המטה הלאומי ל-AI מעסיק 30 יועצים חרף המלצות ועדת נגל
הממשלה הגדילה את צוות היועצים החיצוניים במטה הלאומי ל-AI מ-25 ל-30, חרף המלצה של ועדת נגל. שלושת היועצים הראשונים, בהם אנשי מפתח מתעשיית ההיי-טק הישראלית, יועסקו בעלות מצטברת של עד 8.6 מיליון שקל על פני שלוש שנים, במטרה להתחרות על כוח אדם מוכשר מול המגזר הפרטי.
אז מה בעצם קרה כאן? הממשלה החליטה לחרוג מהמלצות ועדת נגל ולהעסיק 30 יועצים חיצוניים במטה הלאומי לבינה מלאכותית, במקום 25 שהומלצו. ההחלטה הזו עוסקת בליבת המאמץ הישראלי להוביל בתחום ה-AI, ויש לה השלכות על שוק העבודה המקומי.
לפי המסמכים, ועדת נגל המליצה על 25 יועצים, כל אחד בעלות של עד 95 אלף שקל בחודש. אבל במשרד רה"מ אישרו ביוני ויולי 2026 התקשרויות מיוחדות בפטור ממכרז כדי להעסיק שלושה יועצים בכירים. המטרה: 30 יועצים בסך הכול. זו חריגה בולטת מהתכנון המקורי, שדיבר על 20 יועצים.
למה זה חשוב? המטה הלאומי ל-AI, שהוקם ב-2025 כדי למצב את ישראל בחזית הטכנולוגיה, מתמודד עם תחרות קשה מול המגזר הפרטי. כישורי AI הם מצרך מבוקש, אז הם משתמשים במודל העסקה חריג: חוזי אמון לשנה, עם אפשרות להאריך אותם לשלוש שנים, ותעריפים תחרותיים.
בין היועצים החדשים: איילת גביש, יועצת פיתוח הון אנושי, שיש לה ניסיון כסמנכ"לית משאבי אנוש ב-Locusview. העסקתה תעלה 1.31 מיליון שקל בשנה. לצידה יועסקו איתי שלום, כיועץ שותפויות טכנולוגיות, וזמר בלונדהיים, כיועץ דאטה — כל אחד בעלות של עד 783.9 אלף שקל בשנה. בלונדהיים, למשל, מגיע עם רקע ביחידה 8200 ובמשרד המשפטים.
העלות המצרפית לשלושתם יכולה להגיע עד 8.6 מיליון שקל ללא מע"מ על פני שלוש שנים. סכום משמעותי, אבל כנראה הכרחי כדי למשוך מומחים מהתעשייה. עבור עובדי היי-טק, זה סימן שהממשלה משקיעה הרבה כדי להיות שחקן רציני בתחום, מה שיכול להשפיע על תקנים, פרויקטים ואפילו שכר אם אתם מתלבטים בין המגזר הציבורי לפרטי.
בסופו של דבר, מהלך כזה מראה שה-AI לא נשאר רק בסטארטאפים — הממשלה נכנסת למשחק בענק.