Independence Institute: ה-deepfake של הסנטורית סאטירי
הסנטורית Cathy Kipp הגישה תלונה על מימון בחירות אחרי שמכון Independence Institute מימן פרסומת עם deepfake שלה כקופאית שמסרבת לתת עודף. החוק בקולורדו דורש גילוי נאות לתוכן AI — אלא אם זו סאטירה. המכון הגיש בקשה למחיקת התלונה, וההכרעה עשויה לקבוע תקדים לחופש הביטוי מול רגולציית ה-AI בבחירות.
Deepfake אחד של סנטורית בקולורדו הפך לקרב משפטי על הגבול שבין סאטירה לתעמולה — ושם הוא עשוי לקבוע תקדים לחופש הביטוי בעידן ה-AI.
מה קרה כאן?
הפרסומת מתנגדת ל-Proposition NN — יוזמה שמאפשרת למדינה לשמור כסף שהייתה אמורה להחזיר למשלמי המסים ולהעביר אותו, בין השאר, לחינוך. הסנטורית הדמוקרטית Cathy Kipp, שהגישה את הצעת החוק שהעלתה את Prop NN לקלפי, מתעקשת שזו לא העלאת מס: את הכסף משלמי המסים כבר שילמו קודם.
המתנגדים בחרו בדוגמה מוחשית: פרסומת שבה deepfake מבוסס AI מציג את Kipp כמוכרת בסופרמרקט שמסרבת לתת עודף ללקוחות שמשלמים יותר מדי. במקום עודף היא מכריזה: ״המדיניות החדשה שלנו מאפשרת לנו לשמור את העודף של הלקוחות כדי לסייע בחינוך ילדים״.
בתגובה הגישה Kipp תלונה על מימון בחירות. החוק בקולורדו דורש גילוי נאות ספציפי לתכני deepfake — אלא אם מדובר בסאטירה או פרודיה.
״אף אדם סביר לא היה מאמין לזה״
Independence Institute — מכון מחקר ליברטריאני שמימן את הפרסומת — הגיש בקשה למחיקת התלונה. עורך הדין David Lane, שמייצג את המכון, מודה שיש סכנה אמיתית בתמונות שנוצרו ב-AI, אבל טוען שבמקרה הזה מדובר בסאטירה ברורה. אם ה-deepfake היה מציג את Kipp נושאת נאום גזעני או מקבלת שוחד, הוא אומר, זה כבר היה סיפור אחר. המבחן הוא אם צופה סביר מבין שמדובר בפרודיה: ״אף אדם סביר לא היה מאמין ש'אוקיי, זה אירוע אמיתי, היא באמת גונבת כסף כקופאית'״.
מחלקת הבחירות של המדינה רואה את זה אחרת: סאטירה ופרודיה חייבות להתבסס על הומור — וה-deepfake הזה, לדבריה, הוא לא יצירה קומית אלא תעמולה פוליטית.
אז על מה בעצם ההימור?
Lane טוען שדיבור פוליטי הוא אולי הסוג החשוב ביותר של דיבור מוגן, ושהמסר שמשדרים לציבור הוא: ״אל תתעסקו עם פוליטיקאים בעלי עור דק, כי זה יעלה לכם כסף״. הוא אומר שב-Tenth Circuit כבר נקבע שחקירה שנעשית בחוסר תום לב היא כשלעצמה פגיעה בחופש הביטוי, ומתכוון לתבוע את Kipp ואת המדינה על שכ״ט עורך הדין.
Kipp אמרה קודם לכן שאי אפשר לאפשר ״לשימוש הפוגעני ב-AI ולהפצת מידע כוזב להפוך לנורמה בבחירות שלנו״.
השאלה שבית המשפט יצטרך להכריע בה: האם החרגת הסאטירה היא פתח למחאה פוליטית לגיטימית, או דרך נוחה לעקוף את חובת הגילוי הנאות. בינתיים, החוק דורש גילוי נאות ל-deepfakes — כל עוד אף אחד לא צוחק.