חוקרים ישראלים: שוקי חיזוי ו-AI מסכנים את טוהר הבחירות
מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מזהיר ששוקי חיזוי כמו Polymarket וסימולציות המבוססות על AI מוצגים כסקרים, אך אינם כפופים לכללי שקיפות. החוקרים ממליצים לאסור פרסום נתוני שווקים ביום שלפני הבחירות ולחייב גילוי של נפח מסחר, מספר משתתפים וריכוזיות – כדי למנוע עיוות של דעת הקהל.

שוקי חיזוי כמו Polymarket וסימולציות המבוססות על AI מציגים לציבור אחוזי ניצחון, מנדטים וסיכויי ניצחון בבחירות – מספרים שנראים בדיוק כמו סקרים. אבל הם לא. וחוקרים ישראלים טוענים שהפער הזה עלול לעוות את דעת הקהל, במיוחד במערכת הבחירות הבאה.
מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעליו חתומים ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ד"ר גיא לוריא וד"ר רחל ארידור הרשקוביץ, מזהיר ש"תחליפי סקרים" אלה אינם כפופים לאותן מגבלות שקיפות שחלות על סקרי בחירות רגילים. המשמעות: הציבור מקבל מידע כמותי לכאורה, בלי לדעת איך הוא נוצר – או מי באמת עומד מאחוריו.
לאנשים אין מושג שהם מסתכלים על הימור
סקר בחירות מודד העדפה – למי אנשים מתכוונים להצביע. שוק חיזוי, לעומת זאת, מתמחר ציפיות לגבי מה שיקרה. המשתתפים אינם מהווים מדגם מייצג, ואין עיקרון של "אדם אחד, קול אחד": מי שמשקיע יותר כסף יכול להשפיע יותר על המחיר. במחקר נוסף שהובא בנייר נמצא ש-1% מהארנקים היו אחראים לכ-68% מנפח המסחר בשווקי הקונגרס של Polymarket ו-Kalshi. עשרה ארנקים בלבד היו אחראים לכ-17% מהנפח. כלומר, קומץ שחקנים יכול לעצב את ה"סיכויים" שאתם רואים בכותרות.
אפילו דולר יכול להזיז את המחיר
נתונים מארגון המחקר ACDC, שפורסמו ברויטרס, מראים שב-94% מיותר מ-11 אלף שווקים ב-Polymarket וב-Kalshi, עסקה בודדת בסכום של פחות מ-1,000 דולר הייתה יכולה להזיז את המחיר ב-10 נקודות אחוז. במאות מקרים, המחיר החדש נותר לפחות יממה. הפלטפורמות טוענות שמחיר מעוות יוצר הזדמנות ארביטראז', אבל החוקרים לא משתכנעים שזה מספיק כדי לתקן עיוותים מהירים.
כשל תקשורתי
החוקרים מזהירים גם ממניפולציה: שינוי מחיר לשעתיים יכול להפוך לצילום מסך ולכותרת. כך נוצרת לולאת משוב – שוק שמגיב לחדשות, והמחיר שלו חוזר לתקשורת כ"מידע חדש". הציבור עלול לבלבל בין הימור ספקולטיבי לבין מדידה מדויקת של דעת קהל.
דוגמה: באוגוסט האחרון Polymarket ו-Kalshi העניקו למועמדת בפריימריז בוויסקונסין סיכוי של 95%–96% לנצח – והיא הפסידה.
מה לגבי AI?
גם סימולציות המבוססות על מודל AI אינן תחליף אמין, קובעים החוקרים. ממוצעים סינתטיים יכולים להיראות דומים לתשובות של בני אדם, אבל השונות נמוכה יותר, הקשרים בין המשתנים שונים, ושינויים קטנים בפרומפט או בגרסת המודל יכולים לשנות את התוצאה. אין בסיס להתייחס אליהם כסקרים לצורך הסקה סטטיסטית.
המלצות: שקיפות ואיסור פרסום
החוקרים מציעים להחיל על שוקי חיזוי וסימולציות AI את אותם כללי שקיפות שחלים על סקרים, כאשר הם מוצגים כמדידה כמותית של דפוסי הצבעה, מנדטים או סיכויי ניצחון. המשמעות:
- איסור פרסום נתוני שווקים חדשים מתום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות ועד סגירתן.
- חובת גילוי של נפח מסחר, נזילות, מספר משתתפים, ריכוזיות ועסקאות חריגות, תוך הבהרה שאין מדובר במדגם מייצג.
- בפרסום מבוסס AI: חשיפת המודל, מקורות הנתונים, הפרומפטים, מספר ההרצות והמשקולות, והבהרה שה"נשאלים" אינם בני אדם.
ועדת הבחירות המרכזית סירבה להגיב על המחקר. השאלה היא אם מישהו יסגור את הפרצה הזאת לפני הבחירות הבאות.