סרט חושף: ה-AI של יחידה 8200 במבצעי חיסול בעזה

הסרט שמטלטל את הצבא

הסרט "נז"א" הצליח לעשות מה שעיתונאים ישראלים לא הצליחו לעשות במשך חודשים — להחזיר לשיח הציבורי את אחת השאלות הכי טעונות סביב הלחימה בעזה: עד כמה צה"ל, ובעיקר יחידה 8200, מסתמך על בינה מלאכותית כדי לאתר מטרות ולבצע סיכולים ממוקדים?

הטענות על שימוש ב-AI בלחימה לא חדשות. דיווחים ב"ניו יורק טיימס" ובכלי תקשורת זרים אחרים כבר חשפו חלק מהתמונה — אבל הסרט החדש גרם לנזק תדמיתי חריג כל כך, עד שרמטכ"ל צה"ל, רב-אלוף אייל זמיר, נכנס לעובי הקורה בעצמו. גורמים בצבא מעריכים שהנזק עלול לפגוע משמעותית בפעילות המבצעית של לוחמים בחזיתות השונות.

"המספר 500 הוא מופרך"

אחד הרגעים הבולטים בסרט מגיע כשמרואיין טוען ש"היה אישור ל-500 הרוגים" בתקיפה אחת — טענה שגורם צבאי בכיר דחה בשיחה עם ynet בתוקף: "המספר 500 הוא מופרך". לדבריו, קיימות מדרגות שונות של נזק אגבי, עם אישורים בדרג בכיר — אבל האישורים האלה ניתנים לעשרות בודדות, לא למאות.

אז מה בעצם קרה כאן? הסרט הצליח לרכז את הטענות השונות — על טעויות בזיהוי, על אזרחים שנהרגו, על תלות גוברת בטכנולוגיה — לרגע תקשורתי אחד שקשה להתעלם ממנו.

הסטודיו של 8200: מרכז חדשנות במדים

לפני שנבין את הכלים עצמם, צריך להבין את המנגנון. ב-8200 הוקם מה שמכונה "הסטודיו" — מרכז חדשנות ייעודי שמבצע התאמות בין מומחי AI לפרויקטים מבצעיים. רבים מהמפתחים הללו הם לא רק אנשי קבע — אלא גם חיילי מילואים שעובדים ביום-יום שלהם בחברות טכנולוגיה כמו גוגל, מיקרוסופט ומטא.

השילוב הזה — בין ניסיון אזרחי בתחום ה-AI לבין צרכים מבצעיים ספציפיים — יצר טכנולוגיות מרשימות במהירות. אבל, כפי שהדיווחים מראים, גם טעויות.

החיסול של ביארי: מקרה בוחן

בסוף אוקטובר 2023, ישראל ידעה שאיברהים ביארי — מפקד גדוד מרכז ג'באליה של חמאס, אחד המתכננים של טבח 7 באוקטובר — מסתתר במנהרות בעזה. הבעיה: המודיעין לא הצליח לאתר אותו בדיוק.

במקום לוותר, ישראל פנתה לכלי חדש — טכנולוגיית ניתוח אודיו מבוססת בינה מלאכותית, שפותחה עשור קודם לכן אבל מעולם לא נעשה בה שימוש מבצעי. הכלי האזין לשיחות של ביארי ומיקם את מקורן. ב-31 באוקטובר 2023 ישראל תקפה את המקום וחיסלה אותו. ארגון זכויות אדם טען שיותר מ-125 אזרחים נהרגו באותה תקיפה.

הסיפור הזה הפך לאבן דרך: הוא הוכיח שהכלי עובד — והעניק תמריץ לשיפורו בידי מהנדסי 8200.

מודל שפה גדול בערבית: היתרון המודיעיני

אחת ההצלחות הבולטות של הסטודיו היא פיתוח מודל שפה גדול (LLM) בערבית, כולל צ'אטבוט מותאם. בעולם, מפתחים התקשו ליצור מודלים כאלה בגלל מחסור בנתונים בערבית מדוברת — רוב הנתונים הזמינים הם טקסטים ספרותיים, שרחוקים מהסלנג ומהמונחים היומיומיים.

לישראל, לעומת זאת, היה יתרון מובהק: עשרות שנים של פענוח שיחות טלפון, הודעות טקסט ופוסטים ברשתות החברתיות — כולם בערבית מדוברת. המודל נוצר בחודשי המלחמה הראשונים.

אבל היו גם כשלים. אחרי חיסול מזכ"ל חיזבאללה, הצ'אטבוט ניתח תגובות בעולם הערבי — ולפעמים לא הצליח לזהות מונחי סלנג מודרניים או מילים שתרגומן מאנגלית לערבית. קציני מודיעין מומחים בדיאלקטים שונים נדרשו לשפר את המערכת. בנוסף, הצ'אטבוט סיפק לפעמים תשובות שגויות — למשל, תמונות של צינורות במקום כלי נשק.

זיהוי פנים: מצלמות במעברים

במעברים הזמניים בין צפון לדרום הרצועה, ישראל ציידה את המעברים במצלמות בעלות יכולת לסרוק תמונות ברזולוציה גבוהה ולהשוות אותן מול מערכת זיהוי פנים מבוססת בינה מלאכותית. המטרה: לזהות חשודים.

הבעיה: למערכת היה קושי לזהות אנשים שפניהם כוסו. התוצאה: מעצרים וחקירות של פלסטינים שזוהו בטעות כחשודים.

"לבנדר": המערכת לסינון יעדים

לפני המלחמה ישראל בנתה מערכת AI נוספת — "לבנדר" — שמסוגלת לסווג במהירות נתונים על אנשי חמאס. המערכת כללה בסיס נתונים של חמושים מאומתים, ונבנתה כדי לחזות מי עשוי להיות חבר בארגון. ההערכות של לבנדר לא היו מושלמות, אבל ישראל השתמשה בה בתחילת המלחמה לבחירת יעדים.

השאלה האתית: מי מחליט?

הדס לורבר, מהמכון הטכנולוגי חולון (HIT), הזהירה בזמנו כי "דרושים בלמים ואיזונים לבינה המלאכותית" והדגישה ש"מי שצריכים לקבל את ההחלטות הסופיות הם בני אדם".

דובר צה"ל הבהיר שישראל "מחויבת לשימוש חוקי ואחראי בכלים הטכנולוגיים", אך לא התייחס לפרטים ספציפיים בשל "האופי המסווג".

בצה"ל טוענים שכל תקיפה וכל סיכול נבחנים בדרגים שונים — תוך התחשבות בגורמים רבים כמו סוג החימוש, סדר היום של היעד וסביבתו. כלי ה-AI, לטענתם, הם כלי עזר — ולא תחליף לשיקול הדעת האנושי.

מה הלאה?

הסרט הצליח לחשוף לציבור הישראלי את מה שעיתונאים זרים דיווחו עליו במשך חודשים. השאלה האמיתית היא לא אם צה"ל משתמש ב-AI — ברור שכן — אלא מהם הגבולות, ומה קורה כשהטכנולוגיה טועה.

בינתיים, ב-8200 ממשיכים לשפר את הכלים. כלי האודיו שימש גם לאיתור חטופים, ושני בכירים ישראלים אמרו שהוא נעשה מדויק יותר עם הזמן.

הטכנולוגיה מתקדמת מהר. השאלות האתיות — קצת פחות.