מתקפת AI על הבחירות בארה"ב: 69% מהמודעות לא חושפות שימוש

סרטון של 43 שניות מציג את ראש עיריית ניו יורק, Zohran Mamdani, ואת המושלת Kathy Hochul משוטטים בפארק ומנהלים שיחה שמציגה אותם באור שלילי. Hochul מתוארת כ"תרופה לאשליות הפוליטיות של תושבי ניו יורק". הכול נראה אותנטי — אבל זו בכלל פרסומת של Bruce Blakeman, המועמד הרפובליקני למושל ניו יורק. התמונות של השניים נוצרו באמצעות AI. השימוש בבינה מלאכותית לא מוזכר בשום מקום, למרות חוק מדינת ניו יורק שדורש גילוי כזה. המפלגה הדמוקרטית של ניו יורק הגישה תלונה לוועדת הבחירות של המדינה.

הנתון שמבהיר את גודל הבעיה

מכון המחקר Wesleyan Media Project, שעוקב אחר פרסומות פוליטיות, זיהה לפחות 164 פרסומות שנוצרו או שופרו באמצעות AI במחזור הבחירות הנוכחי. מתוכן, 69% לא כללו גילוי על השימוש בבינה מלאכותית. כלומר, כמעט שבע מתוך עשר פרסומות AI שהציבור האמריקאי רואה — מתחבאות.

והממצא המפתיע באמת? החוקים לא עוזרים כמו שציפיתם.

הפרדוקס: איפה יש חוקים, פחות מצייתים

החוקרים בדקו באילו מדינות שודרו המודעות הללו — וגילו תוצאה מוזרה:

• במדינות בלי חוקי גילוי: 32% מהמודעות בכל זאת כללו גילוי מרצון
• במדינות עם חוקי גילוי: רק 29% מהמודעות צייתו לחוק

כן, קראתם נכון. במקומות שבהם אין חובה, יותר מודעות כוללות גילוי. במקומות שבהם יש חובה, פחות מצייתות.

Travis Ridout, מנהל משותף של הפרויקט, הסביר שמדובר בתקופה שבה "הקמפיינים מנסים להבין מה הנורמות, מה החוקים. זה תלוי אולי ביועץ הקמפיין או במשרד הפרסום. זו תקופה של חוסר ודאות."

שטח ריק רגולטורי

הקונגרס האמריקאי עדיין לא יצר מסגרת פדרלית אחידה, ובינתיים המדינות ממלאות את החלל עם חוקים שונים ולא עקביים. למשל, החוק של Tennessee מתייחס רק ל-deepfakes שמחקים מועמדים ספציפיים. "אם היה לנו משהו ברמה הפדרלית, זה היה ברור יותר לקמפיינים", אמר Ridout.

בינתיים, השימוש ב-AI הפך לזול ומהיר משמעותית. Basil Smikle, יועץ פוליטי דמוקרטי, ציין שהקלות שבהפקה חוסכת כסף ומעלה את היעילות — אבל גם מסכנת את האותנטיות ועלולה להוביל להפצת מידע מטעה.

תוויות: עוזרות או מזיקות?

מחקר של NYU מאוקטובר 2024 מצא דבר מפתיע: תוויות AI על פרסומות דווקא פוגעות במועמדים.

הנבדקים דירגו מועמדים עם תוויות AI כפחות אמינים ופחות מושכים, ואת הפרסומות עצמן כפחות מדויקות. בנוסף, נוצר "אפקט בומרנג", שבו מודעות תקיפה עם תוויות גרמו למועמדים שמאחורי המודעות להיתפס פחות טוב — יותר מהמועמדים שהותקפו.

וכמה מהנבדקים בכלל לא זכרו שראו תווית? 37%.

Scott Babwah Brennen, מנהל המרכז לטכנולוגיה ומדיניות ב-NYU, אמר שהוא לא מתנגד עקרונית לתוויות על "תוכן מטעה ממוקד ומהותי", אבל הוסיף שחשוב לטפל בבעיה כולה — ולא לטפל בכל מקרה בנפרד.

מה הלאה?

Smikle טוען שתוויות על פרסומות AI הן הכרחיות כדי לשמור על שקיפות סביב "הטכנולוגיה שאנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף". Babwah Brennen מעדיף גישה רחבה יותר: שיפור השקיפות הכללית של קמפיינים, השקעה בעיתונות מקומית והבהרה לגבי מה בעצם נכנס תחת החוקים החדשים.

הקונגרס לא נקט שום צעד. הרגולטורים הפדרליים גם לא. עד שיקרה משהו — מועמדים ימשיכו למתוח את הגבולות, בוחרים ימשיכו לראות תוכן AI בלי לדעת מה אמיתי, וחוקרים ימשיכו לנסות להבין מה עובד ומה לא.