IAB תפרסם בנובמבר מסגרת למדידת פרסום ב-AI
ה-IAB מפתחת מסגרת למדידת פרסום ב-AI, שתפורסם ב-12 בנובמבר 2026. המסגרת נועדה לפתור את הבעיה של מדידת אפקטיביות של פרסומות שמוגשות לסוכני AI, כאשר אותות מסורתיים כמו UTM לא שורדים את המסע שלהם. זה ישפיע על חלוקת ההכנסות בין מפרסמים, מו״לים ופלטפורמות, ויקבע מי מקבל קרדיט על רכישות שביצעו בוטים.
אז מה בעצם קרה כאן? בשנים האחרונות, עולם הפרסום הדיגיטלי מתמודד עם אתגר חדש: סוכני AI. אלה בוטים שגולשים בשם משתמשים, חוקרים מוצרים ומבצעים רכישות. אבל כשפרסומת מוגשת לסוכן AI, איך יודעים אם היא עבדה? התשובה עדיין לא ברורה, וה-IAB מנסה לשנות את זה.
הבעיה פשוטה אך קריטית: סוכני AI הופכים לערוץ מרכזי לרכישות, אבל אותות מסורתיים כמו UTM ונתוני הפניה לא שורדים את המסע שלהם. אם סוכן AI קורא דף מוצר, משווה אותו למתחרים ורוכש בשם המשתמש, מי מקבל קרדיט על החשיפה? המו״ל שהתוכן שלו עיצב את התשובה? הפלטפורמה שהפעילה את הסוכן? או אף אחד, כי שרשרת הראיות עדיין לא קיימת?
ה-Interactive Advertising Bureau (IAB) מנסה לפתור את הבעיה הזו. היא מפתחת מסגרת מדידה חדשה, שתפורסם ב-12 בנובמבר 2026. המסגרת נועדה ליצור שפה משותפת למדידה ולייחוס של פרסומות שהוגשו לסוכני AI.
קרוליין גיגריץ׳, סגנית נשיא ל-AI ב-IAB, מסבירה: ״אנחנו יוצרים מסגרת משותפת למדידה ולייחוס של תפקיד ה-AI בהמרות, במיוחד כאשר אותות מסורתיים נחלשים.״ היא מוסיפה שה-IAB בוחנת אותות חדשים לכימות ההשפעה של AI על החלטות רכישה.
לדוגמה, אם סוכן AI נחשף לפרסומת במהלך מחקר מוצרים, זה נחשב לחשיפה פרסומית? איך מוכיחים שהפרסומת תרמה להמרה? המסגרת מנסה לענות על שאלות כאלה, מתוך שיח עם קבוצת עבודה שכוללת חברות טכנולוגיה, מו״לים, סוכנויות, ספקי מדידה ומותגים.
אחד האתגרים הגדולים הוא שהגדרות מסורתיות של פרסום לא מתאימות לעולם ה-AI. מה נחשב לחשיפה פרסומית? איך מחלקים קרדיט בין גורמים שונים בשרשרת? אם סוכן AI עושה את כל העבודה — ממחקר ועד רכישה — מי צריך לשלם על זה?
בתעשייה יש כבר סטארט-אפים שעובדים על פתרונות. למשל, OpenAds הולכת על מסלול ישן של קודי הפניה ייחודיים, אבל מותאם ל-AI: היא יוצרת קוד הנחה ייחודי למותג, ואם סוכן AI כמו ChatGPT חושב שזה רלוונטי, הקוד ״שורד״ את תהליך החיפוש ומופיע בתשובה. אבל זו עדיין רק הוכחת היתכנות, ואין תקן מוסכם.
ה-IAB מדגישה שהמסגרת לא עוסקת רק במדידה טכנית, אלא גם בממשל. גיגריץ׳ אומרת: ״מה זה אומר לפרסם לסוכן? צד אחד עשוי לחשוב שזה מבחן מעניין, והצד השני יגיד שזו הונאה.״ זה מראה עד כמה הנושא רגיש.
ההשלכות גדולות: אם לא יפתרו את בעיית המדידה, מפרסמים ומו״לים יתקשו להצדיק השקעות בפרסום ב-AI. זה עלול לעכב את הצמיחה של שוק חדש, שבו סוכני AI הופכים למתווכים העיקריים בין מותגים לצרכנים.
בינתיים, סוכני AI ממשיכים לקנות, ואנחנו ממשיכים לנחש.