המכון הפיקטיבי שישראל הקימה כדי להשפיע על צ'אטבוטים

רוצים לשמוע משהו שבאמת יטריד אתכם? מודלי AI פופולריים כמו ChatGPT ו-Perplexity כבר מצטטים בקביעות מאמרים ממכון מחקר שלא באמת קיים — ושהוקם במיוחד כדי לספק להם תוכן פרו-ישראלי. דיווח חדש חושף את אחת הזירות המעניינות (והמטרידות) ביותר במלחמת המידע של השנים האחרונות: קמפיין ממשלתי ישראלי שמכוון ישירות למודלי השפה הגדולים.

מה בעצם קרה כאן?

לפי מסמכים שהוגשו למשרד המשפטים האמריקאי, כפי שחשף אתר פוליטיקו, ממשלת ישראל מפעילה קמפיין השפעה ייעודי שמטרתו להטות את התשובות שצ'אטבוטים נותנים על סוגיות הקשורות לישראל — עזה, צה"ל, אנטישמיות. לא למנוע חיפוש, לא פוסטים בפייסבוק — צ'אטבוטים.

הקמפיין מנוהל על ידי Havas Media, חברת הפרסום והיח"צ הצרפתית הענקית, שעובדת עם ישראל על קמפייני השפעה בארה"ב. המסמכים הוגשו בהתאם לחוק האמריקאי שדורש מגופים זרים שמנהלים פעילות לובינג ויחסי ציבור לחשוף את הפרטים.

אז איך זה עובד, בעצם?

השיטה אלגנטית בפשטותה. חברת בוטיק בשם Piro, שפועלת כקבלן משנה של Havas, הקימה גוף שנקרא "מכון האנובר למדיניות ציבורית" (Hanover Institute for Public Policy). המכון הזה מפרסם מאמרים בנושאים ישראליים — אבל הם לא נכתבו כמאמרי דעה רגילים.

המאמרים נכתבו בפורמט שמדמה שאלות שמשתמשים שואלים צ'אטבוטים: "האם צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם?", "האם יש מדיניות רעב בעזה?", "האם יהודים הם כובשים זרים בישראל?".

הרעיון, מבחינת מקבלי ההחלטות, הוא כזה: מודלי שפה גדולים (LLMs) מאומנים על תוכן מהאינטרנט. אם מצליחים לייצר מספיק תוכן עם נרטיב מסוים, ולהפיץ אותו באתרים שנראים לגיטימיים — הסיכוי שהמודל יקלוט אותו ויחזור עליו בתשובות שלו גדל משמעותית.

וזה עובד?

לפי הדיווחים — כן. מודלים כמו ChatGPT של OpenAI ו-Perplexity כבר מצטטים בתשובותיהם תכנים מתוך האתר של המכון הפיקטיבי. האתר עצמו מעוצב בעיצוב גנרי, המאמרים לא חתומים, ובתחתית מופיע גילוי נאות שמדובר בחומר שמופץ על ידי Piro בשם Havas ומשרד הפרסום הממשלתי של ישראל. מי שבנה ומפעיל את האתר הוא סטארטאפ אמריקאי בשם Res, שמצהיר שהוא עוזר לחברות לשפר את הייצוג שלהן בתשובות AI.

הקמפיין תוקצב ב-100,000 דולר — סכום צנוע למדי במונחי קמפייני השפעה — "ליצירה והפצה של חומרים אינפורמטיביים המיועדים לחנך את הציבור האמריקאי על ישראל וסוגיות קשורות באמצעות תוכן המופץ לציבור".

למה זה מעניין אתכם?

כי אתם חיים בעולם שבו יותר ויותר אנשים מקבלים מידע על אירועים אקטואליים מצ'אטבוטים. אם בשנים האחרונות מלחמות התודעה התמקדו במנועי חיפוש, בקידום אתרים (SEO) ובמדיה חברתית — עכשיו הזירה עברה למודלי AI. וישראל, כנראה, לא תהיה היחידה.

בארה"ב גופים פוליטיים כבר מבינים שהמידע שמודלי AI מחזירים למשתמשים הוא לעתים קרובות הדבר הראשון שהם רואים. במקום לנסות לשכנע עיתונאי או לשפר דירוג בגוגל — מזינים תוכן ישירות למאגרי הידע שהמודלים לומדים מהם.

העניין הוא שהטכניקה הזו, של הצפת תוכן למודלי AI (content flooding), היא עדיין שטח אפור רגולטורי. החוק האמריקאי מחייב גילוי נאות על קמפיינים כאלה, וישראל אכן מילאה את החובה הזו — אבל השאלה המהותית יותר היא מי עוד עושה את זה בלי שאף אחד יודע.

מה הלאה?

נכון לעכשיו, הפרסום בארה"ב צפוי לעורר שיח על הצורך של חברות AI להתמודד עם מתקפות השפעה כאלה. OpenAI, Anthropic וחברות אחרות כבר מדברות על הצורך לוודא שהמודלים שלהם לא יהיו כלי נשק במלחמות מידע — אבל זה בדיוק הסוג של אתגר שקשה לפתור עם טכנולוגיה לבד.

מבחינת ישראל, מדובר בהרחבה טבעית של מאמצי ההסברה הקיימים — רק שהיעד התחלף. אם פעם היה צריך לשכנע עיתונאי ועורך, עכשיו צריך לשכנע אלגוריתם. ובניגוד לעיתונאי, לאלגוריתם אין שיקול דעת ביקורתי — הוא פשוט קולט את מה שהוא מוצא. בשורה התחתונה: הקרב על התודעה עובר לטריטוריה חדשה, ומי שמבין איך מודלי AI עובדים — מרוויח.