פרופ׳ צבר: ״בלי סט כישורים חדש, האקדמיה לא רלוונטית״

בינה מלאכותית כבר משנה את העולם — מהטכנולוגיה והרפואה ועד לכלכלה ולחינוך. ומי אמור להכין אותנו לעתיד הזה? האקדמיה. אבל פרופ׳ גלי צבר, נשיאת המכללה האקדמית תל אביב יפו, טוענת שלהעביר ידע כבר לא מספיק. ״חייבים סט כישורים חדש״, היא אומרת בראיון ל״כלכליסט״. בעולם שבו גבולות בין תחומי דעת, מקצועות וטכנולוגיה מטשטשים, התפקיד של מוסד אקדמי הוא להכין בוגרים שמסוגלים להתמודד עם מציאות משתנה — וזה מה שהמכללה הזו מנסה לעשות.

הגישה של צבר מבוססת על מה שהיא קוראת STEMPathy: שילוב בין עולמות המדעים, הטכנולוגיה והנתונים לבין תחומי החברה, הטיפול וההתנהגות האנושית. ״מי שלומד פסיכולוגיה או מדעי ההתנהגות חייב להבין איך AI משפיע על אבחון וטיפול״, היא מסבירה, ״ומצד שני, מי שלומד מדעי המחשב חייב להבין בני אדם, ארגונים, אתיקה וחברה. העתיד נמצא בחיבורים האלה״. במכללה פועלים כיום בתי ספר למדעי המחשב ובינה מלאכותית, מערכות מידע, כלכלה וניהול, פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות — כולם בדיאלוג מתמשך.

איך זה עובד בפועל? ניקח לדוגמה את תוכניות התואר הראשון במדעי המחשב ובינה מלאכותית ובמערכות מידע. לצד הבסיס התיאורטי, הסטודנטים מבצעים פרויקטי גמר מתקדמים שמשלבים פתרונות בינה מלאכותית לבעיות אמיתיות מהתעשייה. הם בונים תיק עבודות מקצועי כבר במהלך הלימודים, מה שמעניק להם יתרון משמעותי בגיוס.

והתוצאות מדברות בעד עצמן. לפי נתוני אתר עבודאטה, כ-94% מבוגרי בית הספר למדעי המחשב ובינה מלאכותית השתלבו בתחום, ושכרם הממוצע עומד על כ-37,500 שקל. שכר ממוצע כזה — שהוא גבוה יחסית למשק — מעיד על הביקוש הרב למקצועות ה-AI. יותר מ-7,000 בוגרים של התארים הללו כבר עובדים בחברות ענק כמו גוגל, מיקרוסופט, מטא, WIZ, חברות סייבר וגיימינג, לצד יזמים ומייסדי חברות הזנק.

״אלה נתונים שאנחנו גאים בהם, אבל הם לא נוצרים במקרה״, מדגישה צבר. ״הם תוצאה של תוכניות לימודים שמחוברות לתעשייה, מקנות ניסיון מעשי ושומרות על רמה אקדמית גבוהה. תעסוקתיות אינה מילה גסה — להפך, האחריות שלנו היא לתת לסטודנטים השכלה עמוקה שתישאר רלוונטית לעולם עבודתם״.

במכללה כבר מציעים תוכניות שמשלבות תחומים שבעבר נחשבו נפרדים, כמו פסיכולוגיה וחוויית משתמש או פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה. בנוסף, הסטודנטים יכולים להתמחות בסייבר, גיימינג ויישום מדעי הנתונים. בהמשך צפויות תוכניות חדשות במקצועות הבריאות, כמו תואר שני בשיקום וטיפול אינטגרטיבי, שישלבו כלים דיגיטליים מתקדמים. ״גם מי שלומד טיפול צריך להבין איך AI משנה את המגרש״, אומרת צבר.

ומה היתרון של מכללה ציבורית בעולם שמשתנה כל כך מהר? ״היכולת להיות גמישים וזריזים״, טוענת צבר. ״לזהות שינוי, להגיב אליו במהירות ולתרגם אותו לתוכנית לימודים, קורס או התנסות מעשית. מוסד אקדמי אינו יכול לעדכן את עצמו פעם בעשור. אנחנו יכולים לבצע התאמות מהר, בלי להתפשר על הרמה האקדמית״.

המכללה גם שמה דגש על הרכיב האנושי: כיתות קטנות, ליווי אישי ושיטת הוראה שמעמידים את הסטודנט במרכז. ״בעידן של בינה מלאכותית, ידע נגיש בלחיצת כפתור״, אומרת צבר. ״לכן תפקיד המרצים משתנה — הם הופכים למנטורים שמלווים את הסטודנטים, מאתגרים אותם ועוזרים להם לפתח חשיבה ביקורתית״.

לדבריה, צבר חושבת שהאקדמיה הישראלית צריכה להיות ״רב־תחומית יותר, קשובה יותר וגמישה יותר״. היא קוראת לחבר בין מחקר, הוראה, תעשייה וחברה, ולהתמקד באתגרים לאומיים כמו טכנולוגיה, AI, בריאות ושוויון. ״מוסדות שיעמיקו את הקשר עם מעסיקים ויציעו מסלולים גמישים יאפשרו לאקדמיה לתת מענה רלוונטי״, היא מעריכה.

לסטודנטים ולבוגרים, המסר ברור: בעולם שבו AI מבצע משימות שגרתיות, היתרון האנושי הוא קריטי. היכולת לחשוב ביקורתית, לפתור בעיות מורכבות ולהבין הקשרים חברתיים — אלה הכישורים שיהיו מבוקשים. ואם אתם מתכננים קריירה, חפשו תוכניות שמשלבות טכנולוגיה עם תחומים כמו פסיכולוגיה, כלכלה או טיפול. כי בעולם החדש, הגבולות נעלמים, ומי שלא משלב — עלול להישאר מאחור.