דרור בין: מהפכת ה-AI מחייבת פיטורים בהייטק

גל הפיטורים ששוטף את תעשיית ההייטק הישראלית – אתם מכירים את הכותרות, מרגישים את הלחץ, אולי חווים את זה מקרוב. אבל מה אם הסיבה העיקרית היא לא רק האטה כלכלית, אלא שינוי עמוק שמתרחש בעולם? דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות הפורש, טוען בריאיון פרישה שמדובר ב״הרס יצירתי״ הכרחי, ושהגורמים המרכזיים הם התחזקות השקל ובמיוחד – מהפכת הבינה המלאכותית.

אז מה בעצם קרה כאן?

במשך חמש שנים הוביל בין את רשות החדשנות בתקופה סוערת: ממגפת הקורונה, דרך בועת ההשקעות וההתפוגגות שלה, ועד לטלטלות גיאופוליטיות ומלחמת חרבות ברזל. עכשיו, בסוף הקדנציה, הוא מצביע על שני גורמים עיקריים שמעצבים מחדש את ההייטק הישראלי. ״גל הפיטורים הנוכחי נובע משני גורמים מרכזיים: התחזקות השקל ומהפכת הבינה המלאכותית, שהיא הפעם הראשונה שבה האנושות מפתחת בינה ולא רק כלי״, הוא מסביר.

דבריו של בין לא מקלים ראש בכאב האישי. ״ברמת המיקרו, כואב הלב על כל עובד שנפלט״, הוא מודה. אבל ברמת המאקרו, הוא רואה את זה כחלק מתהליך טבעי – ״הרס יצירתי״ שבו טכנולוגיות חדשות דוחפות החוצה מודלים ישנים ומכריחות את התעשייה להסתגל. בריאיון, בין מדגיש שה-AI אינו עוד כלי יעיל, אלא מהפכה שמחליפה תפקידים שלמים, ובשילוב עם דולר חלש יותר מול השקל, חברות ישראליות מתקשות להתחרות.

הכסף הגדול: איך רשות החדשנות שינתה את המשחק

אבל בין לא רק מתריע – הוא גם מתגאה בצעדים שנעשו בתקופתו כדי לחזק את ההייטק הישראלי מבפנים. אחד השינויים המרכזיים הוא הקמת קרן ההזנק, שמעמידה יותר מחצי מיליארד שקל בשנה להשקעות בחברות בשלבי Ideation, Pre-Seed, Seed ו-Round A. ״הבנו שבשלבים המוקדמים יש כשל שוק חריף, בעיקר בתחומים עתירי סיכון טכנולוגי״, הוא מסביר.

בנוסף, הוקמה קרן יוזמה בהיקף של כמיליארד שקל, שמטרתה לתמרץ כניסת גופים מוסדיים ישראליים להון סיכון. הרעיון הוא להפחית את התלות בהון זר ולחזק את ההון המקומי. ״כך נוכל לשמור על צמיחה יציבה גם בזמנים קשים״, מציין בין.

הפעולות האלה לא היו רק על הנייר. אחרי 7 באוקטובר, הרשות הקימה בתוך שבועות מסלול מהיר לחברות עם Runway קצר, והזרימה כ-400 מיליון שקל. ״יחד עם המצ׳ינג הפרטי, יצרנו השקעות של יותר ממיליארד שקל בכ-250 חברות צעירות והצלנו אותן מסגירה״, אומר בין. לאחרונה הופעל מסלול מהיר נוסף של מיליארד שקל כדי להתמודד עם התחזקות השקל.

ההזדמנות הגדולה: דיפטק ותשתיות לאומיות

לדברי בין, המהלך החשוב ביותר בקדנציה שלו הוא העברת המיקוד ל-Deep Tech. ״לאחר כ-20 שנה שבהן ההייטק הישראלי התמקד בעיקר בעולמות התוכנה והדיגיטל, הסטתי את כלי ההשקעה של הרשות לכיוון הטכנולוגיות העמוקות״, הוא אומר. ״זה חלק מהבנת המגמה העולמית בעשור הבא״.

התחומים האלה כוללים קוונטום, שבבים, תשתיות מחשוב ואנרגיה. ״אם המדינה לא תבטיח לעצמה יכולות משמעותיות בתחומים האלה, היא תהיה תלויה במדינות שכן יחזיקו בהן״, מזהיר בין. הוא מוסיף שההייטק כיום הוא כבר לא רק מנוע צמיחה, אלא ״נכס שקובע חוסן כלכלי, ביטחוני ומדיני״.

אתגרים גיאופוליטיים: לא רק חרמות

בין מודע לאתגרים הבינלאומיים. הוא מציין ש״המעמד המדיני של ישראל בשפל״, ושהדבר עלול לפגוע בהשקעות, במחקר ובגישה לידע. ״חרמות, לחצים והסתייגות משיתופי פעולה עם ישראל עלולים לאורך זמן להפוך ממחאה פוליטית למנגנון הדרה״, הוא מסביר.

כדי להתמודד, הרשות הידקה את הפעילות הבינלאומית, למשל באמצעות פרויקט הורייזן באירופה. ״ישראל חייבת להיות חלק מברית גלובלית שמבטיחה לה גישה לטכנולוגיות החזית״, אומר בין. הוא מדגיש שישראל לא יכולה להיות עצמאית בכל תחום, אבל היא ״חייבת להחליט באילו טכנולוגיות אסור לה להיות תלויה באחרים״.

על התעשייה: גיוון וחוסן

בין גם מתייחס לחשיבות הגיוון בתעשייה. ״אי אפשר להסתמך רק על גברים חילונים ממרכז הארץ״, הוא טוען. ״שיעור העסקת החרדים והערבים עדיין רחוק מלייצג את חלקם באוכלוסייה״. זו נקודה שחשוב לזכור, במיוחד בזמנים של משבר כוח אדם.

סיכום: עשור חדש להייטק הישראלי

במבט לאחור, בין רואה את הקדנציה שלו כהצלחה. ״הצלחנו לייצר אימפקט אמיתי – לאפשר לסטארט-אפים לשרוד תקופות כמעט בלתי אפשריות, לשמר את האטרקטיביות של ישראל למשקיעים ולחברות זרות וליצור תנאים לצמיחת חברות גדולות בישראל״, הוא מסכם.

אבל הוא גם לא מתעלם מהמכשולים. ״האתגר הגדול שבו לא עמדנו ביעד קשור לשינוי הפרדיגמה הגיאופוליטית״, הוא מודה. ״מדינות מתערבות בשוק בסכומי עתק, בין אם במענקים, ברכישת מניות או בהגבלות יצוא ויבוא״.

בסופו של דבר, בין מאמין שההייטק הישראלי עדיין בחזית העולמית – ״הטענה כאילו ישראל פספסה את הרכבת היא טענה פופוליסטית שלא נשענת על נתונים״. אבל כדי להישאר שם, צריך להשקיע בטכנולוגיות עמוקות, לחזק את ההון המקומי ולהישאר מחוברים לעולם.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים על גל פיטורים, זכרו: זה אולי לא סתם מיתון, אלא שינוי טקטוני שמעצב מחדש את המשחק. ודרור בין, לפחות, חושב שאנחנו צריכים לאמץ את זה – גם אם הדרך כואבת.