NICE מתחילה בחטיבה כדי לקרב נערות ל-AI

אם אתם חושבים שהפער המגדרי בהייטק נסגר בראיונות עבודה, אתם בערך עשור מאוחר מדי.

המספרים מספרים סיפור עקבי. רק 29.4% מבעלי מיומנויות בהנדסת בינה מלאכותית בעולם הן נשים, לפי נתוני LinkedIn שהופיעו בדוח של הפורום הכלכלי העולמי. בעולם ה-STEM הרחב, כ-35% מהבוגרים הן נשים, לפי UNESCO.

התמונה הישראלית לא מעודדת יותר. לפי דוח הנשים בהייטק של רשות החדשנות ממרץ, 34% בלבד מהמועסקים בהייטק בישראל הן נשים — שיעור שכמעט לא השתנה מזה שלושה עשורים. בתפקידי מחקר ופיתוח השיעור נמוך עוד יותר: 28.4%.

אז מה בעצם קרה כאן? הפער לא נולד בשלב הגיוס, הוא נולד בשלב הבחירה. ב-2024 כמעט מחצית מהנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה היו תלמידות. אבל במדעי המחשב — שער הכניסה לטכנולוגיה — רק כשליש מהם היו תלמידות. היכולת קיימת; הבחירה לא.

הבעיה היא לא היכולת, אלא התזמון

עיקר המאמץ לצמצום תת-הייצוג המגדרי התמקד בגיוס, קידום ושימור. אלה כלים חשובים, אבל כשהמועמדת מגיעה לשוק העבודה, חלק מההחלטות שעיצבו את דרכה כבר מאחוריה. נערות בוחרות מגמות ובונות דימוי מקצועי שנים לפני הריאיון הראשון.

מערכת החינוך אמונה על החינוך, והתעשייה לא אמורה להחליף אותה. אבל לחברות טכנולוגיה יש משהו אחר להציע: מפגש ישיר עם העולם המקצועי. התנסות בטכנולוגיה ומפגש עם מהנדסות, מנהלות מוצר ונשים שבנו קריירה בתחום יכולים להפוך מסלול שנראה רחוק לאפשרות ממשית — ובעיקר להגיע לנערות שעוד לא סימנו את עצמן כ"טכנולוגיות".

דוגמה לגישה הזאת היא תוכנית NEXTECH של NICE, שהושקה השנה לנערות בכיתות ח' ו-ט', לפני בחירת המגמות בתיכון. התוכנית משלבת התנסות בתכנות בעזרת בינה מלאכותית ומפגשים עם נשים בתפקידי טכנולוגיה. בתוכנית קודמת של החברה, 85% מתוך יותר מ-600 בוגרות בחרו להרחיב מקצועות STEM בתיכון.

הפער המגדרי הוא לא רק שאלת גיוון — הוא שאלת כוח האדם של התעשייה. חברות משקיעות הון בניסיון לחזות אילו כישרונות יחסרו להן בעוד חמש או עשר שנים; השאלה היא מה הן עושות היום כדי להרחיב את המאגר שממנו אותם כישרונות יצמחו. AI לא יפתור את הפער — הוא רק ינציח אותו, כל עוד מתחילים מהריאיון.