעבוד לשעה – ועלותו עשרות מיליונים. זה הנושא שארי ברוקס, מייסד ומנכ״ל Poseidon Zeus, רוצה שתזכרו. בעולם שבו כולם מדברים על מודלים מורכבים ושווי חברות טריליוניים, הוא מצביע על המציאות: שום בוט או אלגוריתם לא עובד על אוויר. בסוף, הכול תלוי בחוט זכוכית דק שקבור מתחת למדרכה.
מהפכת ה-AI תלויה בחוטים
ברוקס, שמתמחה בתשתיות סיבים אופטיים כבר 25 שנה, מזהיר שהקלות שבה מדברים על קדמה טכנולוגית מסוכנת. "אנחנו נמצאים היום בעידן שבו תעבורת הנתונים זינקה למספרים דמיוניים", הוא מסביר. "מערכות AI, עיבוד ענן כבד והעברות קבצים בזמן אמת דורשות רשתות סופר-אמינות. אנשים חושבים שהאינטרנט פשוט 'נמצא שם', אבל מאחוריו יש תשתיות פיזיות שצריכות להחזיק את הלחץ הזה בלי למצמץ".
המחיר של תקלה
קחו למשל את מה שקרה במתחם בסר סיטי בפתח תקווה – מרכז שבו פועלות חברות הייטק ב-120 קומות של משרדים. תקלת סיבים פתאומית איימה להשבית את הכול. "תחשבו מה המשמעות של יום עבודה מושבת", אומר ברוקס. "זה לא 'אוי, אין לי אימייל'. מדובר באלפי עובדים שלא יכולים לייצר תפוקה, פקודות מסחר שלא עוברות ועסקאות שנשרפות. יום השבתה כזה שווה נזק ישיר של עשרות עד מאות מיליוני שקלים".
גם בביטחון ובריאות
בתחומים הרגישים יותר, התלות גוברת. בעיר הבה״דים בדרום, תקלת סיבים שיתקה מערכי הכשרה ותקשורת; במחנה רבין (הקריה) בתל אביב, פגיעה בקווי תקשורת מוצפנים עלולה לשבש החלטות מבצעיות. "אנחנו מדברים על קווי התקשורת המוצפנים, הסודיים והרגישים ביותר במדינת ישראל", אומר ברוקס.
בתי חולים מדגישים את הסיכון האנושי. מכשיר MRI ששולח סריקות בנפח של ג׳יגה-בייטים שלמים; אם אין רשת יציבה, המפענח לא רואה את התמונה והרופא לא מקבל החלטה. "לא פעם נתקלנו בתקלות תקשורת בבתי חולים, ובמצבים האלה הדופק בשמיים כי מדובר נטו בחיי אדם", מדגיש ברוקס. "כשהטכנאי עומד עם רתכת סיבים בקומה מתחת לחדר ניתוח, אין מקום לשום פאשלה".
איך מטפלים בזה?
הסוד, לפי ברוקס, הוא הימנעות מפיזור והתמקדות במקצוע אחד בלבד. "אנחנו לא מנסים לעשות הכול מהכול", הוא קובע. "ההתמחות שלנו היא אחת: תשתיות תקשורת וסיבים אופטיים. כשאתה מתמקד בזה 25 שנה, אתה מכיר כל תוואי שטח, כל סוג של כבל וכל טעות אפשרית. אתה יודע בדיוק איפה לחפש את השבר ואיך להלחים אותו בזמן קצר ביותר".
ניהול, מבחינתו, נמדד ברגע שהטלפון מצלצל באמצע הלילה. "ניהול זה לבנות צוותים שברגע שיש אזעקת אמת, הם כבר באוטו עם הציוד בדרך לשטח", הוא מסכם. "ה-AI יכול להיות גאוני ככל שיהיה, אבל בסוף צריך את האנשים שיודעים לרדת לבור, לזהות את התקלה ולהחזיר את האור לסיב. זה מה שמחזיק את המדינה הזו עובדת".
בסופו של דבר, בעולם שבו כולם רצים לדבר על AI וענן, ברוקס מזכיר שהבסיס לכל זה הוא עדיין חוטי זכוכית ורתכות. אולי זו לא כותרת נוצצת, אבל בלעדיה – העתיד הדיגיטלי פשוט לא קיים.