ידיעות בינה מלאכותית בנושא MISINFORMATION
כוכבי הקולנוע הטלוגו, צ'ירנג'יבי ו-Jr NTR, גינו סרטון דיפ-פייק של ג'אנווי קאפור ואיימו בפעולות משפטיות. האירוע מעורר קריאות לרגולציה על AI בהודו ומדגיש את הסכנות שבשימוש לרעה בטכנולוגיה לפגיעה בנשים.
תושב סנטה אנה דיווח על נחש Gaboon viper ארסי באמצעות תמונה מזויפת שנוצרה ב-AI, מה שהוביל למצוד משטרתי שנמשך שעות, בליווי מומחים. כעת הוא עומד בפני אישומים בגין דיווח כוזב — מקרה שמדגיש את האתגרים של גורמי האכיפה בארה״ב מול תוכן שנוצר בבינה מלאכותית ואת בזבוז המשאבים.
הממשל האמריקאי השיק את America.gov, צ'אטבוט AI המבוסס על Gemini ו-Grok, שנועד לעזור לאזרחים לגשת לשירותים ממשלתיים. עם זאת, השקתו הייתה שנויה במחלוקת: הצ'אטבוט סתר את טענות הנשיא טראמפ לגבי בחירות 2020, מה שהוביל לשינויים מהירים ולהגבלת תשובות פוליטיות באתר.
מועצת הפיקוח של Meta הפכה את החלטת החברה והורתה להסיר סרטון deepfake גזעני נגד פליטים מפייסבוק. המועצה קבעה שההגנות הנוכחיות של Meta מפני מניפולציות ב-AI "אינן מספקות" ודרשה שורה של שינויים: הורדת הסף לתוויות AI, מסכי ביניים מחייבים לתוכן מזויף ועונשים על הפצה חוזרת. זאת אחרי ש-Meta קבעה שהסרטון, שלא זכה כלל לבדיקה אנושית, אינו מפר את כללי הקהילה.
נעצר גבר מרג'סטאן בחשד שיצר סרטוני Deepfake של השר הראשי של טמיל נאדו, C Joseph Vijay, כדי להונות את הציבור. הסרטונים הופצו ברשתות חברתיות, והמשטרה חוקרת אם מעורבת בפרשה רשת פלילית רחבת היקף.
סרטון AI של בן גביר על הרעבת אסירים פלסטינים הפך לוויראלי והזיק לישראל בחו״ל יותר מהסרט "נז״א", על רקע מלחמת עזה. הסרטון מדגים את הסכנות שבשימוש ב-AI ליצירת תוכן פוליטי נפיץ, ומעורר דאגה בתעשיית ההיי-טק הישראלית לגבי אתיקה ואחריות.
מועמד דמוקרטי בטקסס טוען שיריבו הרפובליקני השתמש במודל AI כדי ליצור פרסומת מטעה שבה ״שמו לו מילים בפה״. המרוץ הזה עשוי להכריע את השליטה בסנאט האמריקני, והוא מדגיש את הסכנה של מדיה סינתטית בפוליטיקה.
נשיא ארה״ב, דונלד טראמפ, פרסם ביום ראשון עשרות תמונות AI ברשת Truth Social, לצד טענות לא מאומתות שלפיהן הוסיף מאות מיליארדים לשוק המניות האמריקני. האירוע, שנמשך יותר מ-10 שעות, כלל ייצוגים של דמויות היסטוריות ורמיזות גאופוליטיות, ועורר טענות מצד גורמים פוליטיים שמדובר באירוע בעייתי.
אחותה של Dolly Parton, Stella, פרסמה ב-Instagram הצהרה נוקבת נגד שיטפון "ה-AI והזבל האין-סופי" ברשת מאז פטירתה. היא ביקשה ממעריצים להפסיק "לנצל אובדן" ולגלות חמלה. זה קורה לאחר שכבר נרשמו מקרים דומים במשפחותיהם של Robin Williams ו-Robert Redford, ומציג דוגמה מוחשית לכאב שגורמות "מחוות AI" שנוצרות אוטומטית.
מחקר של מכון ISD בדק שישה צ'אטבוטים ומצא ש-29% מהתשובות לשאלות על בחירות היו שגויות או מיושנות, עם ירידה של 16% בביצועים בספרדית. GPT-5.5 של OpenAI הוביל עם 89% דיוק, אבל DeepSeek סיפק את השיעור הגבוה ביותר של מידע מיושן.
מחקר משותף של NPR ו-NewsGuard מראה שצ'אטבוטים מבוססי AI מפריכים 93% מנרטיבי פייק ניוז, ומציגים ביצועים טובים יותר ממנועי חיפוש. המחקר בדק 15 שקרים מרוסיה, מאיראן ומסין, וחשף גם שמדינות כמו ישראל מנסות להשפיע על תשובות הצ'אטבוטים באמצעות קמפיינים.
סקר של איגוד האינטרנט הישראלי חושף ש-25% מהישראלים שוקלים להשתמש ב-AI כדי להחליט למי להצביע, בעוד 71% נחשפו לחדשות מזויפות. בנוסף, 56.8% נתקלו בחשבונות מזויפים, והאגודה מפרסמת מדריך להתמודדות עם דיסאינפורמציה לקראת הבחירות.
סקר של איגוד האינטרנט הישראלי מראה ש-25% מהישראלים שוקלים להשתמש ב-AI כדי להחליט למי להצביע בבחירות. בנוסף, 71% כבר נתקלו במידע כוזב, מה שממחיש את היקף תופעת הפייק ניוז ואת השפעתה של הבינה המלאכותית על התהליך הדמוקרטי.
OpenAI חשפה קמפיין רוסי שהשתמש ב-ChatGPT כדי לקדם מכון מחקר ישראלי פיקטיבי בשם IBI. הקמפיין, שהשפעתו הייתה מוגבלת, ממחיש איך AI יכול לשמש לבניית תשתית הסברה מזויפת עם תוכן אקדמי מועתק ומדדים פיקטיביים, ומעלה שאלות על שימוש לרעה בכלים שאתם מפתחים.
OpenAI חסמה חשבונות ChatGPT ששימשו במבצע השפעה רוסי, שכלל הקמת מכון מחקר ״ישראלי״ מזויף עם מאמרים מועתקים ומדד ריבונות מוטה. המבצע, שהחשיפה אליו הייתה מוגבלת, מדגים כיצד AI מאיץ קמפיינים של דיסאינפורמציה – עם השלכות ישירות על מערכת הבחירות הקרובה בישראל.
ממשלת ישראל יצרה מכון מחקר אמריקאי פיקטיבי שפרסם 124 מאמרים פרו-ישראליים — כולם הופקו על ידי AI — כדי להשפיע על הפלטים של צ'אטבוטים כמו ChatGPT. הפרויקט מומן בעשרות מיליוני דולרים, אבל סקרים מראים שהדימוי האמריקאי של ישראל דווקא ממשיך להידרדר.
גוף הפיקוח על המשטרה הבריטית חוקר שימוש ב-AI ליצירת דוח מודיעיני שקרי, שהוביל לאיסור על כניסת אוהדי מכבי תל אביב למשחק. החקירה נפתחה לאחר שבדיקה עצמאית מצאה שהאיום נופח, והדבר גרם לסערה דיפלומטית ולסילוק המפקד מתפקידו בינואר.
Anthropic מטמיעה סימני מים בכל הטקסטים ש-Claude מייצר, גלובלית — לא מרצון אלא בגלל חוק ה-AI האירופי. השיטה מבוססת על טכניקה של Google, אבל מוגבלת לטקסטים ארוכים ומציגה רק סבירות, לא ודאות. מחקר מראה שאנשים לא מזהים טקסט AI וששחקנים מתוחכמים יעקפו כל סימן שניתן לזיהוי.
סרטון קמפיין של הרמטכ״ל לשעבר, גדי איזנקוט, הוסר בהוראת סולברג לאחר שהציג דמויות חיילים שנוצרו ב-AI ורקע שדמה להודעה צבאית על חללים. האירוע מעלה שאלה עקרונית על גבולות השימוש בתוכן סינתטי בקמפיינים פוליטיים בעלי אסתטיקה צבאית.
גוגל השיקה ביום חמישי כלי AI ב-Google Earth שמאפשר ליצור תמונות לוויין מותאמות אישית. בתוך 24 שעות, חוקרים ומשתמשים יצרו דיפ-פייקים של פיגועים, מחנות פליטים פיקטיביים ותחנות כוח גרעיניות — וגוגל הסירה את הכלי. האירוע חושף פער בין יכולת טכנולוגית למנגנוני הגנה, ומעלה שאלות על עתיד בדיקות ה-QA בתעשיית ה-AI.
xAI של אילון מאסק תובעת את מינסוטה בניסיון למנוע את כניסתו לתוקף של חוק ראשון בארה״ב האוסר על אפליקציות ליצירת תמונות עירום מזויפות. החוק, שנכנס לתוקף בשבת, קובע קנסות של עד חצי מיליון דולר על כל תמונה. שופט פדרלי דחה את הבקשה לעיכוב, אבל קבע דיון ל-19 באוגוסט – מה שצפוי להיות הקרב המשפטי הראשון על גבולות החקיקה בתחום ה-AI.
Meta קידמה 7,600 מודעות לאפליקציות עירום AI בפייסבוק ובאינסטגרם, תוך הפרת המדיניות שלה עצמה. המודעות הועברו על ידי שותף פרסום סיני, GatherOne. זה קרה למרות שמכירות Meta בסין הסתכמו ב-18.4 מיליארד דולר ב-2024 — מה שמעלה שאלות על היחס בין הכנסות לאכיפה.
מחקר חדש ומדאיג מתריע כי ישראל אינה ערוכה לאיומים של בינה מלאכותית על תהליך הבחירות. צ'אטבוטים מתוחכמים, מבוססי מודלי שפה גדולים, יכולים לשנות את דעתם של מצביעים ביעילות גבוהה מפרסומות מסורתיות - וזאת בעוד החוק הישראלי הרלוונטי עדיין מיושן, מ-1959, בניגוד לתקנות החדשות באיחוד האירופי.
Alphabet, Amazon ו-Meta מתכננות הוצאות של יותר מ-500 מיליארד דולר על תשתיות AI ב-2026, אבל מניית Alphabet צנחה ב-7% אחרי שתזרים המזומנים שלה הפך לשלילי לראשונה מאז 2004. המשקיעים מתחילים להטיל ספק אם המיליארדים האלה יחזירו את עצמם — ו-Wall Street כבר מפחדת מבועה.
יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, הורה לשר בצלאל סמוטריץ' להסיר סרטון AI שהציג את גדי איזנקוט עם מנהיגים פלסטינים. ההחלטה, שבועות לפני הבחירות לכנסת, מחייבת מעתה סימון ברור של כל תעמולת AI, אך מומחים מפקפקים ביכולת לאכוף זאת מול שיטפון התוכן המזויף הצפוי.
שר המסחר ההודי Piyush Goyal הגיש תלונה למשטרה אחרי שסרטון deepfake נוצר מדבריו באמצעות AI. ה-FIR נרשם ב-4:35 בבוקר, וגם סרטון דומה של ראש הממשלה Modi נחשף כמזויף. הממשלה האשימה חשבונות פקיסטניים, הסירה קישורים רבים מהרשתות, וקראה לאזרחים לדווח על תכנים חשודים.
תחקיר חושף שממשלת ישראל מימנה קמפיין השפעה בארה"ב ב-45 מיליון דולר, כולל מיליוני הודעות טקסט מ-AI שהתחזו ל"חברים למען השלום" — ארגון שלא קיים באמת. את המבצע ניהל יועץ טראמפ לשעבר, וסגן הנשיא ואנס האשים את ישראל בניסיון לערער את שיחות הגרעין עם איראן.
סקר של חברת האימות Veriff חושף שרק 50% מהאמריקאים מצליחים להבחין בין תמונות אמיתיות לזיופי AI. הסימנים הישנים כמו אצבעות מעוותות נעלמו — וגם מומחי AI לא מצליחים לזהות הכל. ההמלצה: להפסיק להסתמך על העין לבד ולהשתמש בכלי זיהוי.
מודעות AI פוליטיות הופכות נפוצות יותר לקראת בחירות האמצע 2026, עם מקרים כמו מעצרו של מועמד בניו יורק. אך הבעיה האמיתית היא לא המודעות, אלא האלגוריתמים של הפלטפורמות שמחזקים מידע מטעה ומרחיקים את אמון הציבור. סקר מראה ש-85% מהאמריקנים חוששים מכך, אך הרגולציה מתקשה לעמוד בקצב.
תמונות AI מזויפות שנוצרו שעות ספורות לאחר מעצרו של ניקולס מדורו הציפו את הרשתות החברתיות וצברו עשרות מיליוני צפיות. צוותי בדיקה זיהו את הזיוף באמצעות כלים כמו SynthID של גוגל, מה שמדגיש את האתגרים במאבק בהתפשטות מידע כוזב בעידן הבינה המלאכותית.
