ריי דליו: ״בועת ה-AI מזכירה לי את בועת הדוט-קום״

ריי דליו, ממייסדי קרן הגידור Bridgewater Associates ואחד ממנהלי ההשקעות המשפיעים בעולם, לא רגיל למשוך כותרות מהסיבות הלא נכונות. אבל לאחרונה הוא מפרסם אזהרות ברורות: לדבריו, התלהבות השוק ממניות הבינה המלאכותית מזכירה לו את בועת הדוט-קום של 2000, והמשקיעים צריכים לגשת לעניין בזהירות רבה.

מה דליו רואה בגרפים?

דליו, שפרש מתפקידו כמנכ״ל Bridgewater אבל עדיין מייעץ, ידוע בשימוש שלו במודלים היסטוריים כדי לזהות מחזורי שוק. לדבריו, הדמיון בין ההתנפלות על מניות AI היום לבין ה-״Dot-com mania״ לפני רבע מאה הוא מטריד. ״ראינו את זה ב-1929, ראינו את זה ב-2000, ואנחנו רואים את זה עכשיו״, הוא טוען. המסר שלו פשוט: טכנולוגיה חדשנית יכולה לשנות את העולם, אבל זה לא מבטיח שמשקיעים שקנו במחירים גבוהים ירוויחו.

ואתם יודעים מה? הוא לא היחיד שחושב ככה. אנליסטים מ-Goldman Sachs ועד Morningstar חוזרים על אותה נקודה מרכזית: שוק המניות האמריקאי, במיוחד מדד ה-S&P 500, הפך למרוכז ומסוכן. חברות טכנולוגיה ענקיות כמו Nvidia, Meta ו-OpenAI תופסות חלק כל כך גדול מהמדד, ש״תיק מגוון״ של קרן סל על ה-S&P 500 הוא בעצם הימור גדול על קומץ מניות AI.

״ירידה בקצב האימוץ של AI תייצג נסיגה במניות הטכנולוגיה הגדולות שמרכיבות חלק גדול מהתיקים של המשקיעים היום״, הסביר זאקארי אוונס (Zachary Evens), אנליסט מחקר ב-Morningstar, בראיון. ״זה לא אומר שקרן מחקה על מדד S&P 500 אינה מגוונת. המדד כולל מאות חברות בכל הסקטורים. אבל כשהן גדלות ותופסות חלק כזה גדול מהמדד, מומחים אומרים שמשקיעים צריכים להבין את סיכון הריכוזיות״.

300 מיליארד דולר – מחוץ למאזנים

אם דליו מדבר על סיכון תיאורטי, דוח של ה-Financial Times חושף את המספרים הקונקרטיים של ההימור. ענקיות הטכנולוגיה מרחיבות במהירות את השימוש שלהן בערבויות לתמיכה בחוב של חוות שרתים (Data Centers) ובשבבים – והעמידו ערבויות בהיקף של עד 300 מיליארד דולר בפחות משנה.

איך זה עובד? הערבויות, שנקראות ״Residual Value Guarantees״ (ערבויות ערך שיורי), מבטיחות ערך מינימלי עתידי לשבבים או למרכזי הנתונים. זה מאפשר לחברות כמו Meta, Nvidia ו-Broadcom לתמוך בלקוחות הגדולים שלהן בתחום ה-AI – כמו Anthropic ו-OpenAI – בלי לרשום את מלוא החשיפה הזו במאזנים שלהן. בנקאים מתארים את המבנים האלה כ״יעילים למאזן״ – מה שמריח קצת כמו הנדסה פיננסית יצירתית שראינו בעבר.

במילים פשוטות: חברות ה-AI משקיעות הון עתק בתשתיות, וענקיות השבבים מעמידות לרשותן ערבויות בהיקפים עצומים. אם הבועה תתפוצץ והציוד לא יהיה שווה את הערך שהובטח – מי יישא בהפסדים? זו השאלה שהמשקיעים צריכים לשאול.

משלב צבירת החומרה לשלב המשמעת

חלק מהאנליסטים טוענים שאנחנו נמצאים בנקודת מפנה. ״לדעתי, שוק ה-AI יוצא משלב צבירת החומרה הבלתי מבוקרת של הסופר-סייקל ונכנס לשלב של הסקה אג׳נטית (Agentic Inference) ומשמעת הוצאות הון״, נכתב בניתוח של Seeking Alpha. המשמעות: אחרי שהחברות בזבזו מיליארדים על רכישת שבבים ובניית חוות, כעת בודקים אם ההשקעות הללו מניבות תשואה אמיתית.

נושא נוסף שעולה מהמקורות הוא עלות ההון. בשנים האחרונות, המשקיעים דנו בכל היבט של AI – הערכות שווי, פרודוקטיביות, רגולציה. אבל לאחרונה עולה השאלה: האם זה כלכלי בכלל להמשיך ולממן את התשתית הזו? העלויות של בניית חוות שרתים, צריכת החשמל העצומה ושרשרת האספקה המורכבת מתחילות להכביד.

מה זה אומר עליכם ועל הפנסיה שלכם?

לרוב הישראלים בהייטק יש חשיפה לשוק האמריקאי דרך קרנות השתלמות, קופות גמל או תיקים אישיים. אם יש לכם קרן סל על ה-S&P 500, אתם צריכים לדעת שהפיזור (Diversification) שלכם הוא לא מה שאתם חושבים. כשמניות Nvidia, Microsoft ו-Apple מרכיבות נתח גדול מהמדד, אתם בעצם מהמרים על קומץ חברות.

יתרה מכך, החשיפה ל-AI לא נעצרת אצל הענקיות. חברות שמספקות שבבים, כוח, חוות שרתים ותשתיות אחרות – כולן חלק מהשרשרת. אם תהיה האטה, כל השרשרת עלולה להיפגע.

אז מה בעצם קרה כאן?

בואו נסכם: משקיע אגדי כמו ריי דליו קורא לנקוט זהירות. אנליסטים מצביעים על ריכוזיות מסוכנת במדדים. דוחות חושפים התחייבויות עתק חבויות. וכל זה קורה כשהטכנולוגיה עצמה, גם אם היא מרשימה, עדיין לא הוכיחה רווחיות מספקת כדי להצדיק את ההשקעות העצומות.

ההשוואה לדוט-קום היא לא מקרית. האינטרנט שינה את העולם, אבל זה לא מנע מה-S&P 500 ליפול ביותר מ-45% כשהבועה התפוצצה. הלקח ההיסטורי ברור: טכנולוגיה פורצת דרך ומחירי מניות גבוהים הם שני דברים שונים.

בינתיים, כולם מדברים על AI – אבל אולי כדאי לזכור שגם האינטרנט שינה את העולם, ועדיין, הבורסה קרסה.