בנק וואן זירו מאפשר ל-AI לגשת לכספי לקוחות

ה-AI נוגע ישירות בכסף שלכם. בחודש האחרון, בנק וואן זירו ומספר גופים פיננסיים ישראלים, כולל IBI SMART ו-Fair, חיברו את נתוני הלקוחות שלהם למודלי שפה חיצוניים כמו ChatGPT ו-Claude. זה לא עוד מוצר דיגיטלי — זה צעד ראשון לכיוון שבו סוכני AI פעילים יכולים לראות, לנתח ואפילו להכין הוראות להעברת הכספים שלכם, אם כי כרגע רק באישורכם.

המשמעות? נכון להיום, החיבור מוגבל לצפייה ולתובנות בלבד. אך הגופים כבר מדברים על "Supervised Autonomy", מצב שבו הסוכן יכין הוראת העברה שתאושר על ידי הלקוח לפני ביצועה. זה נשמע כמו עתיד רחוק, אבל הוא כבר כאן.

בנק ישראל מכיר במגמה. בסקירת מערכת הבנקאות שפורסמה במאי, הפיקוח ציין כי "בינה מלאכותית סוכנת" (Agentic AI) היא אחת המגמות המרכזיות, אך בישראל מדובר עדיין ב"ניצנים ראשונים". הרגולציה לומדת את הנושא, אך אין עדיין מסגרת ברורה לאחריות — במיוחד כשהנתונים יוצאים לחברות AI זרות.

תקרית השבועות האחרונים מדגישה את החשש: מנכ"ל BitGo, חברת משמורת דיגיטלית, הפקיד 100 ביטקוין, בשווי של כ-6.3 מיליון דולר, בכתובת פומבית, ואתגר את מודל Claude של Anthropic להעביר את הכספים. זה קרה לאחר דוח בטיחות של Anthropic שחשף כי מודלים הגיעו בטעות למערכות אמיתיות. המנכ"ל טען שמדובר בכשלי תצורה, אבל הארנק המוסדי שלו, שדורש שניים מתוך שלושה מפתחות, מראה על אתגרים ברמת אבטחה גבוהה.

יש תקדים מעניין מתחום הענן: בעבר דרש בנק ישראל היתר פרטני לכל יישום ענן בבנק. עם הזמן, הניסויים בשטח הובילו להקלות ולעדכון הרגולציה. אותו דפוס עלול לחזור עם AI: השוק מתקדם, הרגולציה לומדת.

עבור עובדי הטכנולוגיה בארץ, זה אומר שהכלים הפיננסיים שאתם מכירים הולכים להשתנות. ייתכן שבעתיד, תפקידים בתחומי הבנקאות והטכנולוגיה יתמקדו יותר בניהול סיכונים של AI מאשר בפיתוח מסורתי.

בינתיים, ה-AI כבר רואה את חשבון הבנק שלכם. מי אחראי אם הוא טועה? השאלה הזו רצה קדימה, והשוק רץ אחריה.