דרוקנמילר מאשר: ״השתמשתי ב-AI״ במאמר נגד בסנט

״ברור שהשתמשתי ב-AI״ – כך הודה אתמול המיליארדר סטנלי דרוקנמילר, לאחר שמאמר הדעה שפרסם בוול סטריט ג'ורנל ותקף את מדיניות שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט, עורר גל של תגובות ברשת. הווידוי הזה, שפורסם באתר החדשות האמריקאי Notus, הגיע אחרי שגולשים ברשתות החברתיות זיהו דפוסי כתיבה שמאפיינים טקסטים שנוצרו על ידי מודל AI, ואף השתמשו בכלים לזיהוי כמו Pangram, שקבעו שהמאמר ״נכתב ב-100% באמצעות בינה מלאכותית״.

מה בעצם קרה כאן?

דרוקנמילר, מייסד קרן הגידור Duquesne Family Office, שהונו מוערך בכ-7.8 מיליארד דולר, פרסם ביום שני מאמר בן 1,319 מילים שבו מתח ביקורת חריפה על החלטתו של בסנט להכפיל את הרכישות החוזרות של אג"ח ממשלתיות ארוכות ולהעמידן על 4 מיליארד דולר לפעולה. הוא כינה את המדיניות הזו ״ניהול מחירים – וטעות״, והשווה אותה ל״חבילה פיסקלית אמינה״, בטענה ש״ממשלות שמגנות על מחירים מול יסודות תמיד מפסידות״. המאמר גם ציין את תגובת השוק המהירה: התשואות על אג"ח ארוכות ירדו לאחר ההכרזה, אך חזרו לרמותיהן המקוריות בתוך אחר צהריים אחד – מה שדרוקנמילר ראה בכך דחייה מהירה של המדיניות על ידי השוק.

הקשר אישי ותגובה ציבורית

דרוקנמילר ובסנט אינם זרים זה לזה: בשנות ה-90, דרוקנמילר היה המנטור של בסנט בעולם ההשקעות, ושניהם עבדו בקרן הגידור של ג'ורג' סורוס, שם ניהלו את ההימור המפורסם נגד הליש"ט הבריטית. הרקע הזה הפך את הביקורת לאישית יותר, והגולשים ברשתות החברתיות לא רק שמו לב לסגנון הכתיבה, אלא גם שיבחו את השימוש ב-AI. לדוגמה, הכלכלנית לשעבר של הפדרל ריזרב, Claudia Sahm, צייצה: ״דרוק משתמש ב-AI לכתיבת המאמר, זו השריפה הכי חולה של 2026. הוא אפילו לא בזבז את הזמן שלו לכתוב למה בסנט טועה.״

ההגנה של דרוקנמילר ו-וול סטריט ג'ורנל

דרוקנמילר לא התנצל. ״יש סיבה שעברתי מלימודי ספרות אנגלית ללימודי כלכלה,״ אמר בריאיון ל-Notus. ״אני לא מתבייש בזה. אני כותב הכול באמצעות AI עכשיו, מאותה סיבה שאני משתמש במחשבון כשאני פותר בעיות במתמטיקה.״ בריאיון לוול סטריט ג'ורנל הוסיף: ״בגיל 73 אני די גאה להשתמש ב-AI. אלה הרעיונות שלי, ואני מדבר עליהם כבר למעלה מ-15 שנה.״

גם מערכת העיתון גיבתה אותו. עורך מדור הדעות, Paul Gigot, מסר: ״AI הוא עובדה מודרנית. אנשים ישתמשו בו כדי לסייע בעבודתם ובכתיבה, כולל במחקר, בדיקת דקדוק, עריכה ועוד. השאלה עבורנו היא אם מה שאנחנו מפרסמים מכותבים חיצוניים משקף את הטיעון המקורי של המחבר, ואם למחבר יש המעמד והאמינות להציג אותו. במקרה של סטן דרוקנמילר, יש לנו מערכת יחסים שנמשכת שנים רבות, ואין ספק שהמאמר משקף את דעתו האמיתית.״

הקשר רחב יותר: אתגרי AI בעולם המדיה

המקרה הזה מצטרף לשורה של תקריות שבהן שימוש ב-AI בכתיבה עורר מחלוקת בעולם המדיה. מוקדם יותר החודש, פרופסור למתמטיקה מ-UC Berkeley ספג ביקורת על שימוש ב-AI לעריכת מאמר דעה בסן פרנסיסקו סטנדרד. במרץ, הניו יורק טיימס ניתק את קשריו עם עיתונאי פרילנסר לאחר ששימוש ב-AI הוביל להעתקה ממאמר ביקורת ספרים של הגרדיאן. לעומת זאת, הפייננשל טיימס הוסיף הערת עריכה לטור של פרופסור מאוניברסיטת הרווארד, תוך ציון שקוד האתיקה שלו אוסר שימוש ב-AI בתהליך הכתיבה.

מה זה אומר עלינו, עובדי ההייטק?

עבורכם, אנשי ההייטק הישראלים, הסיפור הזה רלוונטי במיוחד. כלי AI כמו ChatGPT ומודלים אחרים כבר חלק מהיומיום בעבודה – מכתיבת קוד ועד לניסוח מיילים. דרוקנמילר מציג גישה פרקטית: להשתמש ב-AI ככלי עזר, כמו מחשבון, כדי לשפר את היעילות. אבל הגבולות עדיין מטושטשים. האם זה לגיטימי להשתמש ב-AI לכתיבה מקצועית, במיוחד כשמדובר במאמרי דעה בתקשורת מרכזית? התשובה תלויה במדיניות של כל גוף, אבל המגמה ברורה: AI הופך לחלק בלתי נפרד מתהליכי עבודה, גם בכתיבה.

בינתיים, בעולם שבו מיליארדרים מתגאים בשימוש ב-AI, אולי הגיע הזמן שגם אנחנו נפסיק להתלבט לגבי ChatGPT ופשוט נשתמש בו – כל עוד אנחנו יודעים מה אנחנו עושים.