סופטבנק מוכרת את Nvidia, מהמרת על OpenAI – ומה זה אומר על בועת ה-AI?

סופטבנק, דאלאס קאובויס והימור ה-AI הבא

סופטבנק שוב במרכז הבמה. ביום שבו שוקי ההון מנסים להבין אם אנחנו בעיצומה של בועת AI או רק בתחילת מהפכה, הקונגלומרט היפני של מסיושי סון בוחר בצעד פרובוקטיבי במיוחד: למכור את כל החזקותיו ב-Nvidia – סמל העל של ראלי ה-AI – ולהפנות את הכסף להימורים אגרסיביים חדשים.

עבור חובבי טק בישראל, שמכירים היטב את מניית NVDA בכל פוזיציית קרן פנסיה וקרן סל, המהלך הזה מרגיש כמעט כמו חילול קודש. אבל מאחורי הדרמה הכותרתית עומדת אסטרטגיה חדה: פחות להישען על "המונופול" של השבבים, יותר לנסות לבנות אלטרנטיבה ולקנות חשיפה ישירה לשכבת המוח של מהפכת ה-AI.

למה למכור את Nvidia דווקא עכשיו?

עד לא מזמן, Nvidia הייתה הילד המועדף של וול סטריט ושל סופטבנק כאחד. היא הפכה לסמל של ביקוש עצום ל-GPU עבור מודלי שפה, דאטה סנטרים וחברות ענן. ואז סופטבנק מחליטה לצאת – לגמרי.

במהלך שדומה יותר לקבוצת NFL שמתחילה עונה ב-0:15 ואז מעבירה את כוכב העל שלה בטרייד, סופטבנק מספקת את ההסבר: יש תוכנית. ההון מהאקזיט ב-Nvidia ינותב להשקעות כבדות ב-OpenAI וב-Ampere Computing, חברת שבבים שבה היא השקיעה במרץ.

המסר האסטרטגי:

• לא להיות שבוי של שחקן אחד, גם אם קוראים לו Nvidia.
• לבנות אלטרנטיבה לשוק ה-GPU והשרתים – דור חדש, זול יותר, גמיש יותר.
• להתחבר ישירות לשחקן מרכזי בשכבת האפליקציה והמודלים (OpenAI), במקום להסתפק בספקי חומרה.

זו תפיסה שמוכרת למשקיעים ישראלים: מי שנכנס מוקדם ל-Alibaba עשה פי 3,000. סופטבנק עצמה עשתה את זה ב-2000 עם השקעה של 20 מיליון דולר שהפכה ל-60 מיליארד. סון מאמין שהוא יכול לזהות שוב את ה"Alibaba של ה-AI" – גם אם זה אומר לוותר על מניית הדגל של העשור.

בין אליבאבא ל-WeWork: זיכרון הכישלונות לא נעלם

כדי להבין למה המהלך הנוכחי מעורר כל כך הרבה ויכוח, צריך לזכור שההיסטוריה של סופטבנק היא לא רק אליבאבא. ה-Vision Fund הראשון רשם הפסדים של עשרות מיליארדים בדולר, עם דוגמאות כואבות כמו:

• WeWork
• OYO
• סטארטאפ פיצה-רובוטית בשם Zume ששרף מאות מיליונים

אחרי שיאי הקורונה, מניית סופטבנק דשדשה שנים. 2025 סימנה התאוששות מרשימה עם זינוק של כמעט 195% מתחילת השנה – עד לגל הירידות האחרון במניות AI, שנבע מחששות להיותנו עמוק בתוך בועה.

כאן נכנסת הדילמה: האם סופטבנק שוב רודפת נרטיב נוצץ מאוחר מדי, או שהיא דווקא עושה מהלך מתוחכם – יוצאת מהנכס שכבר "מגלם הכול" (Nvidia), ומחפשת את הדור הבא לפני שהוא ממריא?

בועת AI או בניית תשתית? שוק שמעניש יקרנים

הדרמה סביב סופטבנק מתרחשת על רקע סנטימנט תנודתי במיוחד סביב מניות AI.

CoreWeave, שנראתה זמן קצר כילדת הפלא של עולם ה-AI אינפרסטרקצ'ר, היא דוגמה מיידית:

• מאז ההנפקה במרץ, המניה טיפסה עד 359%.
• ואז, תוך ימים, הגיע תיקון של כ-25% כחלק ממכירה אגרסיבית של כל "מה שעלה גבוה מדי".
• כשהחברה הורידה תחזית הכנסות בגלל עיכוב בדאטה סנטר מרכזי – המניה נפלה בעוד כ-16% ביום אחד.

המסר מהשוק:

• מניות AI נסחרות בסטנדרט כפול: יקר? נענש. פספוס קטן בתחזית? Game over.
• ההשוואות ל"בועת הטלקום" של סוף שנות ה-90 צפות יותר ויותר. בניית תשתית ענקית (דאטה סנטרים, פייבר, שבבים) לפני שהמוניטיזציה מצדיקת הכול.

גם קולות בולטים כמו מייקל בורי ("The Big Short") נכנסים לדיון. בורי מזהיר מ"GPU depreciation" – כלומר, שהשוק מניח חיי מדף ארוכים מדי לשבבים יקרים, בזמן שמודלים, תצורות ותחרות דוחפים להחלפה מהירה יותר. אם הוא צודק, חלק מחברות הענן והדאטה סנטר עלולות להישאר עם ציוד שאינו ממצה את ההשקעה.

עבור משקיעים ישראלים, במיוחד כאלה שפעילים ב-Nasdaq וקרנות צמיחה, זו נקודה מרכזית: הייפ סביב AI לא מספיק. צריך להבין:

• מי מוכר חלום ומי מוכר תזרים.
• מי נשען על CAPEX כבד שיחזיר את עצמו רק בתרחישי צמיחה אופטימליים מדי.
• מי בונה ערך אמיתי בשכבות התוכנה, היעילות והמודלים.

OpenAI ו-Ampere: הימור על שכבות שונות בסטאק

הכיוון החדש של סופטבנק ממחיש הבנה: מהפכת ה-AI היא לא סיפור של שבב אחד או מודל אחד, אלא מערכת שכבות.

• OpenAI מייצגת את שכבת המודלים והיישומים – GPT-ים, סוכנים, אינטגרציות לעסקים, כלים למפתחים.
• Ampere Computing מייצגת ניסיון לאתגר את הסטטוס קוו של CPU/שרתים בענן עם ארכיטקטורה יעילה וזולה יותר.

מה סופטבנק בעצם אומרת לשוק?

1. Nvidia כבר הוכיחה את עצמה – ולכן מתומחרת בהתאם (ואולי מעבר).
2. הערך הבא עשוי להיווצר היכן שהשוק עדיין לא מגלם דומיננטיות: ארכיטקטורות שרתים אלטרנטיביות, מודלים, פלטפורמות AI ארגוניות.
3. אם מתפתחת בועת AI – היא לא בהכרח אומרת ש"ה-AI לא אמיתי" אלא שחלק מהחברות יתומחרו על סיפור ולא על מספרים.

מנקודת המבט של יזמים ומשקיעים בישראל, זו קריאת כיוון: לא רק לשאול "איזה GPU אתה קונה?", אלא "איפה אתה חוסך, מייעל, מייצר שכבת ערך מעל החומרה?"

מה בנקים גדולים רואים קדימה?

בעוד סופטבנק משחקת התקפה, גופי השקעות גדולים בעולם מנסים לתחום את הסיכונים.

• ב-JPMorgan מזהירים מתרחיש "התשתית לפני הביזנס" – כמו פייבר-אופטיק בסוף ה-90: המון CAPEX, מעט החזר בטווח הקצר.
• במורגן סטנלי מציירים שלושה תרחישים להסלמת מלחמת הסחר ארה"ב–סין, כולל סיכון לפגיעה בשרשראות אספקת שבבים, ציוד דאטה סנטרים וענן. המסקנה: המשקיעים צריכים להיערך לתנודתיות חוזרת ומהירה.

זה רלוונטי במיוחד לחברות ישראליות:

• סטארטאפים שתלויים בחומרה אמריקאית/אסייתית.
• פעילות בענן שמבוססת על ספק אחד.
• חשיפה לשווקים גלובליים שיכולים להיות מושפעים מסנקציות, מגבלות ייצוא או שיבושים לוגיסטיים.

אם כבר מתכננים דור חדש של פתרונות AI, שווה להכניס לשיח גם שאלות של ריבונות דאטה, עלויות תשתית וגמישות מול ספקים.

סופטבנק כ"קאובויס" של ההייטק: למה זה חשוב לנו?

האנלוגיה ל-Dallas Cowboys לא מקרית. בשני המקרים מדובר בגופים שמקבלים תשומת לב תמידית, עושים מהלכים נוצצים, לוקחים סיכונים פומביים, ולא מפחדים להיראות אגרסיביים.

סופטבנק:

• עושה מהלכים בקנה מידה שיכולים להזיז סנטימנט עולמי.
• מסוגלת להכשיר טרנדים – או לשרוף מיליארדים – ובהתאם להשפיע על זרימת ההון הגלובלית.

לאקו-סיסטם הישראלי זה משמעותי בשלושה מישורים:

1. גיוסי הון: קרנות, חברות וצמדי יזמים עדיין רואים בסופטבנק שחקן שיכול לשנות את מסלול החברה. אם האסטרטגיה תזוז חזק לכיוון AI אינפרה + מודלים, נראה גלים חדשים של השקעות ממוקדות.
2. ולואציות: אם שוק ההון מעניש מניות AI "יקרות מדי", האפקט מחלחל גם לפרייבט – פחות סבלנות לסיפורי צמיחה בלי הכנסות.
3. השראה ואזהרה: סופטבנק היא גם מודל של "תעוזה שיכולה להשתלם בענק" וגם של "הייפ שיכול להתהפך". מי שבונה סטארטאפ AI ישראלי צריך ללמוד משני הצדדים.

אז, האם זה צעד גאוני או התאבדות פיננסית?

התשובה הכנה: מוקדם מדי לדעת.

בעד סופטבנק:

• זיהתה מוקדם את אליבאבא, וכשפוגעת – פוגעת ענק.
• מבינה שהדור הבא של AI לא מוכרח להישען על ספק שבבים אחד.
• מעבירה הון מחברה שכבר הפכה לסמל הסנטימנט למקומות שבהם האפסייד הפוטנציאלי עוד גדול.

נגד:

• ההיסטוריה האחרונה שלה עמוסה בטעויות יקרות.
• יציאה מלאה מ-Nvidia עלולה להיראות כמו ויתור על האקו-סיסטם המוביל בעולם ל-AI חומרתי.
• שוק תנודתי, חששות מ"בועת AI", מלחמות סחר – כל זה הופך מהלך אגרסיבי לעוד יותר מסוכן.

אבל גם אם לא אוהבים את סגנון ה"קאובויס" של סופטבנק, קשה להתעלם מהעובדה שהחלטות כאלה מעצבות את שוק ה-AI כולו. הן מכוונות את השיח מהשאלה "כמה GPU קנינו" לשאלה "איפה הערך האמיתי ייווצר".

למשקיע, יזם או מפתח ישראלי, הלקח העיקרי הוא פשוט:

• לא להסתנוור רק ממניית הדגל של העשור.
• לבחון לעומק את מודל ההכנסות, את מחזור החיים של החומרה ואת הריאליות של התחזיות.
• להבין שהמהפכה כאן כדי להישאר – אבל לא כל מי שרוכב על הגל יגיע לחוף.