סם אלטמן מציע פורום בינלאומי בראשות ארה״ב לפיקוח על AI
סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, מציע להקים פורום בינלאומי בהובלת ארה"ב לתקני בטיחות AI, תגובה לתחרות הגוברת עם Google ו-Anthropic. ההצעה כוללת גם דיונים על הענקת נתח של 5% מהמניות לממשלה האמריקאית, שווה 42.6 מיליארד דולר.

בכל פעם שנדמה שעולם ה-AI לא יכול להיות דינמי יותר, מגיע עוד צעד שמשנה את כללי המשחק. הפעם, זה היה תורו של סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שפרסם מאמר דעה ב-Financial Times ובו מציע הקמת מסגרת בינלאומית חדשה, בהובלת ארה"ב, לתקינה ופיקוח על בינה מלאכותית. ההצעה הזו לא מגיעה בחלל ריק, אלא על רקע של תחרות עזה בשוק, לחצים פוליטיים בארה"ב וחשש גובר מהסיכונים הטכנולוגיים.
אז מה בעצם קרה כאן?
במאמר שכתב, אלטמן קורא להקמה של "פורום בינלאומי בהובלת ארה"ב" שיקבע תקנים מקובלים, יספק ניתוח מומחים ובלתי תלוי של יכולות וסיכונים, ויאפשר את הטכנולוגיה למדינות ולחברות שמשתתפות ועומדות בכללים. החזון שלו הוא גוף שעשוי לכלול נציגי ממשלה, מומחים טכניים עצמאיים ואחרים, ושישמש כמנגנון פיקוח ממשלתי על מעבדות ה-AI, תוך הגנה מפני "לחצים מסחריים שמובילים לתחרות לא בטוחה."
כדוגמאות, אלטמן מפנה לתקנות בטיחות בתעופה העולמית, תקנים פיננסיים בינלאומיים, וקודם כל – לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA). "שיתוף פעולה בינלאומי כזה נראה דרך סבירה למנוע ריכוז כוח רב מדי, ולהבטיח שהיתרונות של ה-AI ייעשו דמוקרטיים," הוא כותב, ומציין שה-IAEA קמה בתחילת המלחמה הקרה, הוכחה שיריבויות גיאופוליטיות ושיתוף פעולה בינלאומי יכולים לדור בכפיפה אחת.
למה עכשיו? התחרות והלחצים
ההצעה הזו מתרחשת ברגע קריטי. לפי נתוני Ramp ו-Similarweb שהוצגו בדו"ח של Deutsche Bank Research, Anthropic עקפה את OpenAI במינויים עסקיים בחודש מאי, ותנועת המבקרים החודשית ל-ChatGPT ירדה מתחת לחלק גדול משוק ה-AI הגנרטיבי, מה שמעיד על נכונות גדלה של צרכנים לעבור בין מודלים. במקביל, גוגל עם Gemini מתחזקת. אלטמן, אם כן, מציע מסגרת גלובלית בתקופה שבה OpenAI מאבדת גובה.
באותה נשימה, המהלך מגיע אחרי שבועות מתוחים בין מעבדות ה-AI והממשל האמריקאי. הדוגמה האחרונה היא מכתבה של מחלקת המסחר האמריקאית לחברת Anthropic, שהוביל להורדה זמנית של מודלים חדשים כמו Fable 5 ו-Mythos 5 מהשוק. Anthropic החזירה את Fable 5 רק לאחרונה. OpenAI עצמה הסכימה להוציא את דורות המודלים הבאים, GPT-5.6, תחילה לקבוצה של שותפים מאושרים על ידי הממשלה.
אתגר האכיפה: איך מפקחים על מה שאי אפשר לראות?
אך יש כאן אתגר מרכזי. בניגוד למטוסים או מתקני העשרה גרעינית, שאפשר לבדוק פיזית, מודלי AI חזקים מאומנים בתוך מרכזי נתונים עם מעט נראות חיצונית. העמימות הזו מקשה מאוד לאמת אם מעבדה מקפידה על כלל או פשוט רצה קדימה בסוד. אנליסטים במכון ברוקינגס טענו השבוע ש-G7 צריך לקבל את ההצעה של התעשייה לעזור בקביעת תקני AI, אך רק בתנאי שכל הסכם שנובע מכך יהיה בר-אכיפה, ולא וולונטרי.
ההצעה הפוליטית: נתח של 5% לממשלה האמריקאית
במקביל למאמר, ה-Financial Times דיווח כי OpenAI מנהלת שיחות מוקדמות על הענקת נתח של 5% מהמניות לממשלה האמריקאית. לפי הערכת השווי האחרונה של OpenAI, שעמדה על 852 מיליארד דולר לאחר גיוס הכספים במארס, נתח כזה שווה כ-42.6 מיליארד דולר. אלטמן הציע מבנה דומה גם לחברות AI מרכזיות אחרות כמו Anthropic, גוגל ו-Meta, בנוסח ה-Alaska Permanent Fund, קרן עושר ריבונית שמשקיעה את רווחי הנפט ומשלמת דיבידנדים לתושבים. הנשיא טראמפ תיאר בעבר נטילת נתחים בחברות AI כ"דבר יפהפה" שיהפוך אמריקאים ל"שותפים במהפכה".
תגובות: מה מתחרים ומומחים אומרים?
אלטמן אינו לבד. גם OpenAI וגם Anthropic הביעו בעבר תמיכה ברעיון של גוף פיקוח בינלאומי ל-AI. אך דריו אמאדי, מנכ"ל Anthropic, קרא לרגולציה שדומה יותר לזו של ה-FAA (רשות התעופה הפדרלית), מודל יותר פרסקריפטיבי מפורום התקנים שאלטמן מתאר. במאמר של אמאדי, הוא הבהיר שעל הממשלה להיות בסמכות לעצור שחרור של מודל AI אם בדיקות צד שלישי מראות סיכונים "בלתי מקובלים".
מנגד, מכתב ב-Financial Times מאת פרופסוריות וונדי הול וסימון צ'סטרמן טוען שהאו"ם חייב להיות בלב הממשל ה-AI. הם מדגישים שה-UN Global Dialogue on AI Governance, שמתחיל השבוע בז'נבה, נותן לכל מדינה מקום בשולחן, ושהיעדרותו מהצעתו של אלטמן היא מכה מרכזית. "סוכנות בינלאומית תיתן למאמצים האלה בית גלובלי ותבטיח קיבולת לא מוגבלת למדינות עשירות," הם כותבים.
אז מה נסגר?
בסופו של דבר, אלטמן מציע חזון שבו גוף בהובלת ארה"ב מחליט אילו מודלי AI בטוחים מספיק לפריסה – ובכך, במרומז, אילו מדינות וחברות מקבלות גישה ליכולות המתקדמות ביותר. ההצעה נועדה לספק מסגרת ממוסדת יותר מהתגובה האד-הוקית של הממשלה האמריקאית, כפי שחווינו עם Anthropic לאחרונה.
אך השאלה הגדולה יותר נותרת: האם ממשלה, שהוכיחה לאחרונה שהיא מוכנה להשתמש בבקרות ייצוא באופן חד-צדדי, מוכנה לוותר על כוח כזה לטובת "פורום בינלאומי"? לפחות לפי ההצעה של אלטמן, ייתכן שאנחנו עומדים בפני עידן חדש של משחק גלובלי על ה-AI, שבו התקנים נקבעים בין מעצמות ולא במעבדות סגורות.