רשות החשמל עוצרת חיבורים חדשים לחוות שרתים: ביקוש ה-AI שולש

אז מה קרה פה?

רשות החשמל עשתה אתמול צעד חריג: היא הודיעה על עצירת הטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים (דאטה סנטרס) לרשת החשמל, ל-140 יום. הסיבה? בתוך חודשיים בלבד, הביקוש לחשמל מפרויקטי AI זינק לשיא בלתי נתפס – 27 אלף מגה-ואט. כדי לסבר את האוזן, זה כמעט פי שלושה מהצריכה הממוצעת של כל משק החשמל הישראלי, שעומדת כיום על כ-9,000 מגה-ואט. במונחים מעשיים, מדובר בהיקף שדרושות כ-30 תחנות כוח גדולות כדי לספקו. שיא הביקוש הקודם, שנרשם באוגוסט 2025 בגל חום קיצוני, עמד על כ-17 אלף מגה-ואט. אז כן, זו התפוצצות אמיתית.

הביקוש התפוצץ, התשתיות מפגרות

לפני כחודש הממשלה אישרה תוכנית לאומית להאצת הבינה המלאכותית, במטרה למשוך השקעות בתשתיות מחשוב מתקדמות ולמקם את ישראל בחזית ה-AI העולמי. אלא שכרגע, האתגר המרכזי הוא בכלל ברשת החשמל. הבקשות החדשות שהוגשו לחברת נגה, מנהלת מערכת החשמל, מגיעות מיזמים שרוצים להקים חוות שרתים ענקיות, ככל הנראה לתמיכה במודלי AI ותשתיות מחשוב. אבל הקצב שבו הן נערמות – 19 אלף מגה-ואט בחודשיים – עקף לחלוטין את יכולת התכנון וההקמה של תחנות כוח, קווי הולכה ותשתיות.

בכיר במשק החשמל אמר: "אלה מספרים פסיכיים ואין שום תרחיש שבו אנחנו מדביקים ביקוש כזה. עכשיו כולם צריכים לעצור ולחשוב מה עושים."

מה ההחלטה אומרת?

בהוראת רשות החשמל, חברת נגה תפסיק עד תחילת דצמבר את הטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים בהספק של 8 מגה-ואט ומעלה. במהלך 140 הימים הקרובים, צוותים משותפים של רשות החשמל, משרד האנרגיה ונגה יבחנו מחדש את הנחות היסוד לגבי חיבורים כאלה. הם יבדקו את ההשפעה על אמינות אספקת החשמל, עתודות גז טבעי, תחרותיות בשוק החשמל, מחירים עתידיים, ובעיקר – ינסו למפות אילו בקשות רציניות ואילו ספקולטיביות.

ברשות החשמל טוענים שהאלטרנטיבה להקפאה הייתה גרועה יותר. לטענתם, אם היו ממשיכים להנפיק התחייבויות, המערכת הייתה עלולה להגיע למצב שבו היא מבטיחה חיבורים שאין לה יכולת לממש. התחייבויות שניתנו עד כה לחיבור של כ-1,500 מגה-ואט ממצות כבר את יכולת הייצור המתוכננת עד 2035. מתן התחייבויות נוספות עלול לפגוע ברזרבות הנדרשות לצמיחה הטבעית של המשק, להגביר את צריכת הגז הטבעי, ואף להשפיע על תעריפי החשמל.

תגובות היזמים: "החלטה הזויה שפוגעת בוודאות"

בתעשייה, ההחלטה עוררה ביקורת חריפה. יזמים בתחום חוות השרתים טוענים שמדובר בפגיעה אנושה בוודאות הרגולטורית, דווקא בזמן שישראל מנסה למשוך השקעות ענק. אחד השחקנים הגדולים בענף אמר: "ההחלטה הזויה שפוגעת באחד התנאים הבסיסיים ביותר למשיכת השקעות. כשאומרים לך 'לא', אתה יכול לשנות תוכנית או לחפש חלופה. כשאומרים לך 'תחכה', כל ההשקעה נשארת באוויר."

גם בתוך משק החשמל יש מי שמבקר את הרשויות על כך שלא נערכו בזמן לשינוי המהיר. ברשות החשמל דוחים את הטענות ומכנים אותן "חוכמה שבדיעבד". לטענתם, אף מערכת תכנון לא הייתה יכולה לצפות גל בקשות כזה בפרק זמן כה קצר.

ישראל לבד? לא ממש

רשות החשמל מדגישה שישראל אינה המדינה היחידה שמתמודדת עם אתגר דומה. במסגרת עבודת המטה, נבדקו מודלים בסינגפור, אירלנד, ובמספר מדינות בארה"ב כמו וירג'יניה, ניו יורק ומיין. גם שם, תעשיית ה-AI צורכת חשמל בקצב שתשתיות האנרגיה מתקשות להדביק. השאלה הגדולה, כאמור, היא לא אם לעודד הקמת חוות שרתים, אלא איך לעשות זאת מבלי לסכן את יציבות אספקת החשמל לכלל הציבור.

מה הלאה? פתרונות אפשריים

במהלך החודשים הקרובים, צפויות גורמים שונים להציע פתרונות. ד"ר גדעון פרידמן, לשעבר המדען הראשי של משרד האנרגיה וכיום סמנכ"ל טכנולוגיות בקרן NetZero Tech Ventures, מציע למשל לחייב יזמים לשלם תשלום משמעותי כבר בתקופת ההמתנה, כמנגנון סינון לבקשות סרק. הוא גם מציע לרכז חוות שרתים בפריפריה, שם יש פחות עומס על הרשת, ולחייב לפחות 40% מצריכת האנרגיה שלהן להיות ממקורות מתחדשים. "בתחום החדשנות, עלינו להאיץ פיתוח של טכנולוגיות לחוות שרתים שצורכות פחות אנרגיה. יש לנו פוטנציאל עצום בכך", הוא אומר.

בנוסף, במסמכי רשות החשמל מוזכר מתווה שבמסגרתו יזמים יידרשו לשלם מיליוני שקלים בשנה כדי "לשמור מקום" בתור לחיבור, בנוסף להצגת תוכניות מימון ואישורים. מטרתו: לסנן יזמים ספקולטיביים, ש"שומרים מקום" ברשת העמוסה על חשבון מי שכוונותיהם רציניות.

ההשפעה על השוק

הודעת רשות החשמל כבר השפיעה על שוק ההון. מניית מגה אור, שבשליטת צחי נחמיאס, אחת מהחלוצות בתחום חוות השרתים בישראל, צנחה אתמול ב-6% לאחר שבשנה האחרונה זינקה בכ-370% ברקע הציפיות לצמיחה בתחום ה-AI.

סיכום: אתגר לאומי מורכב

המצב חושף מתח עמוק: ישראל רוצה להיות מעצמת AI, אבל התשתיות הפיזיות, בראשן רשת החשמל, עדיין לא שם. ההחלטה על ההקפאה היא לא פחות מ"בלימת חירום", כפי שכינו ברשות, שנועדה למנוע כאוס עתידי. כעת, המדינה צריכה למצוא דרך לאזן בין שאיפות ענק בתחום הבינה המלאכותית לבין המגבלות של תשתית לאומית קריטית.

בסוף, מי אמר ש-AI לא צורך חשמל? מסתבר שגם המודלים החכמים ביותר צריכים שקע בקיר שעובד.