המהלך השנוי במחלוקת שמבסס את ישראל במפת הבינה המלאכותית הגלובלית

מינוי חפוז במשרד רה"ם והון עצום בשווקים: הקרב על העתיד הטכנולוגי נמשך

בין הסערות הפוליטיות, משרד ראש הממשלה מינה בשבוע שעבר את תא"ל (במיל') ארז אסקל לראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית - הליך שנערך בפטור ממכרז וללא שקיפות ציבורית. המינוי מגיע על רקע אזהרות מומחים על פערים משמעותיים בתשתיות הבינה המלאכותית בישראל לעומת מדינות מובילות.

המחלוקות המקומיות:

• התפקיד החשוב הועבר ממשרד החדשנות למשרד רה"ם תוך הקצאת תקציב של 120 מיליון שקל ו-20 תקנים
• הטענה לבחירת אסקל (בעברו בכיר באמ"ן ויחידה 9900) ללא תחרות, תוך הסתמכות על 'שיקולים ביטחוניים'
• חששות מ'גזירת קופון' על ידי חברות חיצוניות המקורבות למקורות השלטון, כולל קשר אפשרי למקורבי נתניהו

התמונה הגלובלית:

בעוד ישראל מתמודדת עם אתגרים ביורוקרטיים, השקעות הענק בבינה מלאכותית גלושות שיאים חדשים:

• חברות כמו Microsoft, Meta ו-Amazon צפויות להשקיע 350 מיליארד דולר השנה בתשתיות AI
• ניבידיה חצתה לראשונה שווי שוק של 5 טריליון דולר - מסמל את 'תור הזהב' של השבבים
• היידרופ פתח גל מכירות של 1 מיליארד דולר במניות ניבידיה - אות לביטחון המשקיעים

נקודות מפנה בולטות:

1. מלחמת תשתיות: השקעות של טריליונים בתשתיות AI מייצרות ביקוש חסר תקדים לציוד תעשייתי (קאטר פילר דיווחה על עליית מכירות של 31% בהספקת DATA CENTERS)

2. חילופי משמרות בשוק האנרגיה: ETF האנרגיה הנקייה (ICLN) גבר ב-2025 על ביצועי נאסד"ק ו-Nvidia עם תשואה של 46%, בסימן מהפכת האנרגיות המתחדשות

3. עליות ושפל: למרות ההשקעות האדירות, UBS מזהירה על קיצור מחזורי החיים של צ'יפים - מה שמאלץ החלפה תכופה יותר של ציוד

עתיד לא ברור:

בעוד גולדמן זאקס צופה השקעות של 3-4 טריליון דולר בתשתיות AI עד 2030, שאלות קשות עולות על כדאיות הכספים:

• האם חברות יצליחו להניב תועלות פרודוקטיביות (כפי שכבר נצפה בחברות כמו Procter & Gamble)?
• איך תשפיע הדרישה ל'שרתי-על' חדשים כל 5 שנים על הדיווחים הפיננסיים?
• האם המשקיעים יאבדו סבלנות אם 'תשואות ה-AI' יתמהמהו מעבר ל-3 שנים?

בישראל, האתגר כפול: לא רק להדביק את הפער הטכנולוגי, אלא גם להבטיח תהליכים שקופים בתקציב שהפך לכלי פוליטי.