שעשוע: ישראל מתקשה לבנות תשתיות AI
שעשוע מזהיר שישראל מתקשה בתשתיות AI, מה שמאלץ חברות ישראליות לרשום את פעילותן בארה״ב. בכנס EY הוא גם הודיע ש-doubleAI תכריז על מוצר חדש בשבוע הבא, והעריך שפריצת הדרך ברובוטים דמויי אדם תגיע בעוד כמה שנים – עם השלכות על הכלכלה המקומית.
בכנס Journey של פירמת הייעוץ EY, אמנון שעשוע – מייסד מובילאיי ומנכ״ל doubleAI – תיאר מציאות מתוחה: לישראל יש כישרון טכנולוגי יוצא דופן, אבל היא מתקשה לספק את התשתיות ההכרחיות לפיתוח בינה מלאכותית ברמה עולמית. "הרבה ישראלים רושמים עכשיו את החברות בארה״ב", הוא אמר, ורמז על סכנה אסטרטגית לכלכלה המקומית.
אז מה בעצם קרה כאן?
שעשוע, דמות מפתח בסצנת ההייטק הישראלית, ניצל את הבמה כדי להצביע על פער קריטי. לדבריו, ישראל תמיד הצטיינה בתחומים שלא דרשו השקעה ענקית בתשתיות – "כל מה שהיה צריך זה המוח שלך" – אבל AI דורשת משאבים מסיביים: חומרה, חישוב ואנרגיה. "אני עוד לא רואה משהו שנפתר במישור הזה", הוא הודה, והוסיף שקרן ההשקעות של Dell Technologies, שהשקיעה ב-doubleAI, מזהה את הפוטנציאל אך חוששת מהמחסור בתשתיות.
למה זה חשוב לישראלים?
אם אתם עובדים בפיתוח AI, אתם יודעים: הקמת מודל בינה מלאכותית דורשת גישה ל-GPU, חוות שרתים ותעשיית שבבים חזקה. בישראל אמנם יש מוחות, אבל התשתיות הפיזיות – ממרכזי נתונים ועד ייצור שבבים – נותרו מוגבלות. התוצאה? חברות ישראליות נאלצות לרשום את הפעילות בארה״ב, שם התשתיות זמינות יותר. "ישראל צריכה לחשוב איך להשקיע כסף בחוכמה כדי להתמודד עם הצרכים האלה", אמר שעשוע, והזהיר שאם לא תעשה זאת, הכלכלה הישראלית עלולה להחמיץ את ההזדמנות הגדולה.
הפתרון: Physical AI ורובוטיקה
שעשוע דיבר גם על חזון ה-Physical AI – שילוב בינה מלאכותית בעולם הפיזי. הוא חילק את התחום לשניים: רכב אוטונומי ורובוטים דמויי אדם. "בעיית העלות של הרכב האוטונומי נפתרה, וזה כבר עובד", הוא הסביר. "בהומנואידים זה עוד לא פתור. ההדגמות מסין מראות התקדמות, אבל עדיין לא יודעים ללמד את הרובוט לבצע הכללה – לבצע משימות חדשות מבלי ללמד אותו שוב ושוב". לדבריו, פריצת הדרך בתחום הזה תגיע "תוך כמה שנים" ותביא "השפעה אדירה על החברה האנושית", אך גם תדרוש רגולציה מורכבת סביב בטיחות – "מה קורה אם רובוט ששוקל 70 קילו נופל על ילד?".
מה doubleAI עושה?
כמנכ״ל doubleAI, שעשוע חשף פרטים על פעילות החברה בתחום ה-Deep Reasoning – האינטלקט של AI. "רצינו לפתח את שני המרכיבים המרכזיים: חיפוש מידע ואימות שלו", הוא הסביר. "החיפוש הוא אינטואיטיבי, אבל האימות – החלק הלא אינטואיטיבי – הוא אתגר גדול. בני אדם טובים באימות, למשל בבדיקת קוד, אבל AI יודעת לשפר מדד מבלי לדעת אם התוצאה נכונה". הוא הוסיף שבתקופה האחרונה יש התקדמות בפתרון בעיות מתמטיות עמוקות באמצעות AI, אבל "אימות הוא עדיין בעיה פתוחה גדולה".
בפן העסקי, שעשוע הודיע ש-doubleAI תכריז בשבוע הבא על מוצר חדש שיתמקד באופטימיזציה של קוד. "לקחנו ספרייה של NVIDIA וכתבנו אותה מחדש", הוא סיפר, והוסיף שהחברה מסתכלת גם על עולם הקוונטים ועברה לעיצוב חומרה. הוא אפילו ציין שפרסמו מאמר שנכתב כולו על ידי AI, עם חתימת "הסוכן" בלבד – דוגמה מוחשית לאוטומציה שהם מפתחים.
פאנל רובוטיקה: אתגרים ותובנות
בפאנל שנערך בהמשך, מומחים דנו בעתיד הרובוטיקה. ליאור בן חורין, ראש תחום הרובוטיקה ב-NVIDIA ישראל, אמר ש-90% מהפעולות כבר עברו אוטומציה, ו-NVIDIA מתמקדת בסגירת הפער הנותר באמצעות סימולציה. "אם זה לא יעבוד בסימולציה, הרובוט לא יעבוד בעולם האמיתי", הוא ציין.
סוזן סנוף, CISO בחברת Conga, הדגישה את האתגרים באבטחה: "ברובוטיקה מדובר בהתמודדות עם 'פסיכופת'. לרובוטים אין מערכת ערכים של בני אדם". ד״ר יוסי נתן, מייסד חברת הרובוטיקה הרפואית Forsight Robotics, הוסיף שבתחומי הבריאות "הבטיחות היא קריטית, וצריך הרבה שכבות כדי לשמור על הגבולות".
יונתן יעקבי, מייסד ומנכ״ל Enigma, ציין שרגע ה-ChatGPT של הרובוטיקה עדיין לא קרה. "המודלים בעולם הזה צריכים ללמוד לבצע הסקה והכללה בצורה רחבה ומדויקת יותר", הוא אמר. "אם אלמנט בסביבה החיצונית משתנה, הרובוטים לא תמיד יודעים להתמודד".
סיכום: מה הלאה?
דבריו של שעשוע מחדדים אתגר מוכר בתעשיית ההייטק הישראלית: כישרון טכנולוגי מול מחסור בתשתיות פיזיות. אם ישראל רוצה להישאר מובילה ב-AI, היא צריכה להשקיע באקוסיסטם – מחומרה ועד רגולציה. אחרת, חברות מקומיות ימשכו לארה״ב, והכלכלה הישראלית תפסיד את העתיד. אז כן, מוצר חדש של doubleAI בדרך, אבל השאלה הגדולה יותר היא אם ישראל תבנה את התשתיות שיאפשרו ל-AI לפרוח כאן באמת.