רשות החשמל עוצרת חיבור חוות שרתים

אז מה בעצם קרה פה? רשות החשמל הורתה אתמול לחברת נגה, מנהלת מערכת החשמל, לעצור ל-140 יום את הטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים לרשת. ההחלטה התקבלה אחרי שבחודשיים האחרונים בלבד זינק היקף הבקשות החדשות בכ-19 גיגה-ואט, והביא את סך הצבר ל-27 אלף מגה-ואט. מספר זה – פי שלושה מהביקוש הממוצע לחשמל בישראל כיום – שקול לכ-30 תחנות כוח גדולות. אם תוהים, הצריכה הממוצעת עומדת על כ-9,000 מגה-ואט, ושיא הביקוש האחרון, באוגוסט 2025, עמד על כ-17 אלף מגה-ואט.

למה זה דרמטי?

במילים פשוטות: גל הבקשות להקמת חוות שרתים, מונע מביקוש גובר לתשתיות AI, מאיים להציף את רשת החשמל. רשות החשמל מסבירה שהמשך הנפקת התחייבויות במצב הנוכחי עלול לגרום לכך שהמערכת תבטיח חיבורים שאין באפשרותה לספק בשנים הקרובות. ההתחייבויות שניתנו עד כה, לחיבור חוות שרתים בהיקף של כ-1.5 גיגה-ואט, ממצות למעשה את יכולת הייצור המתוכננת של משק החשמל עד 2035. מתן התחייבויות נוספות, מזהירים ברשות, יבוא על חשבון הרזרבות הנדרשות לצמיחה הטבעית של המשק, וישפיע בעתיד על מחירי החשמל.

מה יקרה ב-140 הימים האלה?

בתקופת ההקפאה, צוותי עבודה מרשות החשמל, נגה ומשרד האנרגיה יגבשו מדיניות חדשה. הם יבחנו מחדש את ההנחות לגבי חיבור חוות שרתים, כולל ההשפעה על אמינות אספקת החשמל, תחרותיות בשוק, עתודות גז טבעי ומחירי החשמל הצפויים. המטרה: ליצור מנגנון שיאזן בין הביקוש הגואה לבין מגבלות התשתית. רשות החשמל מציינת שנבדקו מודלים ממדינות כמו סינגפור, אירלנד ומדינות בארה"ב (וירג'יניה, ניו יורק, מיין), שגם בהן ניכרים צווארי בקבוק דומים.

תגובות היזמים: "החלטה הזויה"

בתעשיית חוות השרתים, ההחלטה עוררה גלי ביקורת. יזמים טוענים שעצירת הטיפול משדרת חוסר ודאות רגולטורית דווקא כשהממשלה מנסה לקדם תוכנית לאומית להאצת AI. "כשאומרים לך 'תחכה', כל ההשקעה נשארת באוויר", אמר גורם בכיר בענף. "גרוע יותר מתשובה שלילית גורפת." היזמים מודאגים שההקפאה תרחיק משקיעים ותפגע במאמצים למקם את ישראל כיעד מוביל לתשתיות מחשוב. ברשות החשמל דוחים את הטענות, ומגדירים אותן "חוכמה שבדיעבד" – אף מערכת תכנון, לדבריהם, לא יכלה להיערך לגידול כה מהיר בתוך חודשים.

ומה עם הפרויקטים הקיימים?

חברת נגה תמשיך לטפל בהתחייבויות שכבר ניתנו. נכון לעכשיו, לחיבור חוות שרתים שכבר אושרו יש יכולת מצטברת של כ-2,000 מגה-ואט. ברשות מדגישים שההקפאה נועדה, בין היתר, לסנן "יזמים ספקולטיביים" – כאלה שהסיכוי שיבנו דאטה סנטר דומה לסיכוי שישראל תמצא מחר גז טבעי בירח, כפי שנכתב במסמכים פנימיים.

השפעה על שוק ההון

ההחלטה כבר נותנת את אותותיה בבורסה. מניית מגה אור, חברת נדל"ן שבנתה מחוות השרתים הראשונות בארץ, ירדה אתמול בכ-6% לאחר שבשנה האחרונה זינקה בכ-370%. שווי החברה הגיע לאחרונה לשיא של כ-26 מיליארד שקל, בין היתר על רקע הצפי לביקוש AI.

מה הלאה?

במשרד האנרגיה מתעכבת ועדה לבחינת מדיניות גז טבעי, שצריכה להכריע על היקפי יצוא גז והשפעתם על ביטחון אנרגטי – סוגיה מרכזית כשחוות השרתים צורכות אנרגיה רבה. ד"ר גדעון פרידמן, לשעבר המדען הראשי של משרד האנרגיה, מציע פתרון: גביית תשלום משמעותי מיזמים בתקופת ההמתנה, כדי לסנן בקשות סרק. לדבריו, ישראל צריכה להתמקד במה שהיא צריכה, ולא לנסות לספק תשתיות לצרכנים חיצוניים. "בתחום החדשנות, יש לנו פוטנציאל ענק לפתח טכנולוגיות לחוות שרתים חסכוניות יותר באנרגיה", הוא מוסיף. "זאת יכולה להיות בוננזה גדולה."

בינתיים, רשות החשמל פתחה לאחרונה בהליך לגיבוש מתווה חדש, במסגרתו יזמים יידרשו לשלם מיליוני שקלים בשנה כדי לשמור על מקום בתור, לצד הוכחת היתכנות פיננסית ותכנונית. המטרה: למנוע מצב שבו רשת החשמל עמוסה בבקשות לא ריאליות.

אז מה למדנו? ישראל רוצה להיות מעצמת AI, אבל התשתיות עדיין לא שם. ובעוד היזמים מתלוננים על חוסר ודאות, הרגולטורים מתמודדים עם מציאות שבה הביקוש לחשמל עולה על כל תרחיש. בסוף, מישהו יצטרך לשלם על החשבון.