לשכת עורכי הדין בישראל: סוכני AI לא יחליטו

אז מה בעצם קרה כאן? בעולם שבו עורכי דין מתמודדים עם הפיתוי לקיצורי הדרך שה-AI מציע — מניסוח חוזים ועד חיפוש תקדימים — לשכת עורכי הדין מחליטה למתוח קו ברור. ועדת האתיקה הארצית פרסמה היום (חמישי) גילוי דעת מחמיר שמסדיר את השימוש בבינה מלאכותית, במיוחד בסוכני AI אוטונומיים, במערכת המשפט. אם אתם עורכי דין שמשתמשים בכלי AI כדי לייעל את העבודה, ההנחיות האלה ישפיעו ישירות עליכם.

מה ההנחיות החדשות?

ביסוד גילוי הדעת, שחתום על ידי עו״ד מנחם מושקוביץ, יו״ר ועדת האתיקה הארצית, עומד כלל חד-משמעי: אסור בשום אופן לתת למערכות אוטונומיות או לסוכני AI לקבל החלטות משפטיות מהותיות. הכוונה היא לייעוץ משפטי עצמאי, ניסוח כתבי דין, קידום מהלכים משפטיים או ייצוג מול לקוח, בית משפט או צד שלישי — כל אלה חייבים לעבור פיקוח ואישור אנושי צמוד.

מצד שני, הוועדה מבהירה שאין מניעה להשתמש במערכות AI לפעולות טכניות, תחומות ומתועדות. לדוגמה, סריקת מסמכים, חיפוש מידע או ביצוע משימות מוגדרות מראש, כל עוד הן נעשות מכוח החלטה אנושית קודמת, עם פרמטרים ברורים ואמצעי ביטול. הרעיון הוא שהטכנולוגיה יכולה להיות כלי עזר, אבל האחריות המשפטית והמקצועית נשארת כולה על עורך הדין. אין תחליף לשיקול דעת אנושי.

למה זה חשוב עכשיו?

מערכות AI מתקדמות כבר מזמן לא עוצרות בתגובה לפרומפט פשוט. אנחנו מדברים על סוכני AI (AI Agents) — מערכות שבוחרות כלים, מתכננות תהליכים ומתקשרות עם סביבות חיצוניות, לעיתים עם רמת אוטונומיה גבוהה. הוועדה מזהירה שככל שהאוטונומיה עולה, כך מתגברים הסיכונים האתיים, המקצועיים והדיוניים.

אחד הדגשים המרכזיים הוא הימנעות מ**״הזיות״** — מצבים שבהם ה-AI ממציא מידע או תקדימים שגויים. עורכי הדין נדרשים לבדוק כל פלט של המערכת כדי למנוע טעויות שעלולות לפגוע בלקוח או בתיק. בנוסף, ההנחיות מטילות חובה מפורשת להגן על מידע חסוי וסודיות הלקוח. אסור להזין מידע רגיש לפלטפורמות AI פתוחות ללא הסכמה מפורשת של הלקוח, ויש לנקוט אמצעי אבטחה מתאימים.

איך זה משפיע עליכם?

ישראל מונה כיום כ-100 אלף עורכי דין — קהילה עצומה שמחפשת כל הזמן דרכים לייעל את העבודה ולהתמודד עם עומסים. כניסתם של כלי AI למשרדי עורכי הדין הפכה לפופולרית, במיוחד במשימות שגרתיות. אבל ההנחיות החדשות מחייבות אתכם לשינוי גישה. אם השתמשתם במודל AI כדי לנסח טיוטה מהירה, עכשיו תצטרכו לוודא שמישהו מטעם המשרד יבדוק ויאשר כל חלק ממנה. אם הפעלתם סוכן AI לחיפוש תקדימים, האחריות על דיוק התוצאות היא שלכם.

הוועדה מדגישה שעורכי הדין נושאים באחריות אישית וישירה לכל פעולה, החלטה, עצה או תוצר שנעשו באמצעות מערכות AI. זה אומר ששגיאה של ה-AI עלולה להוביל לתלונות אתיות או אפילו תביעות. מצד שני, ההנחיות גם מציעות מסגרת ברורה: שימוש ב-AI ככלי עזר טכני, תחת בקרה אנושית, הוא לגיטימי ואף מומלץ.

מה הלאה?

גילוי הדעת הוא צעד משמעותי ברגולציה של AI במקצועות חופשיים בישראל. הוא משקף מגמה עולמית שבה גופים מקצועיים מנסים לאזן בין חדשנות לאחריות. עבור עורכי הדין המקומיים, המשמעות היא שצריך לאמץ טכנולוגיה, אבל בזהירות — לאפשר ל-AI לעשות את העבודה השחורה, אבל לשמור על המושכות.

בסוף, הכול מסתכם באחריות: אם אתם נותנים לסוכן AI לנהל את התיק שלכם, אתם אלה שתישאו בתוצאות.