הודו מקצרת לשלוש שעות את הדדליין להסרת תוכן פלילי ברשת
הודו מקצרת מ-36 שעות לשלוש את לוח הזמנים להסרת תוכן פלילי מהרשת, ומחייבת כל פלטפורמה לסמן תוכן שנוצר באמצעות AI בתווית ברורה. הפלטפורמות הגדולות (מעל 5 מיליון משתמשים) נדרשות גם להפעיל כלים אוטומטיים — והממשלה לא חשפה כמה תלונות על דיפ-פייקים התקבלו בפועל.

אז מה בעצם קרה כאן?
הודו הודיעה השבוע על מהלך דרמטי: פלטפורמות דיגיטליות חייבות להסיר תוכן פלילי תוך שלוש שעות מקבלת צו ממשלתי או שיפוטי. אם מדובר בתוכן רגיש במיוחד — עירום, התחזות או פגיעה בפרטיות — הדדליין מתקצר לשעתיים בלבד.
מדובר בקיצור דרמטי מהחוק הקודם, שקבע 36 שעות להסרה ו-24 שעות לתוכן רגיש. ההודעה נמסרה ב-5 באוגוסט על ידי שר המדינה לענייני אלקטרוניקה וטכנולוגיית מידע, Jitin Prasada, בתשובה לשאילתה בפרלמנט (Lok Sabha).
תוויות AI: כל תוכן סינתטי חייב להיות מזוהה
במקביל להאצת לוחות הזמנים, הודו מחייבת כעת כל פלטפורמה לוודא שתוכן שנוצר באמצעות AI נושא תווית ברורה ו-metadata שניתן לעקוב אחריו. המטרה: לאפשר למשתמשים לזהות בקלות תוכן סינתטי ולהפחית את הסיכון להטעיה.
התקנות החדשות לא אוסרות על יצירת תוכן AI — הן מתמקדות בסימון תוכן סינתטי חוקי, ובמקביל מחייבות פלטפורמות לפעול מהר יותר נגד שימושים פסולים כמו התחזות, תמונות אינטימיות ללא הסכמה, פדופיליה סינתטית וייצוגים מטעים של אנשים או אירועים.
מי נופל בקטגוריית הדרישות?
פלטפורמות חברתיות גדולות עם יותר מ-5 מיליון משתמשים רשומים בהודו חייבות:
- להפעיל כלים אוטומטיים לזיהוי תוכן פלילי
- לפרסם דוחות עמידה בתקנות
- למנות ממונים על תלונות ועל עמידה בתקנות בהודו
- לסייע לרשויות החוק בזיהוי מקור ההודעות
פלטפורמות שלא יעמדו בדרישות מסתכנות באובדן חסינות לפי סעיף 79 לחוק ה-IT Act — מה שיכול לחשוף אותן לתביעות בגין תוכן שמתארח אצלן.
מה עם נתונים?
כאן הסיפור מסתבך: כשהפרלמנט שאל את הממשלה כמה תלונות על דיפ-פייקים התקבלו בשנים האחרונות, או כמה בקשות הסרה הוגשו לפלטפורמות מאז כניסתן לתוקף של התקנות — הממשלה לא סיפקה מספרים. במקום זאת, היא הפנתה לחקיקה הקיימת ופירטה את מנגנוני האכיפה, כולל מרכז ה-I4C למאבק בפשעי סייבר, פורטל SAHYOG להוצאת צווי הסרה, ופלטפורמת Samanvaya המקשרת בין גורמי אכיפה שונים.
למה זה מעניין אותנו?
למי שעובד בפיתוח כלי AI או בפלטפורמות שמשרתות שוק גלובלי, זה אומר שהודו מצטרפת למדינות שמחמירות את הרגולציה על תוכן סינתטי. הדרישות החדשות מזכירות את ה-EU AI Act מבחינת הנטייה לחייב בתוויות ובשקיפות, אבל לוחות הזמנים קיצוניים משמעותית: שלוש שעות זה זמן קצר מאוד לפיתוח תגובה טכנית, בייחוד כשמדובר באכיפה אוטומטית.
הממשלה ההודית גם מרחיבה את הסמכויות הפליליות הקיימות: חוק ה-Bharatiya Nyaya Sanhita מ-2023 כולל הוראות נגד התחזות, זיוף, הפצת מידע כוזב ופשעי סייבר מאורגנים — והכלים האלה מופעלים כעת במפורש נגד דיפ-פייקים.
בשורה התחתונה: הודו לא אוסרת AI, אבל מטילה על הפלטפורמות את האחריות לזהות, לסמן ולהסיר — בקצב שמשאיר הרבה פחות מקום לטעויות.