ה-IAB מנסה למדוד פרסומות שמוגשות לסוכני AI

בשנתיים האחרונות עולם הפרסום עובר טלטלה שקטה אבל עמוקה: יותר ויותר גולשים לא מגיעים ישירות לאתרים — הם שואלים את ChatGPT, Claude, Gemini ושות', ומקבלים תשובה מוכנה. לפעמים התשובה הזו כוללת גם פרסומת. לפעמים היא מפנה לקישור. לפעמים שום דבר מזה לא קורה, כי ה-AI "החליט" בשביל הגולש.

אז מי מקבל קרדיט על החשיפה הזו? המפרסם? הפלטפורמה? האתר שיצר את התוכן שה-AI גרד? אף אחד, כי אין עדיין שום דרך לעקוב אחרי זה.

ה-IAB (Interactive Advertising Bureau) מנסה לפתור את הבעיה הזו, ומסגרת חדשה שהוא מגבש צפויה לצאת ב-12 בנובמבר 2026.

מה בעצם הבעיה?

חשבו על זה ככה: בעולם הישן, אם מישהו ראה מודעה בפייסבוק ולחץ עליה, היה לכם UTM, היה לכם referral data, היה לכם pixel — הכלים האלה סיפקו trail ברור יחסית. בעולם שבו AI agent קורא דף, מחלץ מתוכו מידע, משווה אותו למתחרים ובסופו של דבר ממליץ (או קונה) — ה-signals האלה פשוט לא שורדים את המסע.

"מה זה אומר לפרסם ל-agent? צד אחד חושב שזה טסט מעניין, והצד השני אומר — זה הטעיה," אומרת Caroline Giegerich, סגנית נשיא לענייני AI ב-IAB, שמובילה את העבודה על המסגרת. "מתחת לכל זה יש רצון להבין מה קורה בשוק שפשוט הופך על הראש בזמן שאנחנו מדברים."

Giegerich עובדת עם קבוצת עבודה שכוללת חברות טכנולוגיה, מפרסמים, סוכנויות, חברות מדידה ומותגים — אם כי ה-IAB לא חושף מי בדיוק חבר בה.

אז מה תהיה המסגרת?

לפי Giegerich, המסגרת צפויה לחלק את ההשפעה של AI על הפרסום לשתי קטגוריות עיקריות:

• שכבת מודעות וכוונה — כשה-AI מציג משהו למשתמש
• שכבת החלטה — כשה-AI עוזר למשתמש לקבל החלטה בפועל

המטרה היא ליצור מנגנון שמסוגל לייחס חשיפה ו-conversion ל-AI, גם כשה-signals המסורתיים לא זמינים. "חלק מהראיות האלה פשוט לא קיימות כרגע. כ-IAB, אנחנו רוצים לקדם את קיומן של השיחות האלה — ואם יש צד שיכול לספק את הראיות האלה, זו הזדמנות טובה לנהל דיון פתוח," אומרת Giegerich.

סטארטאפים שמנסים לפתור את זה כבר עכשיו

בינתיים, קבוצה של סטארטאפים מנסה להתמודד עם הבעיה בלי לחכות ל-IAB.

OpenAds נוקטת גישה יחסית מסורתית: קודי הפניה ייחודיים, מותאמים לעולם ה-AI. לדוגמה — אם מישהו שואל את ChatGPT על נעלי ריצה לחצי מרתון, OpenAds יוצרת מודעה עם קוד הנחה ייחודי של 10%. אם ChatGPT מחליט שהקוד רלוונטי לגולש, הוא "שורד" את תהליך ה-retrieval ומופיע בתשובה. ברגע שהגולש לוחץ על הקישור, המותג יכול לעקוב אחר ההמרה ולראות שהיא הגיעה מ-ChatGPT.

Steven Liss, שותף-מייסד ב-OpenAds, מסביר את המנגנון.

Oasy, פלטפורמת פרסום וניתוח שנועדה למוניטיזציה של תנועת AI bots באתרי מוציאים לאור, עובדת כרגע על שותפויות עם פלטפורמות native ad גדולות כדי להתחיל לעקוב אחרי מודל הדומה יותר ל-cost-per-click או cost-per-referral.

"מוציאים לאור, מפרסמים, שותפים, מותגים — כולם מסתובבים סביב אותה בעיה ואותה הזדמנות: בתוך ה-visibility של AI אין מדע מדויק. אין attribution מדויק, בניגוד ל-Google Ads ו-Facebook Ads, שם יש לך את ה-click," אומר Choy Travers, שותף-מייסד ב-Oasy.

מה עם שקיפות?

עוד לפני המסגרת למדידה, ה-IAB פרסם החודש עדכון למסגרת השקיפות שלו (AI Transparency and Disclosure Framework). כאן הסיפור הוא קצת שונה — וגם קצת מטריד.

מחקר של NYU שמובא במסגרת החדשה מצא שציון העובדה שמודעה נוצרה בעזרת AI גנרטיבי הפחית את ה-click-through rate ב-31.5%. ב-IAB מציינים שהעלות הזו מוצדקת במקרים שבהם השימוש ב-AI עלול להטעות צרכנים, אבל מזהירים מפני "label fatigue" — אם מותגים יסמנו כל שימוש ב-AI בלי הבחנה, הצרכנים פשוט יפסיקו לשים לב.

עוד נתון מעניין: 73% מ-Gen Z ו-Millennials אמרו שציון ברור של שימוש ב-AI ישאיר את הסיכוי לרכוש מוצר ללא שינוי או אפילו יגדיל אותו. זה קצת מנרמל את החשש מחשיפת השימוש ב-AI.

למי זה באמת משנה?

אם אתם עובדים בצד של המו"לות, הפלטפורמות או ה-AdTech — הסיפור הזה רלוונטי אליכם ישירות. ה-IAB מנסה ליצור בסיס משותף לתעשייה שעד עכשיו פתרה את בעיית מדידת ה-AI בצורה מפוזרת ולא עקבית.

Jaime Schultheis, ראשת שותפויות מידע גלובליות ב-Bombora, מסכמת את הפוטנציאל: "הרבה שותפים טכנולוגיים גדולים בנו קהלים עצומים על גבי אתרי מוציאים לאור, והייתה שם מעט מאוד תמורה. זו הזדמנות אדירה ליצור מערכת יחסים שהיא באמת הדדית."

אם המסגרת הזו תעבוד — ותצליח לגרום לחברות ה-AI הגדולות לשתף נתוני attribution — זה ישנה את המשחק. אם לא, נישאר עם שוק שבו כולם מודדים קצת אחרת ואף אחד לא באמת יודע מה עובד.

בכל מקרה, נובמבר 2026 יהיה מעניין.