רווחי ה-AI של Nvidia מעמיקים את הגירעון בחשבון השוטף
החשבון השוטף של ישראל רושם גירעון רבעון שני ברציפות, עם גירעון של 0.5 מיליארד דולר ברבעון השני של 2026. הסיבה: רווחי שיא של חברות זרות כמו Nvidia על רקע גל ה-AI, שמחקו את העודף הענק של 10.2 מיליארד דולר בשירותים. במחצית הראשונה של השנה, הגירעון בהכנסות הראשוניות כבר כפול מזה של כל 2025.
במשך קרוב ל-20 שנה, ישראל רגילה לעודף בחשבון השוטף. ברבעון השני של 2026, אנחנו רואים גירעון שני ברציפות – 0.5 מיליארד דולר, לפי הלמ"ס. וזה לא בגלל סחר, אלא בגלל רווחים של חברות זרות.
אז מה בעצם קרה כאן?
הסיבה המרכזית היא גירעון עתק של 7.8 מיליארד דולר בחשבון ההכנסות הראשוניות – כמעט פי 2.7 מהשיא הקודם מ-2025. בפועל, 97% מההרעה לעומת הרבעון המקביל אשתקד נבעו מגידול בתשלומים למשקיעים מחו"ל. ההכנסות של הזרים מהשקעות בישראל זינקו ל-13.7 מיליארד דולר, לעומת 8.5 מיליארד ברבעון השני של 2025. 85% מהן נובעות מהשקעה ישירה, כלומר מבעלות על חברות.
מי מרוויח מגל ה-AI?
כאן נכנס לתמונה הסיפור של ההייטק. חברות בבעלות זרה, ובראשן Nvidia, רושמות בישראל רווחי שיא על רקע גל ה-AI. הרווחים האלה, שנרשמים בחו"ל כהכנסה של הבעלים, מחקו את העודף העצום שהמשק שלנו מייצר בסחר החוץ. חשבון הסחורות והשירותים רשם עודף של 7 מיליארד דולר, כשהעודף בשירותים לבדו הגיע ל-10.2 מיליארד דולר – שיא היסטורי. יצוא השירותים בענפי ההייטק זינק ל-17.7 מיליארד דולר, כ-73% מיצוא השירותים העסקיים. אבל הגירעון בהכנסות הראשוניות "בלע" כ-77% מהעודף הזה.
ולמה זה חשוב לכם?
אם אתם עובדים בהייטק הישראלי, הסיפור הזה נוגע לכם ישירות. העבודה שלכם, הקוד שאתם כותבים והחדשנות שלכם מייצרים רווחים אדירים. אבל רבות מהחברות האלה נמצאות בבעלות זרה. אז כשהרווחים מגיעים, הם נרשמים כהכנסה בחו"ל ויוצאים מהמשק. במונחים מצטברים, במחצית הראשונה של 2026 הגיע הגירעון בהכנסות הראשוניות ל-15.6 מיליארד דולר – כמעט פי שניים מהנתון של כל 2025 ופי 7.5 מהנתון של 2024, ערב ההתעוררות של גל ה-AI.
מה קורה עם הכסף?
רוב הרווחים לא חולקו כדיבידנדים, אלא הושקעו מחדש באותן חברות. זו הסיבה לכך שלמרות ה"הוצאה" החשבונאית, לא נוצר לחץ ממשי על השקל – הכסף אמנם יצא בחשבון השוטף, אבל נכנס חזרה בחשבון הפיננסי כהשקעה ישירה. במחצית הראשונה, השקעות ישירות של תושבי חוץ בישראל הסתכמו ב-30.1 מיליארד דולר, יותר מה-25.8 מיליארד של כל 2025. אלא שבסיכום הרבעוני לא מפרקים את הרווחים לחלק שחולק ולחלק שהושקע מחדש, ולכן אי אפשר לדעת כמה מהרווחים חזרו בפועל לישראל.
מה הלאה?
ההחלטה אם רווחי העתק האלה יישארו כאן או יצאו אינה מתקבלת באוצר או בבנק ישראל. היא מתקבלת בחדרי דירקטוריון של חברות כמו Nvidia, מחוץ לישראל. אם רווחיות ה-AI תתמתן, או שהבעלים יעדיפו לחלק רווחים במקום להשקיע אותם מחדש, מה שהוא היום רישום חשבונאי יהפוך ליציאת מט"ח של ממש.
שני רבעונים של גירעון אינם משבר, אבל הם מראה למבנה חדש של המשק: ישראל כבר לא רק מייצאת טכנולוגיה. היא מייצאת את הבעלות על פירותיה.