AI מוחק משרות אנליסטים בסין — והעובדים יורדים בשכר

Clare Zhang עבדה ארבע שנים כאנליסטית מחקר בחברת ייעוץ עסקי בבייג'ינג — עד שבסוף השנה שעברה הודיעה לה מחלקת משאבי האנוש שבינה מלאכותית הפכה את תפקידה למיותר. העבודה שלה, שכללה סקירה של מסמכי חברות ודוחות של מתחרים, שלעיתים הגיעו ל-500 עמודים, נעשית כעת על ידי כלי AI שאוספים, מנתחים ומארגנים מידע בשבריר זמן. Zhang ושניים מעמיתיה פוטרו, ומאוחר יותר נודע לה שגם הבוס שלה מתקשה להתמודד, כי לקוחות מעדיפים לבצע מחקרים פנימיים בעזרת AI — למרות האזהרות שהטכנולוגיה עלולה לייצר מקורות מומצאים וממצאים מרשימים אך לא אמינים. ״הם מעדיפים לסמוך על AI כי הדוחות שלנו נחשבו יקרים מדי״, היא סיפרה.

הסיפור של Zhang הוא קצה הקרחון. דוחות עדכניים מראים שבינה מלאכותית בסין לא רק מוחקת משרות מסורתיות — היא גם יוצרת תפקידים חדשים, אבל המעבר הזה מותיר עובדים רבים מאחור ומאלץ אותם להסתפק בתפקידים בשכר נמוך יותר. הכלכלן הבכיר Tang Min, יועץ לשעבר למועצת המדינה של סין וכלכלן ראשי לשעבר בבנק הפיתוח של אסיה, טוען בריאיון ש-AI בעיקר מעצב מחדש משימות עבודה בסין, ולא מוביל לפיטורים המוניים. ״סין עדיין לא חוותה פיטורים המוניים שמונעים אך ורק על ידי AI״, הוא ציין. ״AI מחזק לחצים מבניים קיימים בשוק העבודה ויוצר פרדוקס: תפקידי עבודה מסוימים מתכווצים, אך כישרונות AI מתקדמים עדיין נדירים.״

אבל הנתונים מראים תמונה מורכבת. לפי הפורום הכלכלי העולמי, צפויים אובדן של 92 מיליון משרות לעומת 170 מיליון משרות חדשות עד 2030, מה שמניב רווח נקי של 78 מיליון משרות — אבל זה לא מנחם את מי שנפגע עכשיו. בסין, שיעור האבטלה בקרב צעירים בגילי 16–24, ללא סטודנטים, עמד על 14.9% ביוני האחרון — פי שלושה משיעור האבטלה הלאומי. כ-12.7 מיליון סטודנטים סיימו את לימודיהם באוניברסיטאות ב-2026, מה שמגביר את התחרות על תפקידים התחלתיים.

Tang מציין שמשימות שגרתיות וחוזרות עוברות אוטומציה. חברות משתמשות ב-AI כדי לצמצם את מספר עובדי הצווארון הלבן הצעירים. משימות שפעם התחלקו בין שלושה עובדים זוטרים — כמו כתיבת תוכן בסיסית, ניתוח נתונים ברמת כניסה, תמיכה בסיסית בקידוד וכתיבת טיוטות אדמיניסטרטיביות — יכולות כעת להתבצע על ידי עובד אחד המיומן בכלי AI. זה לא עוזר לאבטלת הצעירים בסין, שנשארת גבוהה מאז תקופת הקורונה, על רקע הצמיחה הכלכלית האיטית יותר.

אך לצד הצמצומים, צומחים עיסוקים חדשים: מאמני AI, מומחים ליישום מודלים גדולים וקציני אתיקה של AI. ״לתעשייה בסין יש מחסור מוערך של יותר מחמישה מיליון עובדים מיומנים בתפקידים מבוססי AI״, אמר Tang. הממשלה המרכזית השיקה את תוכנית ״AI+״, שמספקת תוכניות להכשרה מחדש של עובדים לצד קידום הטרנספורמציה התעשייתית.

האוניברסיטאות נאבקות להדביק את הקצב. ״מערכות חינוכיות מתאימות את עצמן הרבה יותר לאט מאשר AI מתקדם״, אמר Tang. ״אם רפורמות מוסדיות יפגרו אחרי השינוי הטכנולוגי, עלול להיווצר זעזוע חמור יותר בתעסוקת צעירים מצווארון לבן בשנים הקרובות.״ בוגרים בגילי 22–25 הם הקבוצה הפגיעה ביותר. כ-75% מהסטודנטים לתואר ראשון בסין לומדים באוניברסיטאות ציבוריות שאינן אוניברסיטאות עילית או באוניברסיטאות פרטיות — קבוצות שנמצאות בסיכון גבוה, משום שבוגריהן איישו תפקידי צווארון לבן זוטרים ש-AI דוחק בהם כעת.

סקרים מראים ש-51.8% מהמבוגרים מדווחים על רף כניסה גבוה יותר לעבודה. רבים חוששים שהידע שלהם יתיישן לפני סיום הלימודים, ויותר צעירים בוחרים בלימודי תואר שני כדי לדחות את הכניסה לשוק עבודה קשה. ״סטודנטים למדעי הרוח, לכלכלה ולניהול ברמה בסיסית, וכן סטודנטים במסלולי הנדסה מסורתיים, נמצאים בסיכון מוגבר אם הם לא מפתחים מיומנויות לשיתוף פעולה עם AI״, אמר Tang.

אוניברסיטאות ותעשייה מפתחות שותפויות חדשות, כמו מכללות ממוקדות תעשייה, מעבדות משותפות ותוכניות הנחיה משותפות. דוגמאות כוללות את שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת המדע והטכנולוגיה האלקטרונית של סין וקבוצת הטכנולוגיה האלקטרונית של סין, ובין אוניברסיטת Xi'an Fanyi ל-iFlytek. אבל יש חיכוכים מבניים: ״אוניברסיטאות הן מוסדות ציבוריים ממוקדי חינוך. חברות פרטיות מתעדפות תשואות מסחריות״, אמר Tang. ״יש דיווחים ששותפויות רבות של 'מכללות תעשייתיות' מסתכמות באירועי חתימה טקסיים עם מעט מעקב מהותי.״

ללא חלוקה מחדש ממוקדת של משאבים, החינוך הגבוה בעידן ה-AI יגביר את דינמיקת ״אפקט מתיו״, שבה אוניברסיטאות עילית שכבר מרוויחות מ-AI יתקדמו עוד יותר, בעוד קמפוסים פגיעים ייפלו מאחור. בעולם שבו AI משנה את כללי המשחק, העובדים בסין — ובעולם — צריכים להסתגל, אבל המעבר הזה רחוק מלהיות חלק.