Apollo מזהירה: ה-AI לא מניב רווחים לרוב החברות

בכלכלה האמריקאית, ה-AI נתפס כמנוע צמיחה אינסופי, אבל הכלכלן הראשי של Apollo משמיע אזעקה: ההשקעות הענקיות לא מחזירות את עצמן מחוץ לענקיות הטכנולוגיה. Torsten Slok פרסם לאחרונה סדרה של הערות שבהן הוא טוען שה-AI "מספק תמורה פיננסית אפסית" לחברה האמריקאית הממוצעת, בעוד ש״שבע המופלאות״ (Magnificent Seven) — קבוצה שכוללת את Nvidia, Meta, Alphabet וחברות טכנולוגיה גדולות אחרות — נהנות מרווחים אמיתיים.

מה ה-Magnificent Seven רואות ש-S&P 493 לא?

הניתוח של Apollo מתבסס על שלושה מדדים מרכזיים שבהם חברות הטכנולוגיה מובילות, בעוד שכל שאר השוק, ש-Slok מכנה "S&P 493" (כלומר S&P 500 פחות שבע ענקיות הטק), מדשדש במקום.

• הכנסות לעובד: בחברות הטכנולוגיה, הממוצע קפץ מ-550,000 דולר ב-2022 לכמעט 800,000 דולר היום. בשאר השוק? הנתון נשאר תקוע סביב 550,000 דולר כבר למעלה משבע שנים.
• שולי רווח: בחברות הטכנולוגיה, שולי הרווח זינקו מאז 2023, בעוד שב-S&P 493 הם נשארים קבועים בסביבות 10%, בלי שום תנועה.
• צמיחה בתפוקה: גם כאן אין שיפור — ה-AI לא גרם לפריון העבודה לזנק כפי שהובטח.

מקור הנתונים: Apollo Global Management

למה ההשקעות לא מחזירות את עצמן?

Slok מצביע על כמה סיבות מרכזיות לכך שחברות רואות ב-AI מרכז עלות ולא מנוע צמיחה.

ראשית, עלות המחשוב גבוהה מדי. "העלות השולית של המחשוב עולה על התועלת השולית שהוא מעניק למשתמשים", הוא כתב. חברות ישלמו מחיר גבוה רק אם זה יוביל להכנסות או לרווחים מוגברים — ואין לכך סימנים כרגע.

שנית, יש תופעה של מימון מעגלי (Circularity). חברות סטארט-אפ בתחום ה-AI רבות משלמות את חשבון המחשוב שלהן בכספים מקרנות הון סיכון, ולא מרווחים אורגניים. למעשה, 80% מה-1% העליון של החברות שמוציאות הכי הרבה על AI ממומנות בידי קרנות הון סיכון. זה יוצר בועה שבה הצמיחה אינה אמיתית.

שלישית, חברות מיינסטרים מתחילות לסגת. "החברה האמריקאית הממוצעת לא צריכה את מודל ה-AI האחרון ולא מוכנה לשלם עליו", כתב Slok.

ההוצאה הענקית — והחששות

בינתיים, חברות ה-Hyperscale מתכננות להוציא כ-800 מיליארד דולר השנה על הוצאות הוניות (Capex), והסכום צפוי לחצות את רף הטריליון דולר בשנה הבאה. אבל המחירים? מניות הקשורות ל-AI צנחו לאחרונה, וסוחרים תוהים כמה זמן אפשר להמשיך להזרים כסף בלי תוצאות.

Meta, למשל, כבר גייסה חוב רב כדי לממן את ההשקעות, מה שמגביר את החששות בנוגע ליציבותה.

מה חסר ל-AI בעולם העסקים?

Slok טוען שה-AI "עשוי להיות מחשבון נהדר, אבל בעסקים, האינטליגנציה היא בעיקר שיפוט". והוא מוסיף: "שיפוט תלוי הקשר, והתשובה משתנה בהתאם לאדם או למודל. אולי הכי חשוב, ה-AI לא מבין אחריות, אמון, תרבות, כללים לא כתובים, פשרות אתיות או הוגנות — כל אלה משפיעים על סיכוני מוניטין ובסופו של דבר מניעים צמיחה בהכנסות ובשולי הרווח".

מה הלאה?

השאלה הגדולה היא האם חברות מיינסטרים יוכלו להפוך "אינטליגנציה זולה יותר" לרווחים גבוהים יותר. Slok נשמע סקפטי: "אולי זה יבוא בעתיד. אולי לא".

בינתיים, האמריקאים ממשיכים לשפוך מיליארדים, אבל התוצאות לא כאן — ועדיין, כולם מדברים על "עידן השפע" שה-AI יביא.