53% מהחברות בקווקז ובמרכז אסיה כבר הטמיעו AI בקנה מידה מלא

אז מי מוביל את אימוץ הבינה המלאכותית בעולם? אם עניתם ״ארה״ב״ או ״סין״ — כדאי שתשבו קודם.

לפי דוח חדש של KPMG, 53% מהחברות באזור הקווקז ובמרכז אסיה (CAC) כבר הטמיעו AI בייצור תעשייתי עם החזרים מדידים. זה יותר מפי שניים מהממוצע הגלובלי, שעומד על 24%. כן, קראתם נכון — החברות בקזחסטן, באזרבייג׳ן ובגרוזיה עוקפות במרוץ חברות שפועלות בעמק הסיליקון.

הנתונים: גדולים, אבל יש סייג

הדוח מבוסס על סקר של יותר מ-2,500 מנהלי טכנולוגיה ב-27 מדינות. אבל רגע — רק 72 מהם הגיעו מהאזור המדובר (40 מהקווקז ו-32 ממרכז אסיה). זה מדגם קטן, ו-KPMG מודה בזה בעצמה.

קונסטנטין אושב, שותף וראש תחום הטכנולוגיה ב-KPMG קווקז ומרכז אסיה, מודה שייתכן שחלק מהמשיבים פירשו את המושג ״ייצור״ בצורה רחבה מדי. ״אנחנו חושדים שבאזור שלנו כללו המשיבים גם מקרים מבודדים כמו צ׳אטבוטים ובוטים קוליים,״ הוא הסביר.

אבל גם עם הסייג הזה — התמונה מרשימה. יש דוגמאות אמיתיות לפרויקטים גדולים.

קזחסטן: מכרות, טלקום ו-AI

Kazakhtelecom, מפעילת התקשורת הלאומית של קזחסטן, הטמיעה AI מאז אמצע 2025 במגוון מחלקות: שירות לקוחות, מוקדי קשר, רכש, משאבי אנוש, כספים, מסמכים רגולטוריים, בטיחות בעבודה וגיוס. ״המודל משולב,״ מסביר ירז׳אן אסנוב, קצין ה-AI של החברה. ״הצוות המרכזי אחראי על פלטפורמות, אבטחה, איכות ומוצרים מורכבים. למשימות קטנות יותר אנחנו משתמשים בפלטפורמה ליצירת סוכנים.״

הפלטפורמה מאפשרת לעובד ללא כישורי תכנות לתת הוראות, להוסיף חומרי עזר ולהרכיב סוכן דיגיטלי לצרכיו.

דוגמה אחרת היא BTS, חברת ה-IT מקבוצת Eurasian Resources Group (ERG), המפעילה את מכרות הכרום, הברזל והאלומיניום של קזחסטן. BTS משתמשת בראייה ממוחשבת לבדיקת תקינות ציוד באתרי כרייה ולעיבוד דוחות גיאולוגיים.

למה דווקא שם?

הדוח מראה שהחברות באזור נוקטות גישה ניסויית פרואקטיבית — 44% לעומת 21% בעולם. זה מסביר למה האזור התקדם מהר יותר משווקים מפותחים יותר.

רוסטם אולאייב, ראש מחלקת הדיגיטציה ב-BTS, מספר שהחברה מריצה פיילוטים של AI כל הזמן. כ-10% מפיילוטי ה-AI הגנרטיבי עוברים לייצור — לעומת כ-80% ב״AI קלאסי״ כמו למידת מכונה וראייה ממוחשבת. ההפרש הזה מספר לנו משהו חשוב: ה-AI הגנרטיבי עדיין בשלבי חקר, בזמן שהטכנולוגיות ה״מבוגרות״ יותר כבר מייצרות ערך אמיתי.

Kazakhtelecom משיקה פיילוטים כמעט כל חודש, אבל אסנוב אומר ש״מוקדם מדי להסיק מסקנות״ לגבי קצב המעבר לייצור מלא.

Vibecoding: הכלי שכולם מדברים עליו

שתי החברות מתנסות בפלטפורמות vibecoding — מקום שבו עובד יכול לתאר פתרון במילים ולבנות אותו מהר, בלי להקים שרתים, דומיינים או סביבה טכנית. BTS אפילו בנתה פלטפורמת self-service בשם FAIR, שמאפשרת לכל עובד ליצור עוזר דיגיטלי באמצעות AI גנרטיבי. ״אחרי הדרכה קצרה, כל עובד יכול ליצור עוזר בסביבת בדיקה. אחרי בדיקה, המקרים המבטיחים ביותר עוברים לייצור,״ אומר אולאייב.

סדר במקום כאוס

לפני שנתיים, חברות באזור התחרו על מי מכריזה על הכי הרבה שימושים ב-AI. היום, לפי אושב, ה״Brownian motion״ הזה מתחיל לדעוך. ״נותר כאוס מסוים, אבל יש הבנה עמוקה יותר איפה צריך AI ואיפה לא,״ הוא מסביר.

43% מהחברות באזור מעדיפות ״התאמה מהירה אבל סלקטיבית״ — לעומת 36% בעולם. אולאייב מציין ש״הייפ ולחץ״ ליישם AI עדיין קיימים, וההבנה שזו לא תרופת פלא היא קריטית לסקיילינג אמיתי.

מה זה אומר לנו?

אם אתם עוקבים אחרי שוק ה-AI העולמי, כדאי לשים לב לאזור הזה. תשתיות דיגיטליות קיימות, גישה של ניסויים מהירים ורגולציה מתגבשת — קזחסטן כבר קובעת כללים רשמיים בנוגע ל-AI ולכלכלה הדיגיטלית. לא מדובר פה בסיפור של ״הרבה רעש, מעט תוצאות״ — אלא באזור שבונה יכולות אמיתיות, גם אם המדגם עדיין קטן.