AI בקלפי: רבע מהישראלים שוקלים להחליט למי להצביע בעזרת בינה מלאכותית

נתון מדהים עולה מהסקר: אחד מכל ארבעה ישראלים שוקל להשתמש בכלי AI או בשירות מקוון אחר כדי לעזור לו להחליט למי להצביע בבחירות הכלליות הקרובות, שיתקיימו בסוף אוקטובר. הסקר, שנערך על ידי איגוד האינטרנט הישראלי בקרב מדגם מייצג של 1,005 גברים ונשים, חושף תמונה מטרידה של חשיפה רחבה לחדשות מזויפות, חשבונות מזויפים ושימושים פוגעניים ב-AI.

החדשות המזויפות: תופעה שמשותפת לכל הקשת הפוליטית

כ-71% מהמשיבים נחשפו לחדשות מזויפות הקשורות למערכת הבחירות לעיתים קרובות או מדי פעם, ורק כ-15% אמרו שלא נחשפו כלל. מה שמעניין הוא שהתופעה אינה שייכת למחנה פוליטי אחד: 73.3% מהמשיבים המזוהים עם הימין, 69.5% מהמרכז ו-68.9% מהשמאל דיווחו על חשיפה למידע שקרי. בנוסף, 56.8% מהציבור נתקלו בחשבונות מזויפים או מתחזים ברשתות חברתיות לעיתים קרובות או מדי פעם, בעוד שרק כ-20% אמרו שמעולם לא נתקלו בתופעה. זה אומר שאפילו אם אתם חושבים שאתם מוגנים מפניה, הסיכוי שנתקלתם בחשבון מזויף הוא גבוה למדי.

חשש מאלימות מקוונת ו-AI פוגעני

הסקר גם מצא ש-69% מהציבור מודאגים מאוד או במידה רבה מכך שהשיח הפוליטי סביב קמפיין הבחירות יוביל לעלייה באלימות מקוונת. בנוסף, 48.2% מהמשיבים אמרו שהם נחשפים לעיתים קרובות או מדי פעם לשימוש ב-AI כדי לפגוע או להכפיש אדם אחר, ועוד 25.6% דיווחו שהם נחשפים לכך לעיתים רחוקות. אז מה בעצם קרה כאן? ה-AI כבר לא עתידני – הוא חלק מהמציאות הדיגיטלית, לטוב ולרע.

איגוד האינטרנט: "איום קיים, לא עתידי"

בעקבות הממצאים, איגוד האינטרנט הישראלי טוען שתופעות כמו התחזות, דיסאינפורמציה ושימושים פוגעניים ב-AI אינן עוד איומים עתידיים או תופעות שוליות, אלא כבר חלק מהסביבה המקוונת הנוכחית. על רקע קמפיין הבחירות, האגודה מתריעה שהסיכונים הקיימים בזירה הדיגיטלית – כולל אלימות, הסתה ודיסאינפורמציה – עלולים להתעצם ואף להזין זה את זה.

מדריך חדש לבחירות: איך להשתמש ב-AI בלי ליפול בפח

בתגובה, איגוד האינטרנט מפרסם מדריך מעשי להתמודדות עם מידע שקרי בזירה הדיגיטלית לקראת הבחירות. המדריך נועד לעזור לבוחרים לנווט בזרם המידע שמאפיין תקופות בחירות ולהתמודד עם הונאות ומניפולציות מקוונות שעלולות להשפיע על קבלת ההחלטות שלהם. בין ההמלצות: לבדוק מי עומד מאחורי ידיעה, להעדיף מקורות אמינים, לאמת מידע בכמה מקורות ולבדוק את תאריך הפרסום וההקשר שבו נאמר.

במיוחד לאור העובדה ש-25% מהציבור שוקלים להשתמש בכלי AI, האגודה מדגישה שמערכות AI יכולות לעזור ללמידה, להשוואה ולהבנה, אבל שהן אינן מקור אובייקטיבי לייעוץ ואין להתייחס אליהן כמקור סמכותי. מערכות AI יכולות לטעות, להסתמך על מידע מיושן, חלקי או שגוי, לבלבל עובדה עם פרשנות, להשמיט הקשר חשוב ואפילו להמציא עובדות, ציטוטים ומקורות שנשמעים אמינים. אז אם שאלתם את ChatGPT "למי עליי להצביע?" – כדאי מאוד שתבדקו שוב.

טיפים לשימוש אחראי ב-AI בתקופת הבחירות

לכן, במקום לשאול כלי AI "למי עליי להצביע?", מומלץ להשתמש בו למחקר, להשוואה ולבדיקת עובדות. דוגמאות לפרומפטים מומלצים:

• "השווה את עמדות המפלגות בנושא X. השתמש במקורות עדכניים, ציין מקור לכל טענה, והבדל בין עובדות לפרשנות."
• "מהן עמדות המפלגות בנושא X, ומהם המקורות הרשמיים לעמדות אלו?"
• "הצג את הטיעונים העיקריים בעד ונגד מדיניות זו, מבלי להמליץ איזו עמדה לבחור."
• "אילו שאלות כדאי לשאול כדי להשוות באופן הוגן בין המועמדים בנושא זה?"

הכי חשוב, אומר האיגוד: לא להסתמך רק על תשובת ה-AI. יש לפתוח את המקורות שמאחורי התשובה, לוודא שהם קיימים ומעודכנים, ולבדוק שהם תומכים בטענות שהוצגו.

ציטוט: "בחירה חופשית תלויה במידע אמין"

ד"ר שקד דודרן זיוון, רכזת לאוריינות דיגיטלית וביטחון מקוון באיגוד האינטרנט הישראלי, אומרת: "בחירות חופשיות והוגנות תלויות לא רק ביכולתנו לבחור, אלא גם ביכולתנו לקבל החלטה על בסיס מידע אמין." כלי AI יכולים להיות מועילים למחקר, אבל הסיפור הזה מזכיר שבסופו של דבר, האחריות לקבלת ההחלטה נמצאת אצלנו – ואולי זה הדבר הטוב ביותר בדמוקרטיה.