ידיעות בינה מלאכותית בנושא ELECTION
דוח חדש מנתח את האיומים על בחירות 2026 ומגיע למסקנה ברורה: היריבים לא צריכים לפרוץ לקלפי – הם יכולים להשפיע עליכם הרבה לפני. רשתות בוטים כבר פועלות, ותוכן מזויף כבר מופץ; 71% מהציבור נתקלו במידע כוזב, ומפעילים איראניים מגייסים ישראלים לביצוע משימות תמורת תשלום. ההצבעה הידנית מגנה על הפתק – אבל לא על מה שקורה בדרך אליו.
חקירת הניו יורק טיימס מצאה ש-OpenAI ו-Anthropic הוציאו 56 מיליון דולר על מרוצי בחירות לקונגרס בבחירות האמצע, בזמן ש-Anthropic מקימה תוכנית נשיאותית חדשה לייעץ למועמדים על מדיניות AI, במטרה לעצב את הרגולציה העתידית. התוכנית מגיעה על רקע יחסיה המתוחים של Anthropic עם ממשל טראמפ והפיכת ה-AI לנושא פוליטי מרכזי.
צ'אטבוטים מבוססי AI משפיעים על המלצות הצבעה: סקר ישראלי מראה ש-25% מהבוחרים ישקלו להשתמש בהם, ובניסוי עם היסטוריית שיחה, ב-70% מהמקרים הם נתנו המלצה מפורשת. מומחים מזהירים שכלי ה-AI עלולים לחזק דעות קדומות ולהטות את הבחירות בצורה שקטה, בלי שקיפות לגבי ההטיות במודלים.
המועמדים לקונגרס בסן פרנסיסקו, Scott Wiener ו-Connie Chan, התעמתו בדיון על רגולציית AI, ביטחון ומדיניות חוץ. Chan קראה להקפאת הקמתם של מרכזי נתונים ודרשה פיקוח אנושי, בעוד Wiener התמקד באחריות כדי שה-AI יועיל לאנושות. הדיון מתרחש זמן קצר לפני הבחירות, כאשר פתקי הצבעה כבר נשלחים לבוחרים — מה שמגביר את הלחץ על המועמדים להגדיר את עמדותיהם.
הממשל האמריקאי השיק את America.gov, צ'אטבוט AI המבוסס על Gemini ו-Grok, שנועד לעזור לאזרחים לגשת לשירותים ממשלתיים. עם זאת, השקתו הייתה שנויה במחלוקת: הצ'אטבוט סתר את טענות הנשיא טראמפ לגבי בחירות 2020, מה שהוביל לשינויים מהירים ולהגבלת תשובות פוליטיות באתר.
הבינה המלאכותית יוצרת דמויות מזויפות כמו ״דונה מריה״ בברזיל כדי להשפיע על בחירות, בעוד שבארה״ב אזרחים פונים לייעוץ פוליטי מצ׳אטבוטים. התופעה הזו, שמתרחבת לאירופה, הודו וישראל, מעוררת חששות מדיסאינפורמציה ומתמרון פוליטי לקראת בחירות עולמיות.
מקרים של זיופי AI בבחירות בסלובקיה, ארה״ב ורומניה מוכיחים שבינה מלאכותית יכולה לערער תוצאות בחירות – בלי לשנות אפילו קול אחד בקלפי. רומניה ביטלה סבב בחירות שלם בגלל קמפיין השפעה מתואם ברשת. טייוואן ופינלנד הצליחו למתן את הנזק בזכות השקעה של שנים באוריינות דיגיטלית – והלקח ברור: ההגנה צריכה להתחיל הרבה לפני יום הבחירות.
מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מזהיר ששוקי חיזוי כמו Polymarket וסימולציות המבוססות על AI מוצגים כסקרים, אך אינם כפופים לכללי שקיפות. החוקרים ממליצים לאסור פרסום נתוני שווקים ביום שלפני הבחירות ולחייב גילוי של נפח מסחר, מספר משתתפים וריכוזיות – כדי למנוע עיוות של דעת הקהל.
מחקר חדש חושף ש-69% ממודעות הבחירות בארה"ב שמשתמשות ב-AI לא מדווחות על כך — למרות חוקים מדינתיים שדורשים זאת. פרשת המועמד הרפובליקני מניו יורק, שתקף את המושלת באמצעות סרטון AI בלי גילוי, מדגימה את הכשל. הממצאים מראים שבמדינות עם חוקי גילוי שיעור הציות היה נמוך יותר מבמדינות ללא חוקים כאלה.
מרכז נתונים בהיקף של מיליארד דולר במייסון, מישיגן, הפך לנושא מרכזי בבחירות לקונגרס. ויל לורנס, מועמד דמוקרטי, משתמש בחששות מפני AI כדי לגייס תמיכה דו-מפלגתית נגד הנציג הרפובליקני טום בארט, וקורא לעצירת פיתוח ה-AI.
Fox Business שידרה שני קטעים מרכזיים שעסקו בוויכוח על רגולציית AI בארה״ב, חודשים ספורים לפני בחירות האמצע. לארי אלדר שואל למה דווקא עכשיו, מומחה AI מזהיר ש״בני אדם בקושי שולטים ב-AI כרגע״, וחוקר ותיק אומר שוושינגטון סוף-סוף מקשיבה. הבית הלבן דן ברעיון של רגולציה עצמית.
גורמי מודיעין בארצות הברית חושפים: חברות פרטיות מישראל ומדינות כמו איראן וסין מפעילות קמפיינים אוטונומיים המבוססים על בינה מלאכותית ברשתות. חברת IntelEye הישראלית, שהוקמה על ידי יוצאי NSO, מואשמת בהפעלת אלף בוטים פוליטיים סביב הבחירות — באמצעות מודל AI סיני.
גיא טיטונוביץ׳, מנכ״ל CHEQ הישראלית, מזהיר שבבחירות הקרובות יזוזו עשרות אלפי קולות או אפילו מאות אלפים בשל מתקפות בוטים מבוססות בינה מלאכותית. הוא טוען שזו תהיה מערכת הבחירות החמורה ביותר, בשל יכולות הזיהוי המוגבלות של הפלטפורמות והיעדר רגולציה, ומצפה לקפיצה בתנועת הבוטים חודש לפני הבחירות.
מפלגת הציונות הדתית הציגה תוכנית משפטית שנויה במחלוקת, הכוללת פיצול של תפקיד היועמ"ש ופסקת התגברות, לצד סרטון AI דרמטי שבו בכירי מערכת המשפט מוצגים נגררים ברחובות בוערים — מה שעורר גינויים חריפים ודיון על האתיקה של השימוש ב-AI.
מדריך משפטי חדש מפרט את דרישות חוקי הבחירות בנוגע לדיפ פייק: כל פרסום שנראה כתיעוד מקורי אך נוצר או נערך באמצעות AI חייב בסימון ברור. הפרת החוק עלולה לגרור קנס של עד 29,200 שקלים ואף שישה חודשי מאסר. החובה חלה לא רק על מפלגות, אלא גם על אזרחים פרטיים שמשתפים תכנים ברשתות החברתיות.
מועמד דמוקרטי בטקסס טוען שיריבו הרפובליקני השתמש במודל AI כדי ליצור פרסומת מטעה שבה ״שמו לו מילים בפה״. המרוץ הזה עשוי להכריע את השליטה בסנאט האמריקני, והוא מדגיש את הסכנה של מדיה סינתטית בפוליטיקה.
ניתוח חדש מראה שספטמבר הוא החודש היחיד עם תשואה ממוצעת שלילית, אך מציע הזדמנות במניות שבבי AI. Nvidia, AMD ו-Broadcom מומלצות כרכישות פוטנציאליות לקראת בחירות האמצע בארה״ב, שלאחריהן השוק נוטה להתחזק.
סקר חדש חושף ש-25% מהישראלים שוקלים להשתמש בשירותי AI כמו ChatGPT כדי לקבל החלטה למי להצביע בבחירות. אבל יש סיכונים: הטיות מובנות, מניפולציה של מידע ונטייה לסמוך על מכונות יותר מדי. אז מה הדרך הנכונה להיעזר בהם?
מחקר של מכון ISD בדק שישה צ'אטבוטים ומצא ש-29% מהתשובות לשאלות על בחירות היו שגויות או מיושנות, עם ירידה של 16% בביצועים בספרדית. GPT-5.5 של OpenAI הוביל עם 89% דיוק, אבל DeepSeek סיפק את השיעור הגבוה ביותר של מידע מיושן.
טראמפ מזהיר שקהילות שיתנגדו להקמת דאטה סנטרס בארה״ב יישארו ״עניות ונחשלות״, אך סקר גאלופ מראה ש-70% מהאמריקנים מתנגדים להקמתם באזור מגוריהם — מה שמציב את הנשיא מול ציבור עצבני ובחירות אמצע הקדנציה שמתקרבות.
סקר של איגוד האינטרנט הישראלי חושף ש-25% מהישראלים שוקלים להשתמש ב-AI כדי להחליט למי להצביע, בעוד 71% נחשפו לחדשות מזויפות. בנוסף, 56.8% נתקלו בחשבונות מזויפים, והאגודה מפרסמת מדריך להתמודדות עם דיסאינפורמציה לקראת הבחירות.
סקר של איגוד האינטרנט הישראלי מראה ש-25% מהישראלים שוקלים להשתמש ב-AI כדי להחליט למי להצביע בבחירות. בנוסף, 71% כבר נתקלו במידע כוזב, מה שממחיש את היקף תופעת הפייק ניוז ואת השפעתה של הבינה המלאכותית על התהליך הדמוקרטי.
OpenAI חשפה קמפיין רוסי שהשתמש ב-ChatGPT כדי לקדם מכון מחקר ישראלי פיקטיבי בשם IBI. הקמפיין, שהשפעתו הייתה מוגבלת, ממחיש איך AI יכול לשמש לבניית תשתית הסברה מזויפת עם תוכן אקדמי מועתק ומדדים פיקטיביים, ומעלה שאלות על שימוש לרעה בכלים שאתם מפתחים.
OpenAI חסמה חשבונות ChatGPT ששימשו במבצע השפעה רוסי, שכלל הקמת מכון מחקר ״ישראלי״ מזויף עם מאמרים מועתקים ומדד ריבונות מוטה. המבצע, שהחשיפה אליו הייתה מוגבלת, מדגים כיצד AI מאיץ קמפיינים של דיסאינפורמציה – עם השלכות ישירות על מערכת הבחירות הקרובה בישראל.
מושל טקסס Greg Abbott טוען שחברות מרכזי הנתונים ״חפרו לעצמן את הקבר״ בשל התנגדות קהילתית עזה. 61% מהאמריקנים מתנגדים להקמת מרכזים חדשים, והנושא משפיע על הבחירות האמצעיות בארה״ב, כש-Abbott עוצר פרויקטים ומשנה מדיניות.
פרויקט "זה ב-AI" של האוניברסיטה הפתוחה גילה ש-13% מתכני הפוליטיקאים במערכת הבחירות הנוכחית נוצרו באמצעות בינה מלאכותית. הליכוד מוביל עם כ-70% מהתכנים הללו, בעיקר בגלל הפריימריז הפנימיים. שיא השימוש: כ-20% מהתכנים ביום שישי האחרון נוצרו באמצעות AI.
אורגון, אחת מ-29 מדינות בארה"ב עם חוקים נגד Deepfake בבחירות, מתחילה לחקור קמפיין AI פוליטי ראשון לאחר פרסום פרסומות עם עיניים אדומות מזוהרות. החוק, שעבר ב-2024, דורש שקיפות, אך ברמה הפדרלית עדיין אין תקן בסיסי — ומדינות מובילות את החקיקה.
הקמפיין של סנאטור במדינת קליפורניה, סקוט ויינר, השקיע אלפי דולרים בפיתוח צ'אטבוט AI שהתחזה ליריבתו, קוני צ'אן. הבוט, שהופעל באמצעות Claude של Anthropic, ייצר תגובות פוגעניות שכללו הערות על גזע ומבטא, מה שהוביל לגינויים פומביים — בהם גם מצד ננסי פלוסי — ולסגירתו המהירה. המקרה משמש תמרור אזהרה לשימוש פוליטי בבינה מלאכותית גנרטיבית.
סרטון קמפיין של הרמטכ״ל לשעבר, גדי איזנקוט, הוסר בהוראת סולברג לאחר שהציג דמויות חיילים שנוצרו ב-AI ורקע שדמה להודעה צבאית על חללים. האירוע מעלה שאלה עקרונית על גבולות השימוש בתוכן סינתטי בקמפיינים פוליטיים בעלי אסתטיקה צבאית.
בחירות 2026 בארה״ב מסמנות את כניסתה של הבינה המלאכותית למערכת הפוליטית ככוח מרכזי: גם לחיזוי הצבעה דרך ניתוח טביעת רגל דיגיטלית — בדיוק של 85%, על פי מחקר — וגם כנשק פוליטי: צ׳אטבוטים משכנעים, יצירת בוחרים וירטואליים וקרב על התשובות של מודלים גדולים כמו ChatGPT ו-Claude. מחקר חדש מראה ששיעור השגיאות העובדתיות ירד לאפס, אך נותרו מגבלות קריטיות.
