ידיעות בינה מלאכותית בנושא DISINFORMATION
חברת Golden Owl חשפה רשת של 649 חשבונות מזויפים ב-X שמפיצים מסרים אנטי-ממשלתיים לקראת הבחירות. הרשת, שמשתמשת בתוכן שנוצר באמצעות AI, הגיעה למיליוני צפיות ומטרתה לערער את האמון בהליך הדמוקרטי, לא לתמוך במפלגה מסוימת.
חוקרים מ-Terrecon מצאו 981 שירי תעמולה רוסיים שנוצרו עם כלי AI כמו Suno ו-Udio. השירים מתארים את הצבא הרוסי בגבורה, מזלזלים באוקראינים וצברו מיליוני האזנות בספוטיפיי, יוטיוב ו-SoundCloud – תוך עקיפת מערכות הסינון. הפלטפורמות מתקשות להתמודד עם הגל.
OpenAI חסמה חשבונות רוסיים ואיראניים שהשתמשו ב-ChatGPT לפעולות השפעה סמויות. המבצע הרוסי, בקטגוריה 5 בסולם ההשפעה, כוון לאמריקה הלטינית וזכה לתגובה של פוליטיקאי אירופי, בעוד שהמבצע האיראני החדיר כמעט 100 מאמרים מזויפים לאתרי חדשות מערביים.
דוח חדש מנתח את האיומים על בחירות 2026 ומגיע למסקנה ברורה: היריבים לא צריכים לפרוץ לקלפי – הם יכולים להשפיע עליכם הרבה לפני. רשתות בוטים כבר פועלות, ותוכן מזויף כבר מופץ; 71% מהציבור נתקלו במידע כוזב, ומפעילים איראניים מגייסים ישראלים לביצוע משימות תמורת תשלום. ההצבעה הידנית מגנה על הפתק – אבל לא על מה שקורה בדרך אליו.
הבינה המלאכותית יוצרת דמויות מזויפות כמו ״דונה מריה״ בברזיל כדי להשפיע על בחירות, בעוד שבארה״ב אזרחים פונים לייעוץ פוליטי מצ׳אטבוטים. התופעה הזו, שמתרחבת לאירופה, הודו וישראל, מעוררת חששות מדיסאינפורמציה ומתמרון פוליטי לקראת בחירות עולמיות.
מקרים של זיופי AI בבחירות בסלובקיה, ארה״ב ורומניה מוכיחים שבינה מלאכותית יכולה לערער תוצאות בחירות – בלי לשנות אפילו קול אחד בקלפי. רומניה ביטלה סבב בחירות שלם בגלל קמפיין השפעה מתואם ברשת. טייוואן ופינלנד הצליחו למתן את הנזק בזכות השקעה של שנים באוריינות דיגיטלית – והלקח ברור: ההגנה צריכה להתחיל הרבה לפני יום הבחירות.
ראש ממשלת בריטניה Andy Burnham הכריז באו״ם על הקמת מרכז הגנה לאומי למאבק בדיסאינפורמציה המופעלת באמצעות AI, תוך האשמת רוסיה בהוצאת 1.3 מיליארד ליש״ט על קמפיינים עוינים. הצעד כולל קריאה לתקנים גלובליים חדשים לבטיחות AI ומדגיש את תפקיד בריטניה כמתווך כנה, על רקע חששות שה-AI יגביר איומים קיימים.
גורמי מודיעין בארצות הברית חושפים: חברות פרטיות מישראל ומדינות כמו איראן וסין מפעילות קמפיינים אוטונומיים המבוססים על בינה מלאכותית ברשתות. חברת IntelEye הישראלית, שהוקמה על ידי יוצאי NSO, מואשמת בהפעלת אלף בוטים פוליטיים סביב הבחירות — באמצעות מודל AI סיני.
גיא טיטונוביץ׳, מנכ״ל CHEQ הישראלית, מזהיר שבבחירות הקרובות יזוזו עשרות אלפי קולות או אפילו מאות אלפים בשל מתקפות בוטים מבוססות בינה מלאכותית. הוא טוען שזו תהיה מערכת הבחירות החמורה ביותר, בשל יכולות הזיהוי המוגבלות של הפלטפורמות והיעדר רגולציה, ומצפה לקפיצה בתנועת הבוטים חודש לפני הבחירות.
מחקר משותף של NPR ו-NewsGuard מראה שצ'אטבוטים מבוססי AI מפריכים 93% מנרטיבי פייק ניוז, ומציגים ביצועים טובים יותר ממנועי חיפוש. המחקר בדק 15 שקרים מרוסיה, מאיראן ומסין, וחשף גם שמדינות כמו ישראל מנסות להשפיע על תשובות הצ'אטבוטים באמצעות קמפיינים.
X טוענת שמצאה חוות בוטים סינית עם 200,000 חשבונות, ו-200 מהם קידמו התנגדות למרכזי AI בארה״ב. החקירה מעלה חששות מפני התערבות זרה בדיון על מדיניות AI, על רקע סקר שמראה ש-61% מהאמריקאים מתנגדים לפרויקטים חדשים באזורם.
OpenAI חשפה קמפיין רוסי שהשתמש ב-ChatGPT כדי לקדם מכון מחקר ישראלי פיקטיבי בשם IBI. הקמפיין, שהשפעתו הייתה מוגבלת, ממחיש איך AI יכול לשמש לבניית תשתית הסברה מזויפת עם תוכן אקדמי מועתק ומדדים פיקטיביים, ומעלה שאלות על שימוש לרעה בכלים שאתם מפתחים.
OpenAI חסמה חשבונות ChatGPT ששימשו במבצע השפעה רוסי, שכלל הקמת מכון מחקר ״ישראלי״ מזויף עם מאמרים מועתקים ומדד ריבונות מוטה. המבצע, שהחשיפה אליו הייתה מוגבלת, מדגים כיצד AI מאיץ קמפיינים של דיסאינפורמציה – עם השלכות ישירות על מערכת הבחירות הקרובה בישראל.
ממשלת ישראל יצרה מכון מחקר אמריקאי פיקטיבי שפרסם 124 מאמרים פרו-ישראליים — כולם הופקו על ידי AI — כדי להשפיע על הפלטים של צ'אטבוטים כמו ChatGPT. הפרויקט מומן בעשרות מיליוני דולרים, אבל סקרים מראים שהדימוי האמריקאי של ישראל דווקא ממשיך להידרדר.
מסמכים שהוגשו למשרד המשפטים האמריקאי חושפים קמפיין ממשלתי ישראלי להטות תשובות צ'אטבוטים: מכון מחקר פיקטיבי בשם Hanover Institute כבר מצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity. התקציב: 100,000 דולר באמצעות חברת היח״צ Havas.
תחקיר 'וול סטריט ג'ורנל' חושף שישראל הוציאה למעלה מ-45 מיליון דולר על קמפיין AI שכלל מיליוני הודעות טקסט אישיות ונסיונות להשפיע על תשובות של מודלים כמו ChatGPT, בניסיון לשפר את תדמיתה בארה"ב. המבצע, בהובלת יועץ טראמפ לשעבר, מגיע על רקע ירידה חדה בתמיכה האמריקנית ומעורר ביקורת על שימוש בטכנולוגיה להשפעה פוליטית.
האו״ם פרסם הערכה מדעית ראשונה ל-AI, ומזהיר מפני עלייה באי-שוויון עולמי. הדו״ח מצביע על כך ש-90% מכוח המחשוב מרוכז בארה״ב וסין, וחלון ההזדמנויות להסדרה גלובלית הולך ונסגר. הממצאים ישפיעו על הדיון בז׳נבה ועשויים לעצב את עתיד הרגולציה בתעשייה.
חברת Doublespeed משיקה שירות AI ליצירת דעת קהל מלאכותית באמצעות חוות טלפונים פיזיות. הטכנולוגיה מאפשרת הפצת מסרים ויראליים בטיקטוק תוך עקיפת אלגוריתמים, בעלויות של אלפי דולרים בלבד. השקעת קרן a16z מעוררת שאלות אתיות נוכח ניגוד העניינים של נשיאה, מארק אנדריסן, המכהן גם בדירקטוריון מטא.
מדינות זרות, ובראשן רוסיה, מפיצות סרטוני AI מציאותיים בפלטפורמות מדיה חברתית במטרה לערער את התמיכה המערבית באוקראינה. הסרטונים, שנוצרו בטכנולוגיות מתקדמות כמו Sora 2 של OpenAI, מציגים חיילים אוקראינים מיואשים וחסרי מוטיבציה. למרות מאמצי הפלטפורמות לסנן תוכן, הסרטונים ממשיכים להסתנן ומעוררים חששות להשלכות גיאופוליטיות משמעותיות.
דונלד טראמפ משלב הפצת דיפ-פייק מבוסס בינה מלאכותית (AI) עם האשמות שווא כלפי תוכן אותנטי כזיוף, במסגרת אסטרטגיה של 'הצפת הזירה' בדיסאינפורמציה. השיטה יוצרת 'דיבידנד שקרן' שמטשטש את האמת והשקר, ומסכנת את יסודות הדמוקרטיה. למרות אזהרות מומחים, רגולציה פדרלית נגד תוכן מזויף שנוצר באמצעות AI אינה קיימת, עקב חששות לשימוש נרחב בבחירות 2028.
מקאפי זכתה בפרס על כלי AI המגלה הונאות במקביל לשימוש שנוי במחלוקת של המפלגה הרפובליקנית בדיפ-פייק של סנאטור דמוקרטי לפרסום תקיפה. המאמר סוקר את ההתפתחויות הטכנולוגיות והאתגרים האתיים בעידן הבינה המלאכותית דרך שתי דוגמאות קיצון.
דונלד טראמפ מוביל קמפיין דיגיטלי חסר תקדים ב-Truth Social תוך שימוש נרחב בתוכן AI: סרטוני deepfake של יריבים, תמונות דמיוניות ותעתועי מדיה המעצבים נרטיב פוליטי חלופי. מומחים מזהירים מפני עיוות המציאות ושחיקת האמון במידע, בעוד הדמוקרטים מתחילים לאמץ את הטקטיקות. 84% מהאמריקאים דורשים סימון תוכן סינתטי.
כלי AI ליצירת וידאו משתפרים ביצירת סצנות קהל מציאותיות, מקשים על זיהוי זיופים ומאיימים על אמינות אירועים ציבוריים. חברות הטק מפתחות סמני מים לסימון תוכן AI, אך חסר תקן תעשייתי אחיד - וכלי הסימון הנוכחיים לא מספקים הגנה מלאה.
מחקר גרמני בשיתוף Süddeutsche Zeitung חושף כי חשיפה לאתגרי זיהוי תוכן AI מזויף העלתה ב-3% את צריכת החומרים האמינים של העיתון ושיפרה ב-1.1% את שימור המנויים לאחר חצי שנה. הממצאים מצביעים על אסטרטגיה חדשה לתעשיית החדשות: מיתוג אמינות כיתרון תחרותי בעולם רווי דיסאינפורמציה, תוך שדרוג מתמיד של יכולות סיווג התוכן.
מחקרים חושפים קמפיין דיסאינפורמציה מתוחכם שמופעל ע"י רוסיה בבחירות הקרובות במולדובה. השימוש כולל אתרי חקיינים, אלפי חשבונות מזויפים ב-TikTok, ו-AI ליצירת תוכן שמבקש לערער את השלטון הפרו-אירופאי. מולדובה הגיבה במעצרים, הקמת מרכז נגד דיסאינפורמציה, ושיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל.
תופעת ה"AI Slop" - תכני AI נמוכי איכות המוצפים לרשת - מתפשטת בכל הפלטפורמות: מיוטיוב וספוטיפיי עד לויקיפדיה. התוצאה: הפצת דיסאינפורמציה, פגיעה ביוצרים אנושיים ואיום על מקורות מידע. המפתח להתגוננות: ספקנות, דיווח על תוכן מזיק ותיוג קהילתי. (63 מילים)
רשויות בצפון קרוליינה מתריעות על תמונות וסרטוני AI מזויפים של הוריקן איירין המופצים במדיה חברתית. התוכן, כולל פינויים דרמטיים שאינם קיימים, עלול להטעות תיירים ולגרום לבהלה. מומחים ממליצים להתעדכן רק דרך מקורות רשמיים כמו אתרי הרשויות ושירות מזג האוויר האמריקאי.
