מייסדת Thinking Machines Lab: "העבודה הכריעה את בריאותי"
ליליון וונג, מייסדת-שותפה ב-Thinking Machines Lab, הודיעה על פרישה בגלל מחלה שנגרמה מלחץ מתמשך. היא מצטרפת לשורת מנהיגי AI שפרשו לאחרונה מסיבות בריאותיות — ממנהלת ב-OpenAI ועד מייסד ב-xAI. חברות בתחום מפעילות לוחות זמנים של 996 שעות שבועיות, אבל לא כל מייסד יכול להרשות לעצמו לעצור.
ליליון וונג, מייסדת-שותפה ב-Thinking Machines Lab — אחד מסטארטאפי ה-AI המדוברים בשנים האחרונות — הודיעה על פרישתה ביום שלישי. הסיבה: מחלה שסבלה ממנה כתוצאה מלחץ מתמשך. "העומס והמתח המתמשכים העבירו אותי מעבר למה שהבריאות שלי יכולה לשאת פיזית", כתבה בפוסט שפרסמה ב-X.
וונג, שעבדה בעבר גם ב-OpenAI, לא חשפה אבחנה ספציפית, אבל ציינה שהיא הייתה חולה יותר בשבעת החודשים האחרונים מאשר בכל תקופה אחרת בחייה. "אני לא מרגישה מסוגלת להמשיך בקצב שסטארטאפ דורש", כתבה בפנייה לעמיתיה.
לא רק היא — גל של עזיבות
וונג לא לבד. היציאה שלה מצטרפת לשורת מנהיגים בתחום ה-AI שפרשו לאחרונה או צמצמו את תפקידם מסיבות בריאותיות:
- פידג'י סימו, מנהלת בכירה ב-OpenAI (לשעבר גם מנכ"לית Instart ומנהלת ב-Meta), יצאה לחופשה רפואית בגלל POTS — תסמונת שגורמת לדופק מואץ, סחרחורות והתעלפויות.
- גרג יאנג, מייסד-שותף ב-xAI של אילון מאסק, עבר לתפקיד ייעוץ לא פורמלי אחרי שאובחן עם מחלת ליים. "הייתי ישן 12 שעות ביום ועדיין לא מצליח להתאושש", סיפר.
"996" — וזה לא מטאפורה
אז מה בעצם קרה פה? הלחץ על מייסדים בתחום ה-AI הוא לא חדש, אבל בשנים האחרונות הוא החריף משמעותית. חברות מסוימות בסיליקון ואלי אימצו לוחות זמנים בסגנון "996" — תשע בבוקר עד תשע בערב, שישה ימים בשבוע — מודל שהגיע מסין ועורר שם ביקורת חריפה.
ההיגיון מאחורי הקצב הזה ברור: יש טריליוני דולרים על השולחן, שדה תחרות צפוף, והתחושה שכל האטה עלולה לעלות לך ביתרון. "יריבים נושפים לך בעורף ורוצים לפתור את אותה בעיה", אומר ג'ון בולדינו מחברת הייעוץ האנושי Humareso.
אבל יש מחיר. "הדרישות הקוגניטיביות של היותך מייסד הן עמוקות ומורכבות", אומרת ליאן דייבי, יועצת לחברות כמו Amazon ו-Google. "אתה לא יכול להגיע ליעד יותר מהר מהמתחרים בלי לתדלק את האוטו".
מי שיכול לעצור — ומי שלא
וונג יכלה לפרוש. יש מייסדים שאין להם את רשת הביטחון הפיננסי או הצוות הניהולי שהם סומכים עליו כדי לקחת הפסקה. הם פשוט ממשיכים — גם כשהם מרגישים שזה שובר אותם.
דוגמה מעניינת: טום סיבל מ-C3.ai פרש ב-2025 בגלל בעיות ראייה הקשורות למחלה אוטואימונית. הוא חזר כעבור כמה חודשים, ואמר ל-CNBC שהתוצאות של החברה היו "בכנות לא מקובלות".
מה אפשר לעשות? למומחים יש כמה הצעות פרקטיות:
- להתמקד: "תתרכזו בדבר אחד או שניים שדורשים את הערך הייחודי שלכם, ותפקידו אחרים לטפל בשאר", אומרת דייבי.
- להתחיל קטן: בולדינו ממליץ על "שתיים-על-שתיים" — לקחת שעתיים בשבועיים הקרובים כדי לבנות הרגל של ניתוק.
- לזכור: "אם הארגון יתפרק תוך שבועיים בגלל שאתה לוקח שעתיים, הארגון לא היה מוגדר להצלחה מלכתחילה", הוא אומר.
המחיר שלא מופיע בpitch deck
וונג מסיימת תפקיד בחברה נחשבת בגלל בריאותה. סימו ואנג עשו שינויים דומים. השאלה היא האם התעשייה תפנים — או שעד שמנכ"לים בכירים עצמם יתחילו לקרוס, אף אחד לא באמת ישנה את המשחק.
בסוף, מישהו צריך לכתוב את הקוד. השאלה אם מי שכותב אותו ישרוד את התהליך.