מייקל בארי חושף: ענקיות הטק מנפחות רווחי AI בהארכת חיי שבבים

מייקל בארי, המשקיע האגדי שחזה את משבר הסאבפריים ב-2008 והפך לכוכב הסרט The Big Short, חוזר להזהיר מפני בועה חדשה – הפעם בתחום הבינה המלאכותית (AI). בסאבסטאק החדש שלו, Cassandra Unchained, הוא מאשים את Amazon, Alphabet ו-Microsoft בניפוח מכוון של רווחיהן באמצעות הארכת תוחלת החיים החשבונאית של שבבי GPU ומערכות שרתים. לדבריו, מדובר ב"אחת ההונאות הנפוצות בעידן המודרני", המגדילה רווחים נוכחיים על חשבון הפסדים עתידיים.

השקעות ענק בתשתיות AI

בשנתיים האחרונות השקיעו שלוש הענקיות כמעט 3 טריליון דולר בתשתיות AI, בעיקר במרכזי נתונים ובשבבים. Microsoft מתכננת הוצאות הון (capex) של 80 מיליארד דולר בשנת הכספים 2025, שרובן יופנו למרכזי נתונים. Alphabet העלתה את התחזית שלה ל-75 מיליארד דולר ב-2025, ו-Amazon דרך AWS צפויה להגיע ליותר מ-100 מיליארד דולר בשנה עד 2026. וול סטריט חוגגת: המניות מגיעות לשיאים חוזרים, ומנתחים צופים צמיחה של 20%-30% בהכנסות ענן ו-AI בחמש השנים הקרובות.

אבל מאחורי ההתלהבות מסתתר טריק חשבונאי, טוען בארי. הוא חפר בדוחות SEC ומצא כי החברות מאריכות את תוחלת החיים של נכסים אלה – ממספר שנים ספורות לכמה שנים נוספות – ובכך מפחיתות את הוצאות הפחת השנתיות ומגדילות את הרווחים הנוכחיים.

השפעת פחת מופחת: 176 מיליארד דולר בסיכון

פחת הוא תהליך חשבונאי שמפזר את עלות הנכס (כמו שרתים או שבבי Nvidia) על פני תוחלת חייו המשוערת. ככל שהתוחלת ארוכה יותר, ההוצאה השנתית נמוכה יותר, והרווחים גבוהים יותר. בארי טוען שהתעשייה עלולה להמעיט בפחת ב-176 מיליארד דולר בין 2026 ל-2028 – סכום שמגדיל את הרווחים המשולבים בכ-20%. השיא: רוב השבבים לא יגיעו לאמצע תוחלת חייהם עד 2026-2027, ממש לאחר שיא ההייפ.

בארי לא עוצר שם. הוא תוקף גם את Nvidia, שמנייתה זינקה ביותר מ-1,000% בשלוש השנים האחרונות והגיעה לשווי שוק של 4 טריליון דולר. לדבריו, הבנייה המואצת של תשתיות AI חסרת ביקוש סופי ממשתמשי קצה, והשבבים מתיישנים במהירות בגלל קצב שחרור מוצרים חדשים.

עמדות שוֹרְט ותגובת אלקס קארפ

בארי לא רק מדבר: דוחות אחרונים מראים שהוא רכש אופציות PUT גדולות נגד Nvidia ו-Palantir, מהמר על ירידת ההייפ. הוא חידש את פעילותו ב-X (טוויטר לשעבר) אחרי שנתיים של שתיקה, סגר את קרן הגידור שלו למשקיעים חיצוניים והשיק את הסאבסטאק. הוויכוח הפך ציבורי כשמנכ"ל Palantir, אלקס קארפ, כינה את טענותיו של בארי "משוגעות", ובארי השיב בתקיפות. קארפ טוען שהביקוש אמיתי, אך בארי רואה בכך ניסיון להסתיר מציאות.

הדים נוספים: גרג ג'נסן ותוחלת חיים קצרה

גרג ג'נסן, סמנכ"ל השקעות ראשי ב-Bridgewater Associates של ריי דליו, מצטרף לבארי. הוא הזהיר כי לוחות הזמנים של הפחת יהיו "מהירים מאוד", כי AI עצמה תשפר את השבבים ותהפוך אותם למיושנים. חברות מתחרות על משאבים נדירים – קרקע, אנרגיה, שבבים ומדענים – ומשתמשות ב-AI כדי לייעל אותם. Nvidia, לדברי ג'נסן, בונה אקוסיסטם כדי למנוע מחברות כמו Alphabet לשלוט בכל הערימה (stack).

בארי מדגיש עסקאות "give-and-take" (תן וקח) בין ענקיות AI, שמזכירות דינמיקות של בועה. הוא טוען שהיפרסקיילרים מאריכים תוחלת חיים מ-3 שנים לכ-6 שנים או יותר, בעוד שבפועל השבבים יצטרכו החלפה תכופה יותר – 2-3 שנים – כדי להישאר תחרותיים.

השלכות על המשקיעים

אם בארי צודק, הרווחים מנופחים, והשווי הגבוה של המניות (כמו Nvidia במכפיל רווח תזרימי של 23) מוגזם עוד יותר. זה עלול להוביל להאטה בהוצאות הון אם פרויקטי AI לא יניבו תשואה, וללחץ על ההיפרסקיילרים. מצד שני, החלפות תכופות עשויות להועיל ל-Nvidia, אך רק אם הביקוש ימשיך. השוק כבר מודאג מבועת AI. בארי מזהיר מפני תיקון חד, וממליץ לבחון חשיפה למניות AI בהתאם לסובלנות הסיכון. כמשקיעים ישראלים, שרבים מהם חשופים לענקיות האמריקאיות דרך תיקי השקעות, כדאי לעקוב מקרוב אחר הדוחות הבאים.