Ray Dalio: שוק ה-AI מזכיר את 1929 ו-2000
Ray Dalio מזהיר ישראלים מהתלהבות יתר ממניות AI, ומשווה אותה לקריסות היסטוריות כמו 1929 ו-2000. התחייבויות נסתרות בהיקף של 300 מיליארד דולר של חברות טכנולוגיה עלולות להגדיל את הסיכון הפיננסי, וריכוזיות גבוהה במדד S&P 500 מסכנת את קרנות הפנסיה. ההשקעות העצומות בתשתיות AI גם מעלות את עלויות ההון לכולם.

למה Ray Dalio מפחד מ-AI?
כש-Ray Dalio מדבר, המשקיעים מקשיבים – וזה סביר. הוא ניהל את הקרן Bridgewater Associates במשך חצי מאה, וטען שההיסטוריה היא המצפן הטוב ביותר להשקעות. לאחרונה הוא מזהיר: שוק ה-AI מזכיר לו את 1929 ו-2000, וקורא לגישה זהירה כלפי מניות בינה מלאכותית. למה זה חשוב? כי אם אחד המשקיעים המנוסים בעולם מרים דגל אדום, כדאי לכולנו לשים לב.
Dalio אמנם פרש מניהול הקרן, אך דבריו מגיעים בזמן שחברות ענק משקיעות מאות מיליארדים בתשתיות AI. הוא רואה קווי דמיון לתקופות שבהן התלהבות יתר מהטכנולוגיה הובילה לקריסות כואבות.
היסטוריה חוזרת: 1929 ובועת הדוט-קום
Dalio לא לבד. אנליסטים רבים מצביעים על דפוסים קבועים בשווקים הפיננסיים – מ-Tulip Bulb mania במאה ה-17 ועד בועת הדוט-קום. בשנת 2000, חברות פשוט הוסיפו ".com" לשמותיהן וזכו לתשומת לב המשקיעים, למרות שהטכנולוגיה שינתה את העולם – מי שהשקיע בשיא הבועה הפסיד. מדד S&P 500 צנח ביותר מ-45%, ומדד Nasdaq-100 איבד יותר מ-80% מערכו.
השאלה היא: האם ה-AI יימלט מגורל דומה? ההיסטוריה מרמזת שלא. ההשוואה ל-1929 ו-2000 אינה מקרית – בשני המקרים, התלהבות טכנולוגית הובילה להערכת שווי מוגזמת ולבסוף לתיקון חד.
ההתחייבויות הנסתרות של ביג טק
כאן נכנסים התחומים העמוקים יותר של הסיכון. תחקיר של Financial Times חושף שחברות טכנולוגיה גדולות משתמשות במנגנוני התחייבות כדי להשאיר התחייבויות בהיקף של עד 300 מיליארד דולר מחוץ למאזנים שלהן. מדובר ב-"residual value guarantees" – למשל, Meta, Broadcom ו-Nvidia מבטיחות ערך עתידי מינימלי לשבבים או למרכזי נתונים, כדי להאיץ את פריסת התשתיות.
מה זה אומר בפועל? ההתחייבויות הללו מוסיפות נדבך נסתר של סיכון פיננסי. אם שווי הנכסים הללו יירד, החברות עלולות לספוג הפסדים גדולים, מבלי שהדבר ישתקף מראש בדו"חותיהן. זה דומה להתחייבויות מחוץ למאזן שהובילו למשברים פיננסיים בעבר.
מחיר ההון ותחרות על מזומנים
יו"ר הפדרל ריזרב, Kevin Warsh, ציין לאחרונה שגופים גדולים בתחום ה-AI – כמו Amazon, Microsoft, Alphabet, Meta, Oracle ו-CoreWeave – מגייסים מאות מיליארדי דולרים כדי לבנות מרכזי נתונים. התוצאה? תחרות מוגברת על הון, שמעלה את תשואות האג"ח לעשר שנים ל-5%.
מבחינתכם, זה אומר ששיעורי הריבית על משכנתאות והלוואות לחברות, כמו גם עלות המימון של הממשלה – כולם עולים. כאשר חברות AI מוציאות סכומי עתק על תשתיות, הן "שואבות" הון מהשוק, מה שמגביר את הלחץ הפיננסי הכולל.
ריכוזיות בתיקי ההשקעות
אם אתם מחזיקים ב-ETF עם מאות מניות, אל תניחו שאתם באמת מפוזרים. אנליסטים מ-Morningstar מציינים שמניות AI גדולות – כמו אלה במדד S&P 500 – מהוות חלק עצום מהמדד. ריכוזיות גבוהה פירושה שירידות במניות האלה משפיעות ישירות על קרנות הפנסיה שלכם, כולל חשבונות 401(k).
השקעה ב-AI לא מוגבלת לשמות הגדולים; היא כוללת חברות שבבים, תשתיות אנרגיה ומרכזי נתונים. עם זאת, חשיפה רחבה עלולה להיראות מגוונת, אך בפועל כל ההשקעות תלויות באותה מגמת שוק – צמיחת ה-AI.
אז מה בעצם קרה כאן?
התמונה הכוללת ברורה: מצד אחד, טכנולוגיית AI מתקדמת במהירות; מצד שני, ההשקעות הפיננסיות סביבה יוצרות בועת נכסים עם סיכונים מוסתרים. גולדמן זאקס מציין שבום ההשקעות ב-AI תרם כמעט מחצית מצמיחת הרווחים של S&P 500 השנה, אך תרומה זו צפויה לדעוך ב-2027.
צוות Sona Asset Management מצביע על קשרים פיננסיים מורכבים בין חברות AI, מה שמסכן את הכלכלה אם חברות מרכזיות ייכשלו. בסוף, כמו תמיד, השוק יתקן את עצמו – השאלה מתי.