Nvidia מתחייבת ל-250 מיליארד דולר ל-OpenAI

כשענקית השבבים ערבה לחברת הלקוחות שלה

בשבוע שעבר דלף לשוק אחד הסיפורים הכספיים הכי גדולים שראינו השנה בעולם ה-AI: Nvidia נמצאת בדיונים עם OpenAI על ערבות פיננסית בסך 250 מיליארד דולר. כן, קראתם נכון — רבע טריליון דולר. הכסף הזה אמור לעזור ל-OpenAI לשכור ולממן מרכז נתונים ענק בדרום אוהיו, שעלותה הכוללת צפויה לעבור את ה-500 מיליארד דולר.

כשאתם שומעים 250 מיליארד דולר, תחשבו על זה ככה: זה יותר מהתוצר הלאומי הגולמי של פורטוגל. או, אם תרצו הקשר יותר קרוב לעולם שלנו — זה כמעט פי שלושה מהשווי של כל חברת ההיי-טק הישראלית (כולל הסייבר, ה-Fintech וה-BI) ביחד. מספרים כאלה לא קורים בעולם הטכנולוגיה הישראלי, אבל גם לא קרו מעולם במערב בכלל עד היום.

מה בדיוק מתכננים שם באוהיו?

מרכז הנתונים המדובר מוקם במחוז Pike בדרום אוהיו — מקום שפעם שימש כמפעל להעשרת אורניום. הפיתוח נעשה על ידי SB Energy, חברת-בת של SoftBank היפנית. הפרויקט מיועד להספק של 10 ג'יגה-וואט — מספיק חשמל כדי להזין כ-8 מיליון בתי אב אמריקניים. לשם השוואה, זה בערך פי 40 מצריכת החשמל של כל מרכז הנתונים הגדול ביותר שפועל היום.

OpenAI, שפיתחה את ChatGPT, רוצה להיות הדייר הראשי של המרכז. אבל היא לא לבד בתמונה: גם מיקרוסופט, Google וכנראה חברות נוספות הגישו הצעות לשכור שטחים שם. ממשלת ארה"ב, שמסייעת באספקת החשמל לפרויקט, עדיין בוחנת את החלופות. שר המסחר האמריקאי Howard Lutnick יצטרך לאשר את העסקה לפני שהיא תיחתם.

SoftBank, דרך אגב, מכרה את המניות שלה ב-Nvidia בסוף 2025 — החלטה שבזמנו נראתה חכמה, ושעכשיו עלולה להתגלות כפחות.

למה Nvidia עושה את זה?

אז למה חברת שבבים ערבה בסכום כזה לחברת תוכנה? התשובה פשוטה: כי Nvidia יכולה, ו-OpenAI לא.

Nvidia נסחרת היום לפי שווי שוק של כ-5 טריליון דולר, עם שולי רווח של 75%. יש לה מזומנים בקופה והיא יכולה ללוות כסף בתנאים מעולים. OpenAI, למרות שהיא אחת החברות הכי מדוברות בעולם, עדיין חברה פרטית שמפסידה כסף. בלעדי הערבות של Nvidia, מרכז הנתונים הזה היה הרבה יותר יקר למימון — אם בכלל היה מתאפשר.

בפועל, Nvidia אומרת למשקיעים ולמלווים: "אם OpenAI לא תעמוד בהתחייבויות, אנחנו כאן." זה מאפשר למפתחי הפרויקט לגייס חוב בתנאים הרבה יותר טובים.

במקביל, שתי החברות מנהלות משא ומתן נפרד על עסקת שבבים נוספת — במסגרתה OpenAI תרכוש מ-Nvidia שבבים בשווי 350 מיליארד דולר. Nvidia גם השקיעה 30 מיליארד דולר ב-OpenAI מוקדם יותר השנה, והשקיעה גם ב-Anthropic (החברה שפיתחה את Claude) ובחברות נאו-קלאוד (neoclouds) שונות שמשכירות כוח מחשוב של Nvidia.

"עסקאות מעגליות" — והד ל-2001

זה בדיוק מה שמטריד את המשקיעים. המונח "circular deals" — עסקאות מעגליות — צף שוב ושוב בדיווחים האחרונים. הרעיון הוא כזה: Nvidia מוכרת שבבים ל-OpenAI. Nvidia משקיעה ב-OpenAI. Nvidia ערבה להלוואות של OpenAI. Nvidia מרוויחה כסף כשלקוחותיה קונים את השבבים שלה.

כל עוד כולם מצליחים, הכל עובד מדהים. אבל אם צד אחד מתקשה — נניח OpenAI מתקשה לשלם, או שהביקוש ל-AI יורד — הבעיה מיד מזנקת לצד השני. Nvidia תישאר עם ערבות של מאות מיליארדים, וגם עם ירידה בהכנסות משבבים.

משקיעים ותיקים מזהים כאן ריח מוכר. בתחילת שנות ה-2000, ענקיות הטכנולוגיה קנו שירותים זו מזו, יצרו הכנסות מלאכותיות, ונתנו למשקיעים תמונה ורודה שלא שיקפה את המציאות. הבועה התפוצצה, והמניות צנחו.

ביום שני, אחרי פרסום הידיעה, מניית Nvidia ירדה בכ-4.5%. מחיר ה-Credit Default Swaps על האג"ח של Nvidia — מעין ביטוח מפני חדלות פירעון — רשם את העלייה היומית הגדולה ביותר מאז החלו להיסחר באופן פעיל בנובמבר האחרון. זה סימן ברור לכך ששוק החוב מתחיל לתמחר סיכון חדש.

מה חושבים באנליזה?

ב-Morningstar, שם מעריכים את Nvidia לפי שווי הוגן של 280 דולר למניה (ומדרגים אותה עם חפיר כלכלי "רחב" ודירוג "ארבעה כוכבים"), טוענים שהמניות עדיין נסחרות מתחת לשווי האמיתי שלהן. לדבריהם, השימוש ב-AI ממשיך לגדול בקצב אקספוננציאלי, חברות מחשוב מדווחות על מחסור מתמשך בתשתיות, ותחזיות AMD לגבי שוק השרתים מעידות על ביקוש חזק ל-AI מסוג agentic.

הם מודים שעסקאות מעגליות מחייבות זהירות מצד המשקיעים, אבל לא רואים את הדיווח כסימן לכך ש"הביקוש ל-AI הוא מיראז'." ב-Morningstar גם מציינים ש-Nvidia מספקת ערבויות דומות לחברות נאו-קלאוד כמו Sharon AI ו-Firmus, תמורת חלק מהכנסות האירוח שלהן.

מנגד, הירידות החדות במניות המוליכים למחצה ביום שני — ולא רק של Nvidia — מרמזות שהשוק לא לגמרי קונה את הנרטיב הזה. יש פחד, גם אם לא כולם מסכימים על מקורו.

מה זה אומר עלינו, בתעשייה הישראלית?

ישראל לא קשורה ישירות לעסקה הזו, אבל ההשפעות כן יגיעו לכאן. אם שוק ה-AI נכנס לסחרור פיננסי, זה ישפיע על ההון שזורם לכאן: קרנות הון סיכון, עסקאות צמיחה, גיוסים לחברות AI ישראליות — הכל מחובר לבריאות הכלכלית של הענף בארה"ב.

מצד שני, אם Nvidia צודקת והביקוש ל-AI רק גדל, מייצרי התשתיות — כולל חברות ישראליות בתחום ה-Cooling, ה-Storage, ה-Cyber למרכזי נתונים, והשבבים עצמם — ימשיכו ליהנות מהצמיחה.

בכל מקרה, שווה לשים לב: כשוויצריה של תעשיית השבבים הופכת גם למשקיע, גם לשותף עסקי וגם לספק בלעדי, הכוח מתרכז. וזה משהו שכל מי שעובד בתחום צריך לחשוב עליו.

לסיכום

250 מיליארד דולר זו ערבות. 500 מיליארד דולר זה הפרויקט כולו. SoftBank מפתחת. OpenAI תהיה כנראה הדייר. Nvidia משלמת וערבה. ממשלת ארה"ב צריכה לאשר. ומישהו צריך לשלם את חשבון החשמל ל-10 ג'יגה-וואט. בקיצור — הכל רגיל בעולם ה-AI בשנת 2026.