סמנכ״ל NVIDIA ישראל: חברות שלא מעסיקות ג׳וניורים טועות

“אני לא מבין חברות שלא מעסיקות ג׳וניורים”, אמר עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA ישראל, בוועידת AI Skills & Tech 2026. “אנחנו אולי לומדים AI, אבל החבר׳ה הצעירים נולדו לתוך זה. הם משתמשים בטכנולוגיה הזאת הרבה יותר טוב מהמבוגרים, ומביאים ערך שאנחנו לא יכולים לייצר”. הדברים האלה, שנאמרו בוועידה שהתקיימה בתל אביב, הם אולי התמצית של אחד הוויכוחים הבוערים ביותר בתעשייה הישראלית כרגע: לא רק איך בונים מודל AI מתקדם, אלא מי יהיו האנשים שיפעילו אותו, יפתחו אותו ויהפכו אותו לעסק רווחי.

אז מה בעצם קרה כאן?

ועידת AI Skills & Tech 2026, שאירחה מכללת אפקה האקדמית להנדסה בתל אביב, בשיתוף TheMarker וקרן טראמפ, לא הייתה עוד כנס טכנולוגי שגרתי. היא כינסה בכירים מהאקדמיה, מהתעשייה, ממערכת החינוך, מהמגזר הציבורי ומערכת הביטחון, כדי לעסוק באתגר לאומי למדי: איך מכינים את דור המהנדסים והמהנדסות הבא לעולם שבו AI משנה הכול, מהתפקידים ועד תהליכי העבודה. השאלה הגדולה שעמדה על הפרק לא הייתה “אילו טכנולוגיות נפתח”, אלא “איך מחנכים את מי שיפתחו אותן”.

הפרואקטיביות חשובה יותר מתואר

אחד המוקדים המרכזיים בוועידה היה הצגת “מדד הכישורים 2026”, סקר שנערך בקרב מנהלות ומנהלים מענף ההייטק ומענפים אחרים במשק. הממצאים מציירים תמונה ברורה של מה ששוק העבודה באמת מחפש היום. פרואקטיביות, למשל, דורגה כמיומנות האישית החשובה ביותר בקרב 61% ממנהלות ומנהלי ההייטק – לעומת 46% בשאר ענפי המשק. זה אומר שכמעט שניים מתוך שלושה מנהלים בתחום שלכם מעדיפים מועמד או מועמדת שיודעים לייצר יוזמה מאשר כאלה עם עוד שורת ניסיון ברזומה. במקביל, חלה עלייה בחשיבות היכולת לעבוד עם כלי בינה מלאכותית, אבל הדגש הוא לא על ה”איך” הטכני, אלא על ה”מה” שעושים איתו.

לא רק ידע, אלא ללמוד ללמוד

הדוברים והדוברות השונים חזרו על אותו מסר מזוויות שונות: בעידן ה-AI, היתרון לא נמצא אצל מי שמחזיקים בידע, אלא אצל מי שיודעים ללמוד, לשאול, ליזום ולתרגם טכנולוגיה לפתרון ממשי. עמית קריג מ-NVIDIA התייחס לכך ישירות כשסיפר שכיוון את אחיינו לשילוב של הנדסת חשמל ומדעי המחשב. “זה העתיד”, אמר, “מול ה-AI, המיומנויות והבסיס המתמטי הם הדבר החשוב ביותר, משום שבסופו של דבר מי שיצטרכו למצוא את הפתרונות הם האנשים”.

מירב בהט, מנכ״לית חברת הסייבר דאזז (Dazz) שנרכשה על ידי WIZ, התייחסה לנושא הבחירה המקצועית. “חשוב להשתמש בכלי AI באופן שמותאם למקצוע”, אמרה, “אך גם לבחור מסלול קריירה מתוך עניין אמיתי ותשוקה”. המסר הזה חשוב במיוחד עכשיו, כשצעירים פוגשים שוק עבודה מלא באזז מסביב ל-AI, סייבר ו-data. הבחירה, לדבריה, לא יכולה להיות מבוססת רק על טרנד.

מה אפקה עושה עם זה?

עבור אפקה, הוועידה הזו היא שיא של מהלך עשור. “תפקידה של האקדמיה בעידן הנוכחי אינו רק להקנות ידע”, אמר נשיא אפקה, פרופ’ יוסי רוזנוקס, “אלא לחנך מהנדסות ומהנדסים שיוכלו להתמודד עם מציאות משתנה, ללמוד לאורך זמן, לעבוד בצוותים מגוונים ולהוביל פתרונות טכנולוגיים בעלי ערך”. במכללה משלבים בתוכניות הלימוד, לצד הליבה ההנדסית, גם פרויקטים יישומיים, עבודה בצוותים, חיבור לאתגרים מהתעשייה ופיתוח כישורים כמו חשיבה ביקורתית, יוזמה ותקשורת.

בעידן שבו כלי AI יכולים לייצר תשובות במהירות, הערך של המהנדסות והמהנדסים, כפי שפרופ’ רוזנוקס ציין, “נמצא דווקא ביכולת לשאול את השאלה הנכונה, להבין את ההקשר, לזהות מגבלות ולבנות פתרון שאפשר לסמוך עליו”. זו הסיבה שבלימודי ההנדסה כיום שמים דגש על בניית זהות מקצועית, הבנת עולם העבודה המשתנה ורכישת כלים שיאפשרו התפתחות לאורך קריירה שלמה.

המאזן הלאומי

הוועידה הזו מתחברת לשאלה רחבה יותר: האם ישראל מצליחה לשמור על היתרון הטכנולוגי שלה מול העולם, במיוחד כשוואקום ה-AI הולך ומתרחב. התשובה, לפי מה שעלה מהדיונים, תלויה פחות במודלים שאנחנו מפתחים ויותר בהון האנושי שאנחנו מטפחים. “כדי לשמור על היתרון הטכנולוגי של ישראל, צריך לפתח דור שיודע לא רק להשתמש בטכנולוגיה, אלא לחשוב, ליזום ולהוביל באמצעותה”, סיכם אחד המשתתפים. זה נשמע כמו קלישאה, אבל הנתונים מהמדד – 61% מהמנהלים שמצביעים על פרואקטיביות כמדד עליון – מראים שזה בדיוק מה שהתעשייה מחפשת.

בסופו של דבר, אם ישראל רוצה להישאר בחזית, היא צריכה לא רק לפתח AI, אלא גם לחנך את מי שיובילו אותו – ושאלה אחת, פשוטה: מה אתם מחפשים קודם כשאתם מגייסים?