מנכ״ל ManpowerGroup: "AI לא מחליף אנשים"
בכירים מ-ManpowerGroup, צ'ק פוינט, SAP, אינטל ואקדמיה התכנסו בפאנלים על עתיד העבודה — והגיעו למסקנה אחת: AI לא מחליף עובדים, אבל 68% מהמעסיקים כבר מחפשים מיומנויות חדשות. הנוסחה התהפכה: 80% מיומנויות ו-20% ידע.
"AI לא מחליף אנשים, וגם לא עולה על היכולת האנושית"
בכנס עתיד התעשייה שנערך לאחרונה, בכירי התעשייה הישראלית והאקדמיה עלו על אותו מסר: ה-AI לא בא להחליף אתכם — אבל מה שאתם צריכים לדעת לעשות כדי להישאר רלוונטיים השתנה לחלוטין.
ד"ר ליטבק, מנכ"ל ManpowerGroup ישראל, פתח עם נתון מפתיע. "התחזית התעסוקתית נטו של ישראל עומדת על 26%, ועדיין — 86% מהמעסיקים מדווחים שהם לא מוצאים את האנשים שהם צריכים", אמר. "המחסור קיים במיוחד במהנדסי חומרה, מפתחי Embedded ומקצועות הגנה. אירופה ממשיכה להתחמש, ואנחנו רואים חוזים חדשים לאלביט ותע"א כמעט כל יום".
אבל הנתון שהכי חשוב לכם לשמוע: 68% מהמעסיקים מחפשים אנשים שיודעים לעבוד עם מערכות AI ותוכנות AI. "AI לא מחליף אנשים", חזר ליטבק, "וגם לא עולה על היכולת האנושית. מה שחסר — זה מיומנויות".
80% מיומנויות, 20% ידע — הנוסחה החדשה
אם יש אמירה אחת שסמנכ"לית משאבי האנוש של צ'ק פוינט, סיגל גילמור, רוצה שתיקחו הביתה, היא זו: "בעבר זה היה 80% ידע ו-20% מיומנות. היום זה הפוך".
גילמור, שבילתה 20 שנה בתעשייה לפני שחזרה לאקדמיה, נשמעת נחרצת. "אנחנו כבר לא מגייסים את מה שגייסנו פעם. פחות צריכים ג'וניורים. מה שאנחנו מחפשים זה אנשים סקרנים שיודעים ללמוד לבד, עם חשיבה רוחבית וביקורתית. האקדמיה צריכה להוציא את הסטודנטים כסניורים — כי אם הם לא יודעים ללמוד לבד, הם לא מתאימים לנו".
יניב ינקוביץ', מנהל פיתוח בכיר במרכז הפיתוח של SAP ישראל, מרחיב. "ב-SAP בחרנו לעשות שיפט בידע של האנשים הטובים שלנו. אני מצפה מהעובדים שלי שידעו ללמוד מהר, שידעו לכתוב פרומפטים ולהבין קוד. אבל הדבר השני — חשיבה ביקורתית. יצאתי לטייל באירופה ושאלתי את הצ'אט איך הטיול. הוא אמר לי שמדובר בטיול קצר, ובפועל דיבר שטויות. אתה מבין שאתה צריך להיות ביקורתי".
אבי סלמון, מנהל החדשנות של אינטל ישראל, מספק דוגמה מרתקת מהשטח. "לפני חודש עשינו האקתון לטכניון. נתנו להם אתגרי תוכנה. היו כאלה שהתחמקו, ואחד מהם כתב פוסט מדהים — הוא סיים במקום 15, וכתב: 'מי שלקח מקומות יותר גבוהים היו החבר'ה שלמדו והסתקרנו. הבנתי למה לא מספיק לכתוב פרומפטים'. ההבדל הוא בתקרה — הערך האמיתי נראה אצל אנשים שיש להם הבנה עמוקה של המקצוע".
מה חושבים באקדמיה?
פרופ' עמי מויאל, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג, לא מפחד לדבר על מהפכה. "המשקל של המיומנויות הולך וגדל לעומת הידע. זה העיקרון המרכזי שלי", אמר בכנס.
פרופ' מויאל סקר נתונים מדאיגים: במבחן PISA, ישראל נמצאת מתחת לממוצע העולמי. ב-PIAAC — מבחן מיומנויות למבוגרים — התוצאות נמוכות אף יותר. "אבל התשואה לתואר האקדמי שלנו לא שונה מזו של העולם", אמר. "אז מה חסר? המיומנויות צריכות להיות תוצר למידה מוצהר של התהליך החינוכי".
הוא לא מדבר רק על האקדמיה. "צריך רצף חינוכי מהגן ועד הצבא. מהנדס לא יכול להיות מצוין אם אין לו חשיבה ביקורתית ויצירתית. בעבר האקדמיה אמרה שהתפקיד שלה להקנות ידע, ותפקידה של התעשייה להקנות מיומנויות. היום זה כבר לא נכון. אם לא נטפל בזה — בעתיד נישען הישענות יתר על ה-AI".
ד"ר נאווה שקד, מומחית AI במכון הטכנולוגי חולון HIT, מסכימה אבל שומרת על איזון. "המודל המוכר לא קרס, הוא השתנה. חייבים להכניס יותר יישומיות, לדבר על חשיבה ביקורתית — אבל בקונטקסט. חייבים להביא יותר אנשי תעשייה שילמדו באקדמיה. חייבים לדבר באותה שפה".
איך זה נראה אצלכם בארגון?
מעבר לתיאוריה, יש דוגמאות מעשיות. נירית פלד-מונץ', Chief People Officer ב-HiBob, סיפרה שהחברה בנתה AI agent שממפה תפקידים בארגון. "זה חסך 50 שעות עבודה, ועכשיו עשרה מחלקות משתמשות בו. גם אנשי המכירות אצלנו מקבלים AI agent שמספק להם עדכונים על הלקוחות ויוצר אינטראקציות עשירות יותר".
סיוון ברון, מנהלת משאבי אנוש ב-Akamai Israel, ציינה שהעובדים מצפים שהארגון יספק להם גישה לכלי AI. "אנשים חיים עם אי-ודאות ומחפשים יציבות. אני רואה עובדים שרוצים גישה לכלי טכנולוגיה ומצפים שהארגון שלהם יספק להם אותם כדי להישאר רלוונטיים. זו מגמה שראינו בחודשים האחרונים".
מה העובדים באמת מחפשים?
דורי גביזון, מ-Wolt Benefits, שפך אור על ציפיות העובדים מעולמות אחרים. "אנשים מחפשים גמישות, חופש בחירה, וביטחון שמטפלים בהם. יש פרסונות שונות בארגון — אחד מעדיף תקציב ולבשל לבד, השני מעדיף להזמין ארוחה מוכנה. יש טרנד מפתיע אבל בריא: אנשים פשוט רוצים לקבל פחות החלטות ביום העבודה שלהם".
נירית כהן, מומחית וחוקרת עתיד העבודה, הזכירה שהשינוי עמוק יותר. "החוזה הפסיכולוגי שדור Z מקיים עם מקום העבודה שונה מהותית מהחוזה של הדורות הקודמים. הם שואלים כל תפקיד ולוקחים אחריות על הגדרת הזהות המקצועית שלהם. הם לא שייכים לדור שנשאר באותו מקום עבודה עד גיל 40 רק כי מרגישים שאי אפשר להחליף. כלים חדשים מאפשרים לחברה להפוך לעסק של מיליארד דולר עם מעט עובדים, וגם לאדם פרטי להפוך לעובד של מיליארד דולר בלי להשתייך לחברה אחת".
אז מה לקחת מפה?
השורה התחתונה שעולה מהפאנלים האלה ברורה: AI הוא לא מחליף עבודה, אבל הוא משנה מהותית את מה שנדרש מכם. ליטבק סיכם את זה בצורה פשוטה: "מחסור העובדים נובע מהתקדמות טכנולוגית. מה שחסר — זה מיומנויות".
פרופ' מויאל הוסיף משאלה שמרגישה יותר כמו אתגר לאומי: "תארו לכם שכל הגורמים — הגיל הרך, חטיבות ביניים, תיכון, צה"ל, אקדמיה ושוק התעסוקה — ישבו ביחד ויבנו דמות מתואמת ברמה הלאומית. הבינה המלאכותית רק מעצימה את הצורך במיומנויות אנושיות: חשיבה ביקורתית, יצירתיות, שיקול דעת, למידה עצמאית ויכולת הסתגלות".
הסימן היחידי לשאלה שנותרה פתוחה: אם 68% מהמעסיקים מחפשים מיומנויות AI, ו-86% לא מוצאים עובדים — אולי הבעיה מתחילה הרבה לפני שמחפשים משרות. היא מתחילה בדרך שבה אנחנו מלמדים.