ידיעות בינה מלאכותית בנושא ECONOMICS
שנת 2025 התאפיינה בהתקדמויות משנות תעשייה בתחום ה-AI, פריצת דרך של משקפיים חכמות למיינסטרים, ומאבקים פוליטיים סביב תאגידי הטכנולוגיה. בינה מלאכותית השפיעה עמוקות על תשתיות פיזיות ועל חיי היומיום, בזמן שממשלות הגבירו את הפיקוח. הפערים בין קצב החדשנות ליכולת הרגולציה מציבים אתגרים משמעותיים לקראת שנת 2026.
אילון מאסק חוזה כי AI ורובוטיקה ייבשו את הצורך בעבודה תוך 10–20 שנה, ויובילו ל״הכנסה אוניברסלית גבוהה״ ללא מחסור במוצרים. וינוד חוסלה מציע הכנסה בסיסית אוניברסלית כתגובה לאבטלה טכנולוגית, ושני המיליארדרים מסכימים על הצורך ברגולציה ממשלתית כדי למנוע דיסטופיה כלכלית.
מחקר חדש בסטנפורד קובע כי השקעה של לפחות 1% מהתמ"ג העולמי (300 מיליארד דולר) נדרשת להפחתת סיכוני AI אפוקליפטיים. ההשקעה הנוכחית עומדת על 0.03% בלבד מהסכום המומלץ. המחקר שקל תרחישים כלכליים, השוואה להשקעות בתקופת קורונה והסתברויות הכחדה. לצד האיומים, AI עשוי לשחרר בני אדם לעיסוקים מספקים יותר.
גוגל DeepMind מגייסת כלכלן בכיר לחקר השפעות AGI (בינה מלאכותית כללית) על המערכת הכלכלית העולמית. התפקיד כולל פיתוח מודלים לסנכרון כלכלה על-אנושית ובחינה מחודשת של מושגי יסוד כמו מחסור והון. דמיס האסאביס, מנכ"ל החברה, מזהיר כי AGI עלולה לשנות את הקפיטליזם מהבסיס וממליץ על הקמת גוף בינלאומי לפיקוח. מדובר באחד הנושאים החמים בתחום הטכנולוגיה העתידית.
ג'פרי הינטון, מאבות המחקר ב-AI, טוען שחברות הענק משקיעות 420 מיליארד דולר בתקווה להחליף עובדים אנושיים. נתונים מראים ירידה של 30% במשרות מאז השקת ChatGPT, לצד פיטורים נרחבים באמזון. למרות הפוטנציאל לשיפור רפואה וחינוך, הינטון מזהיר מפני קריסה חברתית ללא הכנה נכונה.
זוכה פרס הנובל פרופ' ג'ואל מוקיר מסביר כי בעוד AI מהווה כלי מחקרי מעולה, המוסדות החברתיים לא מספיקים להסתגל לקצב הטכנולוגיה. הוא קורא לפיתוח הכשרה מקצועית גמישה שתאפשר הסתגלות למקצועות העתיד, ומזהיר מפני פערים בין יכולות טכנולוגיות למנגנוני פיקוח חברתיים.
מחקר שזכה בפרס נובל לכלכלה 2025 חוזה שינויים דרמטיים בשוק העבודה, מערכות פיננסיות ומסגרות רגולטוריות תחת השפעת AI. המודלים מצביעים על פרדוקס פרודוקטיביות ועל הצורך במנגנוני הסתגלות דינמיים. 49 מילים
לחצים כלכליים וצמיחת AI מאיצים מעבר לרב-ענן, אך נתונים מראים 66% מהארגונים בבריטניה נאלצים לקצץ בתקציבי אבטחה או כוח אדם. ענן רב-ספקי יכול לחסוך 62% בעלויות, אך דורש תקני OpenStack. אתגרי נתונים פוליטיים (כמו הולנד) ורסנום (Ransomware) מציבים דרישות חדשות לתקינה.
ג'פרי הינטון (אבי ה-AI) ומובילי Anthropic מזהירים מפני השפעות הרסניות של הטכנולוגיה על שוק העבודה: אבטלה מסיבית, הגדלת פערים חברתיים ופגיעה בתחושת המשמעות האנושית. הם קוראים לפיתוח מדיניות מיידית וליישום מנגנוני ביטחון בתכנון המערכות.
חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון פיתחו מודל AI המדמה ישיבות של ועדת הפדרל ריזרב. המודל משלב תורת משחקים עם סוכני LLM לשיחות טבעיות, ומדגים כיצד לחצים פוליטיים משפיעים על דינמיקת הצבעות. הממצאים מצביעים על יישומים עתידיים במודלים לקבלת החלטות ארגוניות.
חוק ג'נסן החדש של Nvidia מגדיר את הכלכלה של מפעלי AI: במרכזי נתונים המוגבלים בהספק, שיפורי ביצועים לוואט והגדלת שימושיות הרשת מגדילים תפוקת טוקנים (והכנסות) מהר מעליית העלויות. רשתות מהירות עשויות להפוך ל'חינמיות' כלכלית כששיפורי השימושיות עולים על עלותן. התאorie מתבסס על נתונים מהשטח כמו ROI של פי 10 בהשקעות תשתית.
אנליסטים בבנק אוף אמריקה חוזים מהפך בפרודוקטיביות הכלכלית תודות לשילוב AI ולקחי האינפלציה הפוסט-קורונה. ניתוח נתוני S&P 500 חושף: חברות עושות "יותר עם פחות עובדים", עם מעבר למודלים טכנולוגיים קלי-עבודה אך כבדי-נכסים. הפרמיה על חדשנות עשויה לשנות את עקרונות ההערכה הפיננסית.
בַּת' קינדיג, אנליסטית ב-I/O Fund, טוענת כי יצירת כלכלת AI בת קיימא תיקח שנים רבות. בהשוואה למהפכות טכנולוגיות קודמות כמו האינטרנט, יש לבחון חברות לפי תזרים מזומנים ולהימנע מציפיות קצרות טווח. משקיעים צריכים גישה סבלנית וארוכת טווח.
השקעות ה-AI הוסיפו 0.5% לצמיחת התוצר העולמי, כאשר סטארטאפים כגון Anthropic מגיעים ל-100 מיליון דולר הכנסות מהר מאי פעם. בענף נרשמים 498 יוניקורניס AI חדשים, ו-100 מיליארדרים 'על הנייר'. תחזיות ל-2026 כוללות דפדפנים חכמים, פריצת וידאו גנרטיבי ורשתות חברתיות מבוססות AI, לצד דיונים על הכנסה אוניברסלית בסיסית.