בריטניה מקצה 600 מיליון ליש״ט לביטחון AI

כשחושבים על האיומים הגדולים ביותר על האנושות בשנים האחרונות, בין אם זו מגפת הקורונה או הפחד מפיתוחים ביולוגיים מסוכנים — עולה השאלה: מה הלאה? ממשלת בריטניה מחליטה לא לחכות ולהתמודד עם האיום הזה בעזרת מה שהיא יודעת הכי טוב: כסף, והרבה. ביום שבת, 24 באוקטובר 2026, הודיעה הממשלה על חבילת מימון ענקית של כ-600 מיליון ליש״ט (כ-800 מיליון דולר), שנועדה ברובה להגביר את ההגנה מפני סיכונים בריאותיים וביטחוניים הקשורים לבינה מלאכותית.

מה באמת קרה כאן?

אז מעבר למספרים הגדולים, בואו נרד לפרטים. החלק הגדול ביותר בחבילת המימון, כ-165 מיליון ליש״ט, מוקדש ליוזמה ביו-ביטחונית חדשה. במרכזה עומד מימון של 100 מיליון ליש״ט למעבדת AI חדשה (AI Biosecurity Lab, או בקיצור AIBL), שתשתמש בבינה מלאכותית כדי לזהות איומים ביולוגיים ולפתח נגדם אמצעים. סכום נוסף של 65 מיליון ליש״ט מוקצה לפיתוח תרופות נגד פתוגנים. שר ה-AI הבריטי, Kanishka Narayan, אמר שהמעבדה הזו אמורה להפוך ל״מוסד עולמי מוביל שיאחד מומחיות מדעית ברמה עולמית כדי להגן על אנשים מפני איומים ביולוגיים מתפתחים״.

שחקניות AI גדולות מתגייסות

כאן נכנסות חברות ה-AI הגדולות. OpenAI ו-Anthropic הבטיחו לספק עד 200 מיליון ליש״ט בקרדיטים לשימוש במודלים של AI במסגרת היוזמה. זה אומר שהמעבדה החדשה תוכל לגשת למודלים המתקדמים ביותר שלהן ולתשתיות המחשוב שלהן, בלי להוציא כסף מהכיס בהתחלה. במקביל, Google DeepMind ו-Basecamp Research, סטארטאפ לונדוני למדעי החיים המבוסס על AI, יציעו סיוע טכני. שיתוף הפעולה הזה מראה שהממשלה הבריטית מאמינה ששמירה על ביטחון ביולוגי בעידן ה-AI דורשת שילוב כוחות בין המדינה לבין ענקיות הטכנולוגיה.

מעבדת AI: מה היא בעצם עושה?

מעבדת ה-AI לביוסקיוריטי (AIBL) תפעל כארגון עצמאי ללא מטרת רווח, אבל בשיתוף עם ארגונים ציבוריים ומוסדות אקדמיים. התפקיד שלה: לחקור סיכונים ביולוגיים — כולל כאלה שצצים בגלל התקדמות ב-AI. הממשלה הבריטית ציינה ש-AI ״יוצר הזדמנויות חסרות תקדים למחקר מדעי״, אבל גם ״יוצר סיכונים ביולוגיים חדשים ועלול להוריד מחסומים לפעילות מזיקה״. לדוגמה, מעבדת מחקר בקליפורניה טענה לאחרונה שיצרה נגיף באמצעות AI ולאחר מכן הזריקה אותו למטופל. הכוונה הייתה לייצר נגיף שיתקוף חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, אבל זה מדגים את הכוח של AI ביישומים ביוטכנולוגיים — לטוב ולרע.

לא רק ביולוגיה: שדרוג משמעותי להגנת הסייבר

המימון לא נעצר בביולוגיה. הממשלה הבריטית הקצתה תוספת של 120 מיליון ליש״ט למכון לביטחון AI (AI Security Institute) הקיים. בנוסף, 130 מיליון ליש״ט מוקצים לפרויקטים חדשים לשיפור הגנת הסייבר לתשתיות קריטיות ולכלכלה הרחבה. הפרויקטים האלה נקראים ״National Cyber Shield״ ו-״National Exposure and Real-Time Vulnerability Centre״. סכום נוסף, 60 מיליון ליש״ט, יוקצה למשקיעי VC בבריטניה שמשקיעים בחברות AI שמקדמות רובוטיקה, מערכות אוטונומיות וייצור. 60 מיליון ליש״ט נוספים מיועדים למחקר AI ולחוזי רכש.

השקעות נוספות ב-AI הבריטי

הרשימה עוד ארוכה: 23 מיליון ליש״ט למחקר על ההשפעה הכלכלית של AI, 18 מיליון לבית ספר לתכנון שבבים (chip design academy) — צעד חשוב כדי לפתח יכולות מקומיות בתחום החומרה, ו-15 מיליון לפרס עבור פתרונות AI למדיניות ציבורית, תחילה בתחום הבריאות. 30 מיליון ליש״ט יועברו לראשי ערים אזוריים כדי לתמוך בעבודת AI מקומית. מרכז הסייבר הלאומי (National Cyber Security Centre) יקבל סכום שלא צוין כדי להתרחב במנצ׳סטר.

ראייה אסטרטגית: בריטניה רוצה להוביל ב-AI בטוח

ההשקעה הזו היא חלק מראייה רחבה יותר של ממשלת בריטניה. שר ה-AI Narayan קרא לאחרונה לשליטה דמוקרטית רבה יותר בפיתוח AI, וטען ש״רגולציה לבדה לא תספיק״ כדי להבטיח שהטכנולוגיה משרתת את האינטרס הציבורי. הוא השווה את ההשפעה הפוטנציאלית של AI למהפכה התעשייתית, והזהיר שהמעבר עלול ליצור הפרעות חברתיות וכלכליות משמעותיות אם ממשלות לא ינקטו צעדים לניהול ההשלכות, במיוחד לגבי עובדים. בריטניה רוצה לפתח יכולות AI מקומיות גם כדי לתרום לצמיחה כלכלית וגם כדי לחזק את היכולת להגן על עצמה ולהפחית תלות במדינות אחרות.

בתקציב הראשון של שר האוצר John Healey, שהוכרז לאחרונה, נאמר שבריטניה נוקטת ״גישה בריטית מובהקת ל-AI״ — אחת שלא מותירה עובדים מאחור, מגנה על האינטרס הלאומי ומבטיחה שצמיחה מ-AI מורגשת בכל הארץ.

מה זה אומר לישראלים בתעשייה?

עבור אנשי טכנולוגיה בתל אביב, הסיפור הזה רלוונטי בכמה מישורים. ראשית, הוא מראה שמדינות מערביות מוכנות להשקיע סכומים גדולים מאוד בביטחון AI — תחום שבישראל יש לנו מומחיות לא רעה. שנית, שיתוף הפעולה עם חברות כמו OpenAI ו-Anthropic מוכיח שהמודל העסקי של מתן גישה למודלי AI גדולים מתרחב מעבר ללקוחות מסחריים, גם ליוזמות ממשלתיות לאומיות. שלישית, הפוקוס על ביולוגיה ו-AI פותח שוק חדש לגמרי לפתרונות סייבר וביטחון ביולוגי.

הסיכום של בריטניה

בסופו של דבר, ממשלת בריטניה מנסה להוכיח שהיא לוקחת את האתגרים של AI ברצינות, ושהיא מוכנה להשקיע כדי להיות מובילה עולמית בביטחון AI וביוסקיוריטי. זה צעד משמעותי שיכול להוות מודל למדינות אחרות — או לפחות תמרור אזהרה למי שמפגר מאחור.

ואם לסיום באנקדוטה יבשה: אחרי הכול, מי היה מאמין שיום אחד נצטרך לשלם לממשלה כדי למנוע מאיתנו להרוס את עצמנו עם הטכנולוגיה שפיתחנו?