כלכלן Apollo: שיגעון ה-AI מסכן את כלכלת ארה״ב
טורסטן סלוק מ-Apollo Global Management מזהיר שבום ההשקעות ב-AI בארה״ב יוצר ״מחלה הולנדית״: הוא מושך הון, חשמל וכוח אדם מחלקים אחרים של הכלכלה. הערכות מצביעות על כך ששירותי AI יגיעו ל-8.8% מהתמ״ג האמריקני עד 2032, מה שמקשה על המדיניות המוניטרית של הפדרל ריזרב.
שיגעון ההשקעות בבינה מלאכותית לא מסתכם ב-Nasdaq או ב-S&P 500 — הוא מושך הון, חשמל וכוח אדם מחלקים אחרים של הכלכלה האמריקאית, ויוצר סיכון ל״מחלה הולנדית״. זה המסר המרכזי מפי טורסטן סלוק, הכלכלן הראשי של Apollo Global Management, שאומר שהבום הזה מעוות את הפעילות הכלכלית ומקשה על הפדרל ריזרב.
מהי ״מחלה הולנדית״ ולמה זה רלוונטי עכשיו?
״מחלה הולנדית״ הוא מונח המתאר מצב שבו מגזר צומח במהירות במשק מסוים — למשל, בעקבות גילוי משאבי טבע — מושך משאבים רבים כמו הון, כוח אדם וחשמל, וגורם לירידה בתחרותיות של מגזרים אחרים. במקרה הזה, סלוק טוען שתשתיות ה-AI ומרכזי הנתונים הם המגזר הלוהט, והם בולעים את המשאבים הללו.
על פי הניתוח של סלוק, היקף הוצאות ההון של חברות ה-Hyperscalers — אותן חברות ענק כמו Amazon, Microsoft ו-Google שמנהלות את תשתיות הענן הגדולות — עשוי להגיע ל-916 מיליארד דולר ב-12 החודשים הקרובים, ולטפס ל-1.2 טריליון דולר בשנה שלאחר מכן. לשם השוואה, בשיא בועת הדוט-קום, השקעות התקשורת הגיעו לשיא של 1.2% מהתמ״ג האמריקני; כיום, הוצאות ההון על מרכזי נתונים עשויות להגיע ל-3.1% מהתמ״ג עד 2027.
המספרים שמאחורי הבום
הערכות שצוטטו לאחרונה מראות ששירותי AI עלולים לייצר הכנסות שנתיות של 3.5 טריליון דולר לחברות בתחום עד 2032, נתון שיהווה כ-8.8% מהתמ״ג האמריקני. לשם פרופורציה, היקף זה מתקרב להוצאה של צרכנים אמריקניים על מזון, שעומדת על 9.1% מהתמ״ג. הוצאות על אנרגיה, בנייה ותוכנה נמצאות הרחק מאחור, וכל אחת מהן נמוכה מ-5%. הפערים הללו מדגימים עד כמה המגזר הזה תופס נתח עצום.
אולם סלוק מציין שהצמיחה הזו לא מתרחשת בוואקום. בזמן שה-AI מושך הון, הוא יוצר תופעות לוואי: מגזרים הרגישים יותר לריבית, כמו דיור ורכב, סובלים יותר מהעלאת הריבית. לכאורה, העלאת ריבית אמורה לקרר את ההשקעות, אבל במקרה של AI, חברות ה-Hyperscalers ממשיכות להשקיע בקצב גבוה, ללא סימנים להאטה. זה יוצר מציאות שבה כלי המדיניות המוניטרית של הפדרל ריזרב פועלים בצורה דיפרנציאלית: הם מרסנים חלקים מהכלכלה, אבל לא מצליחים לבלום את שיגעון ה-AI.
ההשלכות על המדיניות והשווקים
סלוק מתריע שהדינמיקה הזו עלולה להקשות על הפדרל ריזרב. אם הוצאות ה-AI ימשיכו לתמוך בפעילות הכלכלית ולתרום ללחצים אינפלציוניים, יהיה קשה יותר להשתמש בריבית כדי לקרר את הכלכלה הרחבה. במקביל, שוקי המניות נראים אדישים לתנודות שהיו מזעזעות אותם בעבר: מחירי נפט גבוהים, תשואות אג״ח מעל 5% — וה-S&P 500 עדיין שובר שיאים.
אולם, לפי הדיווחים, אם מוציאים את רכיב ה-AI מה-S&P 500, המדד ללא הרכיב הזה ירד ב-7% מסוף אוגוסט. זה מראה שהצמיחה מתרכזת מאוד במגזר אחד, מה שמגביר את הסיכון לריכוז יתר.
האם ההיסטוריה חוזרת?
החששות לא נעצרים אצל סלוק. אלברט אדוארדס, אסטרטג ב-Société Générale, מצייר קווים מקבילים בין בום ה-AI למשבר הפיננסי באסיה ב-1997. הוא מצביע על כך שצמיחה מהירה בהשקעות עלולה להסתיר חולשה בפריון. אכן, נתוני פריון העבודה הכולל בארה״ב הראו ירידה למרות ההוצאות על AI, מה שמעלה שאלות אם ההשקעות הללו מובילות לשיפורים אמיתיים בתפוקה.
אדוארדס מציין שבזמנו, כלכלנים חגגו את ״הנס של מזרח אסיה״ לפני שהכלכלה קרסה. הוא טוען שהביטחון הנוכחי בבינה מלאכותית עלול לגרום להתעלמות מסימנים דומים. הפער בין השקעות ברוטו להשקעות נטו — כאשר ההשקעות ברוטו גדלות אך ההשקעות נטו מדשדשות — מרמז שחלק גדול מההוצאות הולך לרכישת ציוד חדש ולא לשיפור היעילות ארוכת הטווח.
מה זה אומר לנו, אנשי ההיי-טק?
עבור מי שעובד בסצנת ההיי-טק הישראלית, הסיפור הזה הוא לא רק תיאוריה. הוא משקף את המציאות שבה הון גלובלי מופנה בהיקפים אדירים לתשתיות AI, ומשפיע על שוק העבודה, על השכר ועל עלויות התפעול. אם חברות ה-Hyperscalers בארה״ב מוציאות טריליונים, זה יוצר תחרות על עובדים מוכשרים ועל מקורות אנרגיה, מה שיכול להשפיע על חברות סטארטאפ ישראליות שמחפשות מימון או כוח אדם.
בסופו של דבר, השורה התחתונה של סלוק פשוטה: הבום הזה הוא חרב פיפיות. מצד אחד, הוא מזניק תעשיות; מצד שני, הוא יוצר עיוותים שיכולים לערער את היציבות הכלכלית. וכשהכלכלה האמריקנית מתרכזת בהימור אחד על AI, כולנו — גם בישראל — צריכים לפקוח עין.