סנקציות אמריקאיות יוצרות מיליארדר AI סיני: צ'ן טיאנשי מגיע להון של 23 מיליארד דולר

בעולם הטכנולוגיה המהיר, שבו סנקציות בינלאומיות יכולות לשנות גורלות של חברות ואנשים, סיפורו של צ'ן טיאנשי, מייסד חברת השבבים Cambricon Technologies, מדגים כיצד מדיניות ממשלתית ומגבלות מסחר יכולות להפוך פרויקט אקדמי קטן לעסק ששווה מיליארדים. ב-2019, צ'ן היה רחוק מלהיות אחד האנשים העשירים בעולם. הלקוח הגדול ביותר של סטארט-אפ השבבים לבינה מלאכותית שלו, ענקית התקשורת הסינית Huawei Technologies Co., ניתקה כמעט לחלוטין את כל העסקאות לטובת פיתוח שבבים עצמאיים. עד אז, Huawei סיפקה יותר מ-95% מהכנסות החברה. אולם, אירועים בלתי צפויים שינו את המצב: ההחלטה האמריקאית לחסום את גישת סין לשבבים מתקדמים והנחישות של בייג'ינג לקדם טכנולוגיה מקומית יצרו מעטפת של תמיכה ממשלתית ושוק מוגן רחב עבור חברתו של צ'ן, שהפכה אותו לאחד המיליארדרים העצמאיים העשירים בעולם.

עליית מניות Cambricon והון האישי של צ'ן

מניות של Cambricon Technologies, מעצבת השבבים של צ'ן, זינקו ביותר מ-765% ב-24 החודשים האחרונים. ההון שלו, שמקורו העיקרי הוא ב-28% מהחזקותיו בחברה המבוססת בבייג'ינג לייצור מאיצי AI, יותר מהכפיל את עצמו והגיע ל-22.5 מיליארד דולר מתחילת השנה, על פי מדד Bloomberg Billionaires Index. צ'ן, שכיום בן 40, הוא האדם השלישי העשיר ביותר בעולם בגיל זה או צעיר ממנו, מאחורי היורשים לוקאס וולטון מממלכת Walmart ומארק מטשיץ' מממלכת Red Bull.

העלייה המטאורית הזו מדגישה כיצד התמיכה החזקה של סין בתעשיית ה-AI המקומית יוצרת מעמד חדש של אליטות טכנולוגיות המזוהות עם המדינה, רק כמה שנים לאחר שהיא סגרה על ענקיות הפרטי. בעוד שמגבלות היצוא של וושינגטון חונקות את הגישה של סין לשבבים מתקדמים, חברות כמו Cambricon הפכו לאלופות לאומיות, מוגנות על ידי מנדטים מדיניותיים ולהט משקיעים – סמלים לסדר תעשייתי חדש שבו חסד פוליטי, ולא חופש שוק, מגדיר את הזוכים.

עם זאת, יש חילוקי דעות בקרב נצפים לגבי כמה התמיכה המשמעותית מהגנת הממשלה תרמה לעליית Cambricon, במקום התחרותיות האמיתית של השבבים שלה. "הצמיחה הפריצה של Cambricon בהכנסות נובעת בעיקר מנקודת מוצא נמוכה, והשווי הנוכחי שלה עלול להיות מנופח ללא תמיכה מדינית מתמשכת", אמר שן מנג, מנהל בבנק ההשקעות הסיני Chanson & Co. המבוסס בבייג'ינג. בעוד שצ'ן עדיין רחוק מהון הנקי של מייסד Nvidia, ג'נסן הואנג, הוא כבר מציב עצמו כדמות מרכזית בעולם שבבי ה-AI.

זינוק במניות בעקבות הנחיות ממשלתיות

מניות Cambricon – ובתוך כך ההון הנקי של צ'ן – זינקו באוגוסט, כאשר בייג'ינג דרשה מחברות מקומיות להימנע משימוש במעבדים H20 של מנהיגת השוק Nvidia Corp., במיוחד למטרות ממשלתיות. החברה נאלצה להתערב כדי לקרר את ההתלהבות של המשקיעים סביב מניותיה, והזהירה בדו"ח לאוגוסט לבורסת סנגחאי שהיא עדיין סובלת מסנקציות אמריקאיות ומדגישה את הקשיים בעליית סולם הטכנולוגיה. היא גם דחתה שמועות על מוצרים שאינם קיימים בצנרת הייצור.

דוחות של ברוקראז' באותה תקופה הזכירו את שבב Siyuan 690 הקרב של החברה, אם כי מאמינים שהוא עדיין מפגר לפחות כמה שנים מאחורי המוצר המקביל של Nvidia. "מוקדם מדי לומר אם Cambricon או Huawei, מעצבת השבבי AI המובילה בסין, יהפכו ל-'Nvidia של סין', שכן הערימה המלאה של Nvidia כולל את מערכת ה-CUDA הייחודית שלה, שקשה מאוד לשכפל במהירות", אמר סאני צ'ונג, חוקר במכון המחקר Jamestown Foundation המבוסס בוושינגטון, בהתייחס לשפת התכנות הבלעדית של ענקית שבבי ה-AI שמגיעה עם החומרה שלה.

Cambricon לא הגיבה לבקשות תגובה של Bloomberg. למרות השאלות לגבי שווי החברה, המסלול של צ'ן להצלחה הפך למקרה בוחן עבור צינור האקדמיה התומך במדינה של סין, שגם דחפה את הפריצה המפתיעה של סטארט-אפ ה-AI DeepSeek ומייסדה המילניאלי לייאנג וונפנג.

רקע משפחתי ואקדמי של צ'ן טיאנשי

צ'ן נולד ב-1985 להורים – אב מהנדס חשמל ואם מורה להיסטוריה – בעיר ננצ'אנג בדרום-מזרח סין. אינטלקטואליותו החדה זוהתה מוקדם, והוא ואחיו הגדול, צ'ן יונג'י, הוקדמו לתוכנית לתלמידים מוכשרים באוניברסיטת המדע והטכנולוגיה של סין בהפיי היוקרתית, שם השלים דוקטורט במדעי המחשב ב-2010.

משם, צ'ן הצטרף לאחיו כחוקר במכון המחשוב של האקדמיה הסינית למדעים, מרכז השאיפות המדעיות של המדינה שממומן על ידי כספי המדינה. שם, האחים זכו לראשונה לתשומת לב רחבה יותר עם מאמרים אקדמיים מוערכים בינלאומית על מאיצם DianNao ב-2014. שנה לאחר מכן, הם השיקו את שבבם הראשון, מעבד בהשראת המוח ללמידה עמוקה. הרכיב נקרא Cambricon, על שם הפיצוץ הקמברי, כדי לסמן אותו כנקודת התחלה אבולוציונית מוקדמת ל-AI.

ב-2016, פרויקט Cambricon הופרד והוקם כחברה, כשהאקדמיה כתומכת פיננסית מוקדמת. החברה השיגה פריצה ראשונה ב-2017, כאשר Huawei השתמשה בטכנולוגיית המעבד AI של Cambricon כדי לשפר את יכולות הצילום והגיימינג בסמארטפון Mate 10 שלה. שותפות זו הסתיימה ב-2019, כאשר Huawei החלה לפתח טכנולוגיה דומה בעצמה.

מאז, Cambricon העבירה את מיקוד שלה בהדרגה לעיצוב ומכירה של שבבי AI לענן ולמכשירי קצה. היא נרשמה לבורסת החדשנות הטכנולוגית בשנגחאי ב-2020, אך הייתה בהפסדים עקביים לפני שהחלה לרשום רווחים רבעוניים לראשונה מאז ההנפקה בתקופה של שלושה חודשים שהסתיימה בדצמבר 2024.

אתגרים מסנקציות אמריקאיות והתגובה הסינית

החברה ספגה מכה ב-2022, כאשר משרד המסחר האמריקאי הוסיף את Cambricon לרשימת הישויות, בגלל מאמציה לרכוש פריטים ממקור אמריקאי לתמיכה במודרניזציה הצבאית של סין, מה שהגביל את יכולתה לגשת לטכנולוגיות מערביות מתקדמות. אולם, המגבלות האמריקאיות לא פגעו בתשואות של Cambricon. כאשר וושינגטון הרחיבה את בקרת היצוא כדי לחסום את Nvidia ו-AMD ממכירת שבבי AI בעלי ביצועים גבוהים לסין, זה יצר ואקום אספקה.

בייג'ינג הגיבה בכוח, וחייבה חברות טכנולוגיה מקומיות "לקנות מקומי", כלומר שחברות סיניות חייבות לרכוש לפחות חלק משבביהן מיצרנים מקומיים כמו Huawei או Cambricon. הביקוש התפוצץ. ההכנסות של Cambricon זינקו ביותר מ-500% ב-12 החודשים האחרונים, אפילו כשהיא מתחרה בענקיות כמו Huawei וסדרה של סטארט-אפים מקומיים אחרים.

"העלייה שלהם נובעת ישירות מהצורך הדחוף של מדינות לגשת לתשתית חומרה", אמר שומאן גוסמג'ומנדר, שותף מייסד ומנכ"ל Reken, סטארט-אפ AI המבוסס בסן פרנסיסקו. "בדומה ל-Nvidia, אני חושב שהם ייתקלו כנראה בשונות רבה במחיר המניה שלהם כשאנשים יחליטו בדיוק כמה תשתית נדרשת לדגמי AI גנרטיביים שימושיים בפועל, וכמה הציפיות האלה מנופחות".

השלכות רחבות יותר על תעשיית ה-AI העולמית

סיפורו של צ'ן טיאנשי ממחיש את הדינמיקה הגיאופוליטית המשפיעה על תעשיית השבבים וה-AI. הסנקציות האמריקאיות, שנועדו להגביל את התקדמות סין, דווקא דחפו את החדשנות המקומית והפכו חברות כמו Cambricon לסמלי עצמאות טכנולוגית. עבור חובבי טכנולוגיה בישראל, שמתמודדים עם אתגרים דומים בשוק הגלובלי, הסיפור הזה מציג דוגמה כיצד מגבלות חיצוניות יכולות להאיץ פיתוחים פנימיים. עם זאת, השאלה נותרת: האם ההצלחה של Cambricon מבוססת על חדשנות אמיתית או על תמיכה מדינית זמנית? העתיד יראה אם צ'ן יוכל להתחרות עם ענקיות כמו Nvidia לטווח ארוך, או אם הבועה תתפוצץ.

בסופו של דבר, עלייתו של צ'ן היא לא רק סיפור אישי, אלא תזכורת לכך שהטכנולוגיה, במיוחד בתחום ה-AI, מושפעת עמוקות ממדיניות בינלאומית. ככל שהסכסוכים בין ארה"ב לסין נמשכים, נראה יותר סיפורים כאלה, שמעצבים מחדש את המפה הטכנולוגית העולמית. (עם סיוע מפוי גוון יונג ודבי וו).