הציבור האמריקאי מתקומם נגד מרכזי הנתונים של ה-AI
מרכזי נתונים הפכו לנושא פוליטי לוהט בארה"ב: 47% מהציבור מתנגד להם בשל עליית מחירי החשמל והפגיעה בסביבה, מה שמאיים על קצב הגידול של תעשיית ה-AI. וירג'יניה כבר מטילה מס ישיר שיכניס עד 600 מיליון דולר בשנה, ומדינות נוספות עוצרות את בנייתם של מרכזים חדשים.

אז מה בעצם קרה כאן? הרי כל שיחה שנייה בקהילה שלנו עוסקת ב-LLMs, ב-scaling laws ובאיך לתפוס את המשרה הבאה בתחום. אבל בזמן שאתם מתמקדים במודלים, מתברר שהאיום הכי גדול על המהפכה הזו בכלל לא מגיע ממחסור בשבבים או מתחרות מול סין — הוא מגיע מהשכנים שלכם.
בשנתיים האחרונות, מספר מרכזי הנתונים בבנייה בארה"ב קפץ מ-100 ל-1,000. המספרים האלה הם לא רק סטטיסטיקה; הם מתרגמים לחשבונות חשמל שמתנפחים, למשאבי טבע שנשחקים ולחשש אמיתי מאובדן משרות. כך נוצר גל של התנגדות ציבורית ופוליטית, שחברות כמו גוגל, מיקרוסופט, אמזון ו-Meta לא צפו לו.
וירג'יניה מראה את הכיוון
וירג'יניה, שהפכה ל"בירת מרכזי הנתונים", עשתה צעד היסטורי: היא המדינה הראשונה בארה"ב שמטילה מס ישיר על מרכזי נתונים, המבוסס על צריכת החשמל שלהם. עבור ענקיות הטכנולוגיה, המס הזה הוא כסף קטן יחסית לרווחים הצפויים. עבור המדינה, הוא יכול להכניס עד 600 מיליון דולר בשנה הבאה.
"איך אנחנו מאפשרים לחברות העשירות ביותר בהיסטוריה האנושית לבוא לכאן ולא לשחק לפי אותם חוקים כמו כולם?" שאלה הסנטורית לואיז לוקאס, אחת מיוזמות החוק. "התעשייה צריכה לשאת בעלויות הללו."
ווירג'יניה היא קצה הקרחון. באוהיו ובנברסקה קיצצו הטבות מס לחברות טכנולוגיה. ניו יורק ואריזונה הפסיקו זמנית את בנייתם של מרכזים חדשים. ניו ג'רזי חוקקת חוקים שיטילו מכסות ותעריפים מיוחדים על צרכני חשמל גדולים. ומושל נברסקה, ג'ים פילן, הסביר את ההחלטה שלו לבטל הטבות: "תושבי נברסקה לא צריכים לשלם. ענקיות הטכנולוגיה צריכות לשלם."
לא רק NIMBY, זה פופוליזם כלכלי
סקר חדש של Just Capital חושף את עומק הבעיה: 47% מהאמריקאים מתנגדים להקמת מרכז נתונים בקרבת מקום, 39% בעד, ו-13% עדיין לא החליטו. מעניין שההתנגדות לא יורדת משמעותית גם אם המרכז במרחק של 16 ק"מ — מה שמרמז שמדובר ביותר מ-"Not In My Backyard".
34% מהמתנגדים מציינים את עליית מחירי החשמל כגורם המרכזי. 22% חוששים מפגיעה סביבתית. ו-51% אומרים שהם עדיין יכולים לשנות את דעתם — אם יראו להם תועלת כלכלית ישירה. כמו שאמר כריס להאן, מנהל היחסים הגלובליים של OpenAI: "פוליטיקה היא תמיד מקומית." אבל כרגע, המקומיים לא מתרשמים.
פוליטיקה, בחירות ואימת ה-AI
זה כבר הפך לסוגיה בבחירות אמצע הכהונה בארה"ב. מושל פנסילבניה, ג'וש שפירו, שנחשב בעבר לידידו של מגזר ה-AI, חתם לאחרונה על צו שמגביל מאוד את הקמת מרכזי הנתונים, לאחר שמועמד רפובליקני תקף אותו בנושא. בוויסקונסין, מועמד רפובליקני, בן ברית של טראמפ, מפרסם מודעות נגד היריב הדמוקרטי שלו על כך שרצה להפוך את המדינה ל"מרכז AI גלובלי".
עבור אנשי תעשיית הטכנולוגיה בישראל, הסיפור הזה הוא הרבה מעבר לרכילות פוליטית אמריקאית. הוא מאיים על הצנרת של כל מה שאנחנו עובדים עליו. ההשקעה האמריקאית ב-AI מוערכת ב-600 מיליארד דולר השנה — כ-2% מהתוצר. אם המדינה תהפוך ל"גוגל אנטי-דטה סנטר", הזרימה הזו עלולה להתייבש.
אז מה עושים?
ענקיות הטכנולוגיה לוחצות. הן טוענות שהן יוצרות משרות ומשתפות את הציבור ברווחים. אבל הציבור לא קונה את זה בינתיים. הדו"ח האחרון מ-Forbes מראה שרק 16% רוצים לעצור את פיתוח ה-AI לחלוטין; 43% רוצים להאט אותו ולנצל קיבולת קיימת. במילים אחרות, האנשים לא נגד התקדמות — הם נגד לשלם את המחיר עבורה.
בסופו של דבר, המהפכה שאתם בונים תלויה לא רק בפריצות דרך טכנולוגיות, אלא גם ביכולת שלנו לשכנע את העולם שמרכז הנתונים הזה, שזולל חשמל ומים, הוא טוב גם להם. אם לא, ה-AI ימשיך לגדול — אבל רק אם יהיו לו מספיק סיבות לקנות אותו.