הדולר יורד מתחת ל-2.99 שקלים

הדולר ממשיך לאבד גובה מול השקל, ונסחר היום מתחת ל-2.99 שקלים — ירידה של 0.3% מאז הבוקר. גם היורו נחלש בשיעור דומה ונסחר מעל 3.45 שקלים. בעולם, מדד הדולר מול סל המטבעות המובילים יציב יחסית, ברמה של 99.8 נקודות.

אז מה בעצם מחזיק את השקל?

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI בית השקעות, מציין בסקירה השבועית שלו ששתי מגמות מרכזיות תומכות בשקל: עלייה חדה בפעילות היצוא ומדיניות מרסנת יחסית של בנק ישראל. "העלייה החדה שנרשמה בפעילות היצוא מפחיתה במידה מסוימת את הלחץ לפעולה מצד בנק ישראל", הוא כותב.

חיזוק לכך הגיע מנתוני הפעילות של בנק ישראל בשוק המט״ח: בחודש יולי האחרון הבנק לא ביצע כלל רכישות דולר, אחרי שבחודשים מאי–יוני הוא התערב בשוק בהיקף מצטבר של כ-1.8 מיליארד דולר. המשמעות ברורה — הבנק מרגיש פחות צורך להילחם בהתחזקות השקל.

התפוקה גדלה, העובדים נשארים בבית

אבל הסיפור הגדול באמת, לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, נמצא מעבר לים — בפריון העבודה האמריקני. קצב הגידול בפריון ממשיך לזנק, ומקור ההתייעלות הוא קיפאון כמעט מוחלט במספר שעות העבודה למרות עלייה מתמשכת בתפוקה.

"קיפאון כה ממושך במספר שעות העבודה, שלא בתקופת מיתון, לא נרשם בארה״ב לפחות מאז מלחמת העולם השנייה", מציין זבז'ינסקי. לדבריו, ההשפעה המרכזית של ה-AI על שוק העבודה האמריקני היא לא פיטורים מסיביים — אלא האטה משמעותית בגיוס עובדים חדשים.

מה זה אומר על המחירים?

לחברות שמסוגלות להגדיל תפוקה בלי להוסיף עובדים צפויה להיות השפעה ממתנת על לחצי האינפלציה מצד ההיצע. זבז'ינסקי מוסיף שהכלכלה האמריקנית, מחוץ לתחומי ההשקעה ב-AI — כלומר בשוק העבודה, בנדל״ן ובהשקעות אחרות — צומחת בקצב נמוך ואף מתכווצת.

ומה עם טראמפ?

לקראת פרסום נתוני האינפלציה בארה״ב מחר, הנשיא טראמפ אישר כי דיבר לאחרונה עם יו״ר הפד קווין וורש — אבל הכחיש דיווחים על שיחות מרובות. "פעם אחת, לזמן קצר, לפני כמה ימים", הוא אמר.

בקיצור — הפריון האמריקני עולה, היצוא הישראלי חזק, ובבנק ישראל יכולים בינתיים לשבת רגועים. יפה להם.