האם כדאי להשקיע 1% מהתמ"ג העולמי כדי למנוע אפוקליפסה של AI? כלכלנים בסטנפורד משיבים
מחקר חדש בסטנפורד קובע כי השקעה של לפחות 1% מהתמ"ג העולמי (300 מיליארד דולר) נדרשת להפחתת סיכוני AI אפוקליפטיים. ההשקעה הנוכחית עומדת על 0.03% בלבד מהסכום המומלץ. המחקר שקל תרחישים כלכליים, השוואה להשקעות בתקופת קורונה והסתברויות הכחדה. לצד האיומים, AI עשוי לשחרר בני אדם לעיסוקים מספקים יותר.
האם כדאי להשקיע 1% מהתמ"ג כדי למנוע אפוקליפסה של AI? התשובה המפתיעה
העולם משקיע טריליוני דולרים בקידום פיתוח בינה מלאכותית, אך מעטים מקדישים מחשבה לתרחישי האימה שבהם ה-AI יחליט כי האנושות מיותרת. ממתקפת נשק ביולוגי דרך שיבוש שרשראות אספקת מזון ועד השתלטות על תשתיות קריטיות - הסכנות הקיומיות אינן תאורטיות בלבד. מחקר חדש של הכלכלן צ'ארלס ג'ונס מבית הספר לעסקים של סטנפורד מציג חישוב מרתק: כמה כסף כדאי לחברות ולממשלות להשקיע כדי למנוע תרחישי סוף העולם?
המספר שמאחורי הישרדות האנושות: 300 מיליארד דולר בשנה
ג'ונס, שהציג את ממצאיו בספטמבר 2025 בכנס של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER) בסטנפורד, מעריך כי השקעה של לפחות 1% מהתוצר הגולמי העולמי (תמ"ג) יכולה להיות מוצדקת להגנה מפני סיכוני AI. בתרגום למספרים קונקרטיים: מדובר בכ-300 מיליארד דולר מדי שנה. לשם השוואה, תקציב הקרן הלאומית למדע בארה"ב (NSF) עומד על כ-10 מיליארד דולר בלבד.
כיצד יוציאו סכום עתק זה? ג'ונס אינו מציע תוכנית הפעלה מפורטת, אך הוא מציין כמה כיוונים אפשריים:
- גיוס מדעני מחשב מובילים לפיתוח אלגוריתמים ש"משתלטים" על צרכים אנושיים
- מימון מחקרים להבנת תהליכי קבלת החלטות של מודלי AI
- פיתוח מנגנוני הגנה טכנולוגיים לשמירת השליטה ב-AI ככל שהוא הופך לחזק יותר
- השקעה בכוח מחשוב עצום לסימולציות סיכונים
- משא ומתן בין-לאומי לאמנות מחייבות לפיקוח על פיתוח AI
הפער המטריד בין ההשקעה המומלצת למציאות
למרות ההמלצה הדרמטית, המצב הנוכחי עגום למדי. לפי הערכות של המהנדס סטיבן מקליס, ההשקעה הגלובלית בהתמודדות עם סיכוני AI קיומיים עמדה ב-2024 על כ-100 מיליון דולר בלבד - רק 0.03% מהסכום שג'ונס רואה כהכרחי.
כלכלה של יום הדין: המתודולוגיה מאחורי החישוב
ג'ונס הודה כי השאלה "כמה להשקיע כדי למנוע הכחדה" נשמעת תחילה מופשטת מדי לניתוח כלכלי מסורתי. עם זאת, הוא בחן את הבעיה דרך מספר פריזמות:
- דוגמת הקורונה: הוצאות ממשלות ברחבי העולם להפחתת תמותה מהנגיף
- הסתברות הכחדה: איסוף הערכות מגוונות ממומחים לגבי סיכויי הכחדת האנושות על ידי AI
- אפקטיביות ההשקעה: הערכת היעילות הצפויה של השקעות בהפחתת סיכונים
במרבית הסימולציות שביצע, השקעה של 1% מהתמ"ג לפחות הצדיקה את עצמה. הממוצע בכל התרחישים היה 8% מהתמ"ג - מספר שג'ונס כינה "מדהים". החלק היה גבוה יותר אם מביאים בחשבון את רווחת הדורות הבאים ולא רק את האנשים החיים כיום.
"יש תרחישים שבהם השקעה מסיבית תהיה החלטה גרועה", מדגיש ג'ונס. "אם הסיכון להכחדה נמוך מלכתחילה, או לחילופין - אם הסיכון גבוה אך כל ניסיון להפחיתו חסר סיכוי (במקרה הגרוע ביותר)".
פיסות אופטיות בכנס: עולם של פנאי ויצירה
לא כל הדיונים בכנס בסטנפורד היו אפוקליפטיים. בטסי סטיבנסון, פרופסור למדיניות ציבורית וכלכלה מאוניברסיטת מישיגן, הציעה חזון אופטימי יותר. לטענתה, AI יכול לשחרר בני אדם מעבודות משעממות ולפנות זמן ל:
- גינון
- יצירת אמנות
- מפגשים עם חברים
סטיבנסון הצביעה על נתון מטריד: סקר בקרב 18,000 עובדים אמריקאים הראה שרק 40% מהמשרות נחשבות "טובות" מבחינת סיפוק תעסוקתי. AI עשוי לשנות משוואה זו.
האתגר הפיסקלי של עידן ה-AI: מיסוי רובוטים?
כשבינה מלאכותית ורובוטים מבצעים את מרבית העבודה, ממשלות יעמדו בפני שאלה קריטית: כיצד לגבות מיסים ללא הכנסות ממשכורות? הכלכלנים אנטון קורינק ולי לוקווד מאוניברסיטת וירג'יניה הציעו מסלול אבולוציוני:
- תחילה - מעבר ממיסוי עבודה למיסוי צריכה
- בהמשך - מיסוי הון (מחשבים ורובוטים) כמקור ההכנסה העיקרי
הקרב על האנרגיה: איך סין הפכה למעצמת טכנולוגיה ירוקה?
בניגוד לארה"ב, העדיפה סין לפתח מקורות אנרגיה מתחדשים מסיבות ביטחוניות וכלכליות. קייל צ'אן, עמית במרכז סין בברוקינגס, הסביר:
מדוע דווקא סין?
- אתגר אבטחת אנרגיה: ללא משאבי נפט וגז משמעותיים כמו לארה"ב
- מדיניות תעשייתית אגרסיבית: פיתוח יכולות טכנולוגיות במגזרים אסטרטגיים
- צומת אינטרסים: אנרגיה מתחדשת משרתת גם ביטחון אנרגטי וגם צמיחה כלכלית
ההזדמנות שהוחמצה בארה"ב
בעוד סין רותמת אנרגיה ירוקה לצמיחה, בארה"ב:
- עיכוב בפיתוח תשתיות: הביקוש העצום לאנרגיה ממרכזי נתוני AI אינו מלווה בהשקעות
- העדפת דלקי מאובנים: ממשל טראמפ מעודד אנרגיות מסורתיות ולא מתחדשות
- פגיעה בפרויקטים ירוקים: ביטול תוכניות לאנרגיית רוח ורשתות סולאריות
"המחדל האמריקאי יפגע ביכולת התחרות במגזרים כמו רכב חשמלי, רחפנים ורובוטיקה", מזהיר צ'אן. "ללא יכולות סוללה מתקדמות, ארה"ב תאבד קרקע לטובת סין".
המהפכה הסולארית בפקיסטן: דוגמה להשפעה גלובלית
בפקיסטן מתרחש כעת "בום סולארי" לא כתוצאה ממדיניות ממשלתית, אלא מכיוון ש:
- עלויות החשמל גבוהות
- אספקת החשמל איננה יציבה
- לוחות סולאריים מתוצרת סין הפכו לזולים ומשתלמים
צ'אן מציין כי "מאות מיליוני אנשים עדיין חיים ללא חשמל. הטכנולוגיה הסינית מספקת פתרון זמין וזול".
אתגר משפטי בדרך: מסע החברות לטקסס
גם עולם המשפט העסקי רועש: חברות אמריקאיות נמלטות מדלוויר - בירת ההתאגדות המסורתית - לטקסס. קוינבייס הצטרפה לטסלה של אילון מאסק בהעברת ההתאגדות, לאחר ששורת החלטות של בית המשפט לענייני עסקים בדלוויר עוררה ביקורת.
ה-NBER מפרסם בהקדמה את ממצאי הכנס בספר בשם "כלכלה של AI טרנספורמטיבית". "יש דחיפות לשחרר את הממצאים", הסביר קורינק, אחד העורכים. התחושה היא שמקבלי ההחלטות זקוקים לכלים הכלכליים עוד לפני שהטכנולוגיה משנה את העולם ללא היכר.