ידיעות בינה מלאכותית בנושא MISINFORMATION
תמונה של תיכון בוער בטקסס התגלתה כיצירת בינה מלאכותית, אך הספיקה לזרוע פאניקה בקהילה. המקרה מדגיש עד כמה מערכות חינוך ורשויות בעולם, כולל בישראל, אינן מוכנות לאיומי Deepfake, ומעלה צורך דחוף בפרוטוקולים רשמיים, בחינוך לספקנות דיגיטלית ובשימוש בטכנולוגיות אימות כדי למנוע כאוס ומידע כוזב.
סרטוני AI מזויפים מטעים גופי תקשורת מובילים וגולשים: פוקס ניוז וניוזמקס שידרו דיווחים המבוססים על סרטונים שנוצרו בבינה מלאכותית, בעוד סקיצה קומית מטיקטוק גורמת לבלבול ברשתות. מומחה AI בכיר ממטא עלול גם הוא ליפול בפח. האתגר גדל כשטראמפ מציע להשתמש בטענת "זיוף AI" כאסטרטגיה פוליטית.
טרנד ויראלי ב-TikTok שליחת תמונות AI מרשימות של "פורץ חסר בית" גורמת למשטרות בארה"ב להזהיר על בזבוז משאבים וסכנת חיים. מקרים של הגעה מהירה של ניידות לחילוץ מדומה הובילו לאזהרות על העמדה לדין פלילי. הרשויות מדגישות גם את הפגיעה בחסרי בית עצמם דרך סטריאוטיפים מזיקים.
משטרת דורסט בבריטניה מתריעה על תרמית חדשה ברשתות: הודעות עם תמונות מבוססות AI של 'חסר בית' שנכנס לבתים. לאחר מקרה של הורה מודאג שזימן משטרה לשווא, מדגישים כי זה מבזבז משאבים קריטיים. עצה לציבור: וודאו שזה לא מתיחה לפני התקשרות לשירותי החירום.
מחקר גרמני בשיתוף Süddeutsche Zeitung חושף כי חשיפה לאתגרי זיהוי תוכן AI מזויף העלתה ב-3% את צריכת החומרים האמינים של העיתון ושיפרה ב-1.1% את שימור המנויים לאחר חצי שנה. הממצאים מצביעים על אסטרטגיה חדשה לתעשיית החדשות: מיתוג אמינות כיתרון תחרותי בעולם רווי דיסאינפורמציה, תוך שדרוג מתמיד של יכולות סיווג התוכן.
ניתוח CBS News מגלה כי עיבודי AI ותגובות אוטומטיות של צ'אטבוטים כמו Grok של X תרמו להפצת מידע שגוי אחרי רצח צ'רלי קירק, כולל זיהוי שגוי של חשוד, עיוות תמונות רשמיות ותיאום כוזב לאירוע. גוגל ו-Perplexity AI הפיקו אף הן תשובות לא מדויקות. המושל קרא לצמצם שימוש ברשתות לנוכח עודף דיסאינפורמציה.
מאמר זה מתאר את האתגרים וההזדמנויות בשילוב AI בתקשורת הממשלתית. דייוויד אורו מסביר מדוע בראש ובראשונה נדרש שינוי תרבותי בארגונים, הקמת נהלים ברורים לפני בחירת כלים טכנולוגיים, והכרה בתפקיד המפתח של מתקשרים בהובלת המעבר. המאמר מציע גישה מעשית לאימוץ הדרגתי עם דגש על שימור הבקרה האנושית.